-
101 תקיף
תְּקֵיף, תְּקֵיףch. sam( תָּקַף (b. h.; קפף, cmp. תָּכַף) to seize, overpower), 1) to seize, hold firmly. Targ. Job 27:6 תְּקָפִית Ms. (ed. תֵּקִּיפִית). Ib. 8:15 יִתְקֵיף ed. Lag. (ed. Wil. תתקיף, corr. acc.; Ms. יִתּוֹקַף Ittof.). 2) to be strong, become powerful. Targ. Ex. 1:7 (Y. ed. Vien. אַתְקִיפוּ Af.). Ib. 19:19 (Y. ed. Wil. תַּקִּיף, read: תָּקֵיף). Targ. Gen. 41:57. Targ. O. Deut. 31:6, sq. Targ. Jdg. 7:11 יִתְקְפָן ed. Lag. (ed. Wil. יתקוף, corr. acc.); a. fr. 3) to be heavy, rest heavily upon, be hard. Targ. O. Gen. 47:20 (Y. תַּקִּיף). Targ. 1 Sam. 5:7 (ed. Wil. תַּקִּרפַת).Gitt.77b ת׳ ליה עלמא the world was heavy for him, i. e. he felt very ill (v. קַלִּיל II). Kidd.22b חזייה דתָקיף ליה עלמא טובא (or דתְקֵיף) he saw that he was very sick; a. fr.Ned.91a, v. infra. 4) (with רוגזא, or sub. רוגזא) to be vehement, hot, excited. Targ. Gen. 30:2. Targ. Ex. 22:23. Targ. Ps. 18:8 ת׳ ליה; Targ. 2 Sam. 22:8 ת׳ רוגזיה. Targ. Jon. 4:4; 9 תְּקוֹף ed. Lag. (ed. Wil. תְּקֵיף, a. תקוף). Targ. Gen. 4:6 (Y. ed. Vien. תַּקִּיף); a. fr.Yeb.63b מִתְקֵיף תְּקִיפָא she is irascible, v. עֲבַר Ithpe.Ned.91a זמנין דתקיף לה מן גברא sometimes she has a strong feeling against her husband; (oth. interpret.: she has a strong passion for another man). 4) to get hot, ferment, get sour. B. Mets.64a אי תַקְפָה ברשותך if it should get sour, it shall be considered in thy possession (it shall be thy loss). Ib. 83a זבני … ותְקִיפוּ להו I bought three hundred barrels of wine for thee, and they turned sour; ארבע … כי תְקִיפֵיוכ׳ (v. Rabb. D. S. a. l. note 4) if four hundred barrels turn sour, this must have been rumored about; Yalk. Ex. 346 כי תַקְפֵי; Ber.5b (En Yaʿăḳob אִיתְּקוּף Ithpe.; a. e. Pa. תַּקֵּיף (cmp. חזק) 1) to strengthen; to repair; to harden ( the heart of). Targ. Ps. 147:13. Targ. 2 Kings 12:7; 9. Ib. 6 יְתַקְּפיּן (not יִתְקְ׳). Targ. Deut. 1:38. Targ. O. Ex. 4:21 ed. Berl. (ed. Vien. Af.). Targ. Ps. 89:41 (h. text פריצ׳); a. fr. 2) to seize, force. Ḥag.15a תַּקְּפֵיה עייליהוכ׳ he seized him and brought him to the school-house. 3) (v. תַּקִּיף) to be strong, v. supra. Af. אַתְקֵיף 1) to grow strong. Targ. Y. Ex. 1:7 (v. supra); a. e. 2) to strengthen, make strong, heavy; to harden. Targ. Ps. 105:24. Targ. 1 Kings 12:10; 14. Targ. Jer. 5:3; a. fr.Part. pass. מַתְקַף. Targ. Is. 30:13. 3) to seize, take hold of, to cause to seize. Targ. Gen. 21:18. Targ. Ex. 4:4. Ib. 9:2; a. fr. 4) (scholastic term) (to seize, stop, to raise an objection. Ḥull.43a מַתְקִיף להוכ׳ R. A. objected to it; a. v. fr. Ithpa. אִיתַּקַּף, Ithpe. אִתְּקַף, אִיתְקַף, Ittof. אִתּוֹקַף 1) to strengthen ones self, be strong; to make an effort. Targ. Y. Deut. 31:6, sq. Targ. 2 Chr. 1:1. Ib. 18:34. Targ. Ps. 106:23 (some ed. Af. incorr.); a. fr. 2) to be hardened. Targ. Ex. 7:13; a. e. 3) to get sour, v. supra.Targ. Y. Num. 36:7 תיתקף, read: תיסתקף, v. סְקַף I. -
102 תְּקֵיף
תְּקֵיף, תְּקֵיףch. sam( תָּקַף (b. h.; קפף, cmp. תָּכַף) to seize, overpower), 1) to seize, hold firmly. Targ. Job 27:6 תְּקָפִית Ms. (ed. תֵּקִּיפִית). Ib. 8:15 יִתְקֵיף ed. Lag. (ed. Wil. תתקיף, corr. acc.; Ms. יִתּוֹקַף Ittof.). 2) to be strong, become powerful. Targ. Ex. 1:7 (Y. ed. Vien. אַתְקִיפוּ Af.). Ib. 19:19 (Y. ed. Wil. תַּקִּיף, read: תָּקֵיף). Targ. Gen. 41:57. Targ. O. Deut. 31:6, sq. Targ. Jdg. 7:11 יִתְקְפָן ed. Lag. (ed. Wil. יתקוף, corr. acc.); a. fr. 3) to be heavy, rest heavily upon, be hard. Targ. O. Gen. 47:20 (Y. תַּקִּיף). Targ. 1 Sam. 5:7 (ed. Wil. תַּקִּרפַת).Gitt.77b ת׳ ליה עלמא the world was heavy for him, i. e. he felt very ill (v. קַלִּיל II). Kidd.22b חזייה דתָקיף ליה עלמא טובא (or דתְקֵיף) he saw that he was very sick; a. fr.Ned.91a, v. infra. 4) (with רוגזא, or sub. רוגזא) to be vehement, hot, excited. Targ. Gen. 30:2. Targ. Ex. 22:23. Targ. Ps. 18:8 ת׳ ליה; Targ. 2 Sam. 22:8 ת׳ רוגזיה. Targ. Jon. 4:4; 9 תְּקוֹף ed. Lag. (ed. Wil. תְּקֵיף, a. תקוף). Targ. Gen. 4:6 (Y. ed. Vien. תַּקִּיף); a. fr.Yeb.63b מִתְקֵיף תְּקִיפָא she is irascible, v. עֲבַר Ithpe.Ned.91a זמנין דתקיף לה מן גברא sometimes she has a strong feeling against her husband; (oth. interpret.: she has a strong passion for another man). 4) to get hot, ferment, get sour. B. Mets.64a אי תַקְפָה ברשותך if it should get sour, it shall be considered in thy possession (it shall be thy loss). Ib. 83a זבני … ותְקִיפוּ להו I bought three hundred barrels of wine for thee, and they turned sour; ארבע … כי תְקִיפֵיוכ׳ (v. Rabb. D. S. a. l. note 4) if four hundred barrels turn sour, this must have been rumored about; Yalk. Ex. 346 כי תַקְפֵי; Ber.5b (En Yaʿăḳob אִיתְּקוּף Ithpe.; a. e. Pa. תַּקֵּיף (cmp. חזק) 1) to strengthen; to repair; to harden ( the heart of). Targ. Ps. 147:13. Targ. 2 Kings 12:7; 9. Ib. 6 יְתַקְּפיּן (not יִתְקְ׳). Targ. Deut. 1:38. Targ. O. Ex. 4:21 ed. Berl. (ed. Vien. Af.). Targ. Ps. 89:41 (h. text פריצ׳); a. fr. 2) to seize, force. Ḥag.15a תַּקְּפֵיה עייליהוכ׳ he seized him and brought him to the school-house. 3) (v. תַּקִּיף) to be strong, v. supra. Af. אַתְקֵיף 1) to grow strong. Targ. Y. Ex. 1:7 (v. supra); a. e. 2) to strengthen, make strong, heavy; to harden. Targ. Ps. 105:24. Targ. 1 Kings 12:10; 14. Targ. Jer. 5:3; a. fr.Part. pass. מַתְקַף. Targ. Is. 30:13. 3) to seize, take hold of, to cause to seize. Targ. Gen. 21:18. Targ. Ex. 4:4. Ib. 9:2; a. fr. 4) (scholastic term) (to seize, stop, to raise an objection. Ḥull.43a מַתְקִיף להוכ׳ R. A. objected to it; a. v. fr. Ithpa. אִיתַּקַּף, Ithpe. אִתְּקַף, אִיתְקַף, Ittof. אִתּוֹקַף 1) to strengthen ones self, be strong; to make an effort. Targ. Y. Deut. 31:6, sq. Targ. 2 Chr. 1:1. Ib. 18:34. Targ. Ps. 106:23 (some ed. Af. incorr.); a. fr. 2) to be hardened. Targ. Ex. 7:13; a. e. 3) to get sour, v. supra.Targ. Y. Num. 36:7 תיתקף, read: תיסתקף, v. סְקַף I. -
103 אנס
אֲנַסfut. יֵינַס ch. same; 1) to take by force, snatch, rob. Targ. 2 Sam 23:21; a. fr. 2) to oppress, rob (h. עשק). Targ. 1 Sam 12:3; 4; a. fr.Arakh.16a ואזלין ואנסין ליה and they (violent men) go and rob him (or force him to feed them, v. Rashi a. l.). Lev. R. s. 34 (אַנְסִינֹון) אַנְסִינָן אקימנן וב׳ he forced them, made them managers of public charities. 3) (cmp. ענש) to distrain, fine. Targ. Amos. 4:2; a. fr.; v. אָנֹוסָא. 4) to urge, press; restrain. B. Bath.57b one must למֵינַס נפשיה restrain himself (turn his eyes away forcibly). Ḥull.133a א׳ ליה עידניה time pressed him.Part. pass. אָנִיס 1) wronged Targ. Hos. 5:11; a. e. 2) unavoidably prevented, forced, v. preced. Naz.23a מינס א׳ he had no will of his own (being drunk). Ned.27b; a. fr. Af. אֹונֵיס to oppress. Targ. Jer. 7:6 (h. text ינה). Ithpe. אִתְאֲנֵס, אִתְאֲנִיס, contr. אִיתְּנִיס. 1) to be robbed; to be fined, (of official extortion); Targ. Is. 21:2. Lev. R. s. 34 דאנון מארסוון (read דאתון מִתְאַנְּסוּן or דאינון מאנסנון; Yalk. Lev. 665 דאתון מזדמיין, v. זמי) that you will lose through extortion 2) to meet with an accident, be unavoidably prevented. Ned.27a איתניס ולא אתא he met with an accident and did not come in time. Ib. והא מֵינַס איתניס was he not unavoidably prevented (since he died during the appointed time)? Keth.16b אִתְּנוּסֵי הוא דאתניסו they were prevented from forming the bridal procession (prob. alluding to government interference; Rashi: through excessive drinking). איתניס to grow ill, v. אִיתְנִיס a. נְסַס. -
104 אֲנַס
אֲנַסfut. יֵינַס ch. same; 1) to take by force, snatch, rob. Targ. 2 Sam 23:21; a. fr. 2) to oppress, rob (h. עשק). Targ. 1 Sam 12:3; 4; a. fr.Arakh.16a ואזלין ואנסין ליה and they (violent men) go and rob him (or force him to feed them, v. Rashi a. l.). Lev. R. s. 34 (אַנְסִינֹון) אַנְסִינָן אקימנן וב׳ he forced them, made them managers of public charities. 3) (cmp. ענש) to distrain, fine. Targ. Amos. 4:2; a. fr.; v. אָנֹוסָא. 4) to urge, press; restrain. B. Bath.57b one must למֵינַס נפשיה restrain himself (turn his eyes away forcibly). Ḥull.133a א׳ ליה עידניה time pressed him.Part. pass. אָנִיס 1) wronged Targ. Hos. 5:11; a. e. 2) unavoidably prevented, forced, v. preced. Naz.23a מינס א׳ he had no will of his own (being drunk). Ned.27b; a. fr. Af. אֹונֵיס to oppress. Targ. Jer. 7:6 (h. text ינה). Ithpe. אִתְאֲנֵס, אִתְאֲנִיס, contr. אִיתְּנִיס. 1) to be robbed; to be fined, (of official extortion); Targ. Is. 21:2. Lev. R. s. 34 דאנון מארסוון (read דאתון מִתְאַנְּסוּן or דאינון מאנסנון; Yalk. Lev. 665 דאתון מזדמיין, v. זמי) that you will lose through extortion 2) to meet with an accident, be unavoidably prevented. Ned.27a איתניס ולא אתא he met with an accident and did not come in time. Ib. והא מֵינַס איתניס was he not unavoidably prevented (since he died during the appointed time)? Keth.16b אִתְּנוּסֵי הוא דאתניסו they were prevented from forming the bridal procession (prob. alluding to government interference; Rashi: through excessive drinking). איתניס to grow ill, v. אִיתְנִיס a. נְסַס. -
105 בין
בִּין, בּוּן(b. h.; √בה, v. בוא) to pierce, split, penetrate; whence, to discern, understand; v. Hif. Polel בֹּונֵן (cmp. בֵּין) to cause to penetrate, to saturate. SifraVayikra, Ndab., Par. 12, ch. XIV (ref. to Lev. 2:13) יכול תְּבֹונֵּהוּ from bammelaḥ I might judge, ‘thon must thoroughly saturate it, ת״ל תמלח therefore it says, ‘timlaḥ (thou shalt strew). Men.21a (quoting Sifra l. c.) מאי תבונהו what does the word tbonnehu mean? Said R. b. U. ה״ק יכול יִתְבֹּונֶנּוּ כתבן (taking ת as radical, as if imperat. of a verb תבן, denom. of תֶּבֶן) it means, I might suppose, he must mix it up like straw in clay (v. infra). Said A. to him א״ה יתבוננו מיבעי ליה if so, then it ought to read (in the Sifra) yithbonennu (third person). But said A. (taking it fr. בנה) יכול יעשנו כבניין I might suppose, he shall heap the salt upon it like a building (a pile). Said R. to him, א״ה יבננו מיבעי ליה then it ought to read yibnennu. But said R. (you must correct the Sifra so as to read) יכול תבוניהו (corr. תָּבִינֵיהוּ) thou shalt make it savory … יתן בו טעם כבינה he shall put a taste into it as does understanding into a man, v. טַעַם. (Yalk. Lev. 454: מאי יתבנהו … יכול יתבלני כתבן וטיט … תבינהו מ״ל … יכול יעשנו כבנין …א״ה יבנהו מ״ל … יכול תבינהו … יכול יתן בו טעם בבינהAr. ed. Koh.: יכול תבניהו … מאי תבניהו … יכול יתבלנו (הרבה במלח) כתבן בטיט … יכול יתן בי טעם, correct: יכול תבינהו יתןוכ׳.. Hif. 1) הֹובִין (cmp. הֹובִיר, s. v. בּוּר) (denomin. of בֵּין) to mediate, to be interpreter. Ab. Zar.III, 5 (45a) אני אֹובִין לפניך (v. Rabb. D. S. a. l. note 8) let me be thy interpreter (let me explain what you mean) כל מקוםוכ׳ (the words על ההריםוכ׳, Deut. 12:2, are explanatory) wherever thou findest a high mountain, know there must be an idol. (In the version אני אהיה אוביןוכ׳, אֹובֵין is used as a part. of a verb אָבֵין, denomin. of בֵּין, to act as a mediator or interpreter. 2) הֵבִין (b. h.) to perceive, make intelligible, esp. to find analogies (between two cases). ה׳ דבר מתוך דבר prop. to bring out one thing from between another, i. e. to form a conclusion by analogy. Sabb.31a הֵבַנְתָּה וב׳ hast thou cultivated thy mind to conclude (ref. to דעת Is. 33:6). Snh.93b; a. fr. Ḥag.II, 1 (11b) חכם מֵבִין מדעתו (not ומבין, v. Rabb. D. S. a. l. note) a student able to speculate by himself, a thinker.Ib. 13a bot. היה מֵבִין בהשמל speculated over the ḥashmal (Ezek. 1:27); a. fr. Hithpo. a. Nithpo. הִתְבֹּונֵן, נִתְבֹּונָן to understand ones self, to be careful, to reflect. B. Kam.27b להתבונן בדרכים to look around on roads (to be prepared for something in their way against which they might strike). Gen. R. s. 34 ויבן כתי׳ נתבונן the word ויבן (he built, Gen. 8:20) may be read vayaben, i. e. he reflected, argued. -
106 בון
בִּין, בּוּן(b. h.; √בה, v. בוא) to pierce, split, penetrate; whence, to discern, understand; v. Hif. Polel בֹּונֵן (cmp. בֵּין) to cause to penetrate, to saturate. SifraVayikra, Ndab., Par. 12, ch. XIV (ref. to Lev. 2:13) יכול תְּבֹונֵּהוּ from bammelaḥ I might judge, ‘thon must thoroughly saturate it, ת״ל תמלח therefore it says, ‘timlaḥ (thou shalt strew). Men.21a (quoting Sifra l. c.) מאי תבונהו what does the word tbonnehu mean? Said R. b. U. ה״ק יכול יִתְבֹּונֶנּוּ כתבן (taking ת as radical, as if imperat. of a verb תבן, denom. of תֶּבֶן) it means, I might suppose, he must mix it up like straw in clay (v. infra). Said A. to him א״ה יתבוננו מיבעי ליה if so, then it ought to read (in the Sifra) yithbonennu (third person). But said A. (taking it fr. בנה) יכול יעשנו כבניין I might suppose, he shall heap the salt upon it like a building (a pile). Said R. to him, א״ה יבננו מיבעי ליה then it ought to read yibnennu. But said R. (you must correct the Sifra so as to read) יכול תבוניהו (corr. תָּבִינֵיהוּ) thou shalt make it savory … יתן בו טעם כבינה he shall put a taste into it as does understanding into a man, v. טַעַם. (Yalk. Lev. 454: מאי יתבנהו … יכול יתבלני כתבן וטיט … תבינהו מ״ל … יכול יעשנו כבנין …א״ה יבנהו מ״ל … יכול תבינהו … יכול יתן בו טעם בבינהAr. ed. Koh.: יכול תבניהו … מאי תבניהו … יכול יתבלנו (הרבה במלח) כתבן בטיט … יכול יתן בי טעם, correct: יכול תבינהו יתןוכ׳.. Hif. 1) הֹובִין (cmp. הֹובִיר, s. v. בּוּר) (denomin. of בֵּין) to mediate, to be interpreter. Ab. Zar.III, 5 (45a) אני אֹובִין לפניך (v. Rabb. D. S. a. l. note 8) let me be thy interpreter (let me explain what you mean) כל מקוםוכ׳ (the words על ההריםוכ׳, Deut. 12:2, are explanatory) wherever thou findest a high mountain, know there must be an idol. (In the version אני אהיה אוביןוכ׳, אֹובֵין is used as a part. of a verb אָבֵין, denomin. of בֵּין, to act as a mediator or interpreter. 2) הֵבִין (b. h.) to perceive, make intelligible, esp. to find analogies (between two cases). ה׳ דבר מתוך דבר prop. to bring out one thing from between another, i. e. to form a conclusion by analogy. Sabb.31a הֵבַנְתָּה וב׳ hast thou cultivated thy mind to conclude (ref. to דעת Is. 33:6). Snh.93b; a. fr. Ḥag.II, 1 (11b) חכם מֵבִין מדעתו (not ומבין, v. Rabb. D. S. a. l. note) a student able to speculate by himself, a thinker.Ib. 13a bot. היה מֵבִין בהשמל speculated over the ḥashmal (Ezek. 1:27); a. fr. Hithpo. a. Nithpo. הִתְבֹּונֵן, נִתְבֹּונָן to understand ones self, to be careful, to reflect. B. Kam.27b להתבונן בדרכים to look around on roads (to be prepared for something in their way against which they might strike). Gen. R. s. 34 ויבן כתי׳ נתבונן the word ויבן (he built, Gen. 8:20) may be read vayaben, i. e. he reflected, argued. -
107 בִּין
בִּין, בּוּן(b. h.; √בה, v. בוא) to pierce, split, penetrate; whence, to discern, understand; v. Hif. Polel בֹּונֵן (cmp. בֵּין) to cause to penetrate, to saturate. SifraVayikra, Ndab., Par. 12, ch. XIV (ref. to Lev. 2:13) יכול תְּבֹונֵּהוּ from bammelaḥ I might judge, ‘thon must thoroughly saturate it, ת״ל תמלח therefore it says, ‘timlaḥ (thou shalt strew). Men.21a (quoting Sifra l. c.) מאי תבונהו what does the word tbonnehu mean? Said R. b. U. ה״ק יכול יִתְבֹּונֶנּוּ כתבן (taking ת as radical, as if imperat. of a verb תבן, denom. of תֶּבֶן) it means, I might suppose, he must mix it up like straw in clay (v. infra). Said A. to him א״ה יתבוננו מיבעי ליה if so, then it ought to read (in the Sifra) yithbonennu (third person). But said A. (taking it fr. בנה) יכול יעשנו כבניין I might suppose, he shall heap the salt upon it like a building (a pile). Said R. to him, א״ה יבננו מיבעי ליה then it ought to read yibnennu. But said R. (you must correct the Sifra so as to read) יכול תבוניהו (corr. תָּבִינֵיהוּ) thou shalt make it savory … יתן בו טעם כבינה he shall put a taste into it as does understanding into a man, v. טַעַם. (Yalk. Lev. 454: מאי יתבנהו … יכול יתבלני כתבן וטיט … תבינהו מ״ל … יכול יעשנו כבנין …א״ה יבנהו מ״ל … יכול תבינהו … יכול יתן בו טעם בבינהAr. ed. Koh.: יכול תבניהו … מאי תבניהו … יכול יתבלנו (הרבה במלח) כתבן בטיט … יכול יתן בי טעם, correct: יכול תבינהו יתןוכ׳.. Hif. 1) הֹובִין (cmp. הֹובִיר, s. v. בּוּר) (denomin. of בֵּין) to mediate, to be interpreter. Ab. Zar.III, 5 (45a) אני אֹובִין לפניך (v. Rabb. D. S. a. l. note 8) let me be thy interpreter (let me explain what you mean) כל מקוםוכ׳ (the words על ההריםוכ׳, Deut. 12:2, are explanatory) wherever thou findest a high mountain, know there must be an idol. (In the version אני אהיה אוביןוכ׳, אֹובֵין is used as a part. of a verb אָבֵין, denomin. of בֵּין, to act as a mediator or interpreter. 2) הֵבִין (b. h.) to perceive, make intelligible, esp. to find analogies (between two cases). ה׳ דבר מתוך דבר prop. to bring out one thing from between another, i. e. to form a conclusion by analogy. Sabb.31a הֵבַנְתָּה וב׳ hast thou cultivated thy mind to conclude (ref. to דעת Is. 33:6). Snh.93b; a. fr. Ḥag.II, 1 (11b) חכם מֵבִין מדעתו (not ומבין, v. Rabb. D. S. a. l. note) a student able to speculate by himself, a thinker.Ib. 13a bot. היה מֵבִין בהשמל speculated over the ḥashmal (Ezek. 1:27); a. fr. Hithpo. a. Nithpo. הִתְבֹּונֵן, נִתְבֹּונָן to understand ones self, to be careful, to reflect. B. Kam.27b להתבונן בדרכים to look around on roads (to be prepared for something in their way against which they might strike). Gen. R. s. 34 ויבן כתי׳ נתבונן the word ויבן (he built, Gen. 8:20) may be read vayaben, i. e. he reflected, argued. -
108 בּוּן
בִּין, בּוּן(b. h.; √בה, v. בוא) to pierce, split, penetrate; whence, to discern, understand; v. Hif. Polel בֹּונֵן (cmp. בֵּין) to cause to penetrate, to saturate. SifraVayikra, Ndab., Par. 12, ch. XIV (ref. to Lev. 2:13) יכול תְּבֹונֵּהוּ from bammelaḥ I might judge, ‘thon must thoroughly saturate it, ת״ל תמלח therefore it says, ‘timlaḥ (thou shalt strew). Men.21a (quoting Sifra l. c.) מאי תבונהו what does the word tbonnehu mean? Said R. b. U. ה״ק יכול יִתְבֹּונֶנּוּ כתבן (taking ת as radical, as if imperat. of a verb תבן, denom. of תֶּבֶן) it means, I might suppose, he must mix it up like straw in clay (v. infra). Said A. to him א״ה יתבוננו מיבעי ליה if so, then it ought to read (in the Sifra) yithbonennu (third person). But said A. (taking it fr. בנה) יכול יעשנו כבניין I might suppose, he shall heap the salt upon it like a building (a pile). Said R. to him, א״ה יבננו מיבעי ליה then it ought to read yibnennu. But said R. (you must correct the Sifra so as to read) יכול תבוניהו (corr. תָּבִינֵיהוּ) thou shalt make it savory … יתן בו טעם כבינה he shall put a taste into it as does understanding into a man, v. טַעַם. (Yalk. Lev. 454: מאי יתבנהו … יכול יתבלני כתבן וטיט … תבינהו מ״ל … יכול יעשנו כבנין …א״ה יבנהו מ״ל … יכול תבינהו … יכול יתן בו טעם בבינהAr. ed. Koh.: יכול תבניהו … מאי תבניהו … יכול יתבלנו (הרבה במלח) כתבן בטיט … יכול יתן בי טעם, correct: יכול תבינהו יתןוכ׳.. Hif. 1) הֹובִין (cmp. הֹובִיר, s. v. בּוּר) (denomin. of בֵּין) to mediate, to be interpreter. Ab. Zar.III, 5 (45a) אני אֹובִין לפניך (v. Rabb. D. S. a. l. note 8) let me be thy interpreter (let me explain what you mean) כל מקוםוכ׳ (the words על ההריםוכ׳, Deut. 12:2, are explanatory) wherever thou findest a high mountain, know there must be an idol. (In the version אני אהיה אוביןוכ׳, אֹובֵין is used as a part. of a verb אָבֵין, denomin. of בֵּין, to act as a mediator or interpreter. 2) הֵבִין (b. h.) to perceive, make intelligible, esp. to find analogies (between two cases). ה׳ דבר מתוך דבר prop. to bring out one thing from between another, i. e. to form a conclusion by analogy. Sabb.31a הֵבַנְתָּה וב׳ hast thou cultivated thy mind to conclude (ref. to דעת Is. 33:6). Snh.93b; a. fr. Ḥag.II, 1 (11b) חכם מֵבִין מדעתו (not ומבין, v. Rabb. D. S. a. l. note) a student able to speculate by himself, a thinker.Ib. 13a bot. היה מֵבִין בהשמל speculated over the ḥashmal (Ezek. 1:27); a. fr. Hithpo. a. Nithpo. הִתְבֹּונֵן, נִתְבֹּונָן to understand ones self, to be careful, to reflect. B. Kam.27b להתבונן בדרכים to look around on roads (to be prepared for something in their way against which they might strike). Gen. R. s. 34 ויבן כתי׳ נתבונן the word ויבן (he built, Gen. 8:20) may be read vayaben, i. e. he reflected, argued. -
109 בלע
בְּלַע, בְּלְעָא, בִּלְעָהch. m. (cmp. בֶּלַע) the thing swallowed, choking fit. Y.Ab. Zar. II, 40d אהן בלעה שרי in a choking attack it is allowed (to apply remedies on the Sabbath) Ib. הוה ליה בלע had a choking fit; Koh. R. to X, 5 הוה ליה חד בלעא. Ib. לאפקא בִלְעֵיה to get out what he had swallowed. -
110 בלעא
בְּלַע, בְּלְעָא, בִּלְעָהch. m. (cmp. בֶּלַע) the thing swallowed, choking fit. Y.Ab. Zar. II, 40d אהן בלעה שרי in a choking attack it is allowed (to apply remedies on the Sabbath) Ib. הוה ליה בלע had a choking fit; Koh. R. to X, 5 הוה ליה חד בלעא. Ib. לאפקא בִלְעֵיה to get out what he had swallowed. -
111 בְּלַע
בְּלַע, בְּלְעָא, בִּלְעָהch. m. (cmp. בֶּלַע) the thing swallowed, choking fit. Y.Ab. Zar. II, 40d אהן בלעה שרי in a choking attack it is allowed (to apply remedies on the Sabbath) Ib. הוה ליה בלע had a choking fit; Koh. R. to X, 5 הוה ליה חד בלעא. Ib. לאפקא בִלְעֵיה to get out what he had swallowed. -
112 בְּלְעָא
בְּלַע, בְּלְעָא, בִּלְעָהch. m. (cmp. בֶּלַע) the thing swallowed, choking fit. Y.Ab. Zar. II, 40d אהן בלעה שרי in a choking attack it is allowed (to apply remedies on the Sabbath) Ib. הוה ליה בלע had a choking fit; Koh. R. to X, 5 הוה ליה חד בלעא. Ib. לאפקא בִלְעֵיה to get out what he had swallowed. -
113 בִּלְעָה
בְּלַע, בְּלְעָא, בִּלְעָהch. m. (cmp. בֶּלַע) the thing swallowed, choking fit. Y.Ab. Zar. II, 40d אהן בלעה שרי in a choking attack it is allowed (to apply remedies on the Sabbath) Ib. הוה ליה בלע had a choking fit; Koh. R. to X, 5 הוה ליה חד בלעא. Ib. לאפקא בִלְעֵיה to get out what he had swallowed. -
114 גדפנא) גדנפא
(גַּדְפָנָא) גְּדָנְפָא m. ( גדף, with inserted נ) rim, enclosure. Targ. O. Ex. 25:25, a. e. (ed. Berl. גְּדֳ׳, Y. גפוף, h. text מסגרת). Targ. Ezek. 43:13; 17 (h. text גבול).Succ.20b דאית ליה ג׳ (Ms. M. גדפנא, Ar. גדפא) when the matting has a rim (so as to be used as a receptacle for fruits). Ab. Zar. 76ab אהדר ליה ג׳ דלישא made a rim of dough around the kettle.Pl. גְּדַנְפִין, גְּדָנְפיָא. Targ. 1 Kings 7:28 sq. Targ. 2 Kings 16:17. V. גַּדְפָא. -
115 גמל
גְּמַלch. sam(גמלto tie, couple, load), to do one good or evil. Targ. 1 Sam. 24:18; a. fr.Y.Ḥag.II, 77d bot. the whole town stopped work מִיגְמוֹל ליה חסד in order to show kindness to him (to give him an honorable funeral).Y.Ab. Zar. III, 42c top גָּמֵיל חיסדא the charitable. Ithpe. אִתְגְּמַל to be laden with; to be bestowed. Targ. II Esth. 5:2 (Targ. I אטעינת, h. text וַתִּשָּׂא).Y. Ḥag. l. c. לא איתג׳ ליה חסד nobody cared to attend his funeral, v. supra. -
116 גְּמַל
גְּמַלch. sam(גמלto tie, couple, load), to do one good or evil. Targ. 1 Sam. 24:18; a. fr.Y.Ḥag.II, 77d bot. the whole town stopped work מִיגְמוֹל ליה חסד in order to show kindness to him (to give him an honorable funeral).Y.Ab. Zar. III, 42c top גָּמֵיל חיסדא the charitable. Ithpe. אִתְגְּמַל to be laden with; to be bestowed. Targ. II Esth. 5:2 (Targ. I אטעינת, h. text וַתִּשָּׂא).Y. Ḥag. l. c. לא איתג׳ ליה חסד nobody cared to attend his funeral, v. supra. -
117 גמש
גְּמַש(cmp. כמש) to contract, bend. Yoma 67a Ms. M. 2 (v. Rabb. D. S. a. l. note 20) זימנין דגְמִיש רישיה ולא חזי ליה sometimes the animals head (in falling) is bent, and he (the man) cannot see the chord. Pa. גַּמֵּיש same. Ib. ed. זימנין דג׳ ליה לרישיה ולאו אדעתיה the animal may bend its head, and the man may not think of looking after the chord. -
118 גְּמַש
גְּמַש(cmp. כמש) to contract, bend. Yoma 67a Ms. M. 2 (v. Rabb. D. S. a. l. note 20) זימנין דגְמִיש רישיה ולא חזי ליה sometimes the animals head (in falling) is bent, and he (the man) cannot see the chord. Pa. גַּמֵּיש same. Ib. ed. זימנין דג׳ ליה לרישיה ולאו אדעתיה the animal may bend its head, and the man may not think of looking after the chord. -
119 דרי II, דרא
דְּרֵיII, דְּרָא (cmp. דלי, a. b. h. נָשָׂא quoted in preced. art.) to carry away, to lift, bear, sustain. Sabb.66b a big ant דדָרֵי מידי which is carrying something. Meg.28a ד׳ מראוכ׳ was carrying a rake over his shoulder. Ib. אתא … וקא ד׳ מיניה ed. (Ms. M. a. Ar. שקיל) R. H. came and took it from him (to carry it himself). Ib. אי רגילת דדָרִית במתך דְּרִי if thou, in thy own place, art accustomed to carry (such things), carry it. Ab. Zar.44a it was a magnetic stone דהות דַּרְיָא ליה Rashi (ed. דרא, Yalk. Ms. II Sam. to XII, 30 דליא, Rabb. D. S. a. l. note 9) which sustained it (held the crown suspended).Ab. Zar.32a ודָרוּ בהדייהו and they carry (the fragments of soaked clay vessels) with them (Ms. M. ודרו ליה במיא, v. תְּרִי); a. fr.Sabb.77a כל חמרא דלא דריוכ׳ a wine which bears not an admixture of three (measures of water) to one, is no wine; B. Bath.96b דָּארֵי; Erub.29b. v. דּוּרָא IV. Ithpe. אִידְּרִי to be carried off; to get up involuntarily to save something. Ab. Zar.59b; 60b. Y.Sabb.III, 5d top ואִידְּרוּן חברייאוכ׳ the colleagues jumped up trying to bring him back. -
120 דְּרֵי
דְּרֵיII, דְּרָא (cmp. דלי, a. b. h. נָשָׂא quoted in preced. art.) to carry away, to lift, bear, sustain. Sabb.66b a big ant דדָרֵי מידי which is carrying something. Meg.28a ד׳ מראוכ׳ was carrying a rake over his shoulder. Ib. אתא … וקא ד׳ מיניה ed. (Ms. M. a. Ar. שקיל) R. H. came and took it from him (to carry it himself). Ib. אי רגילת דדָרִית במתך דְּרִי if thou, in thy own place, art accustomed to carry (such things), carry it. Ab. Zar.44a it was a magnetic stone דהות דַּרְיָא ליה Rashi (ed. דרא, Yalk. Ms. II Sam. to XII, 30 דליא, Rabb. D. S. a. l. note 9) which sustained it (held the crown suspended).Ab. Zar.32a ודָרוּ בהדייהו and they carry (the fragments of soaked clay vessels) with them (Ms. M. ודרו ליה במיא, v. תְּרִי); a. fr.Sabb.77a כל חמרא דלא דריוכ׳ a wine which bears not an admixture of three (measures of water) to one, is no wine; B. Bath.96b דָּארֵי; Erub.29b. v. דּוּרָא IV. Ithpe. אִידְּרִי to be carried off; to get up involuntarily to save something. Ab. Zar.59b; 60b. Y.Sabb.III, 5d top ואִידְּרוּן חברייאוכ׳ the colleagues jumped up trying to bring him back.
Страницы
См. также в других словарях:
Golem — Illustration du golem. Le golem (גולם) (parfois prononcé goilem en yiddish), signifiant « cocon », mais peut aussi vouloir dire « fou » ou « stupide », est un être humanoïde, artificiel, fait d’argile, animé… … Wikipédia en Français
Electricity on Shabbat in Jewish law — Jews who observe the Shabbat (Sabbath) have the practice of refraining from turning electricity on or off during Shabbat. In most cases they also abstain from making adjustments to the intensity of an electrical appliance as well. Authorities of… … Wikipedia
Шемтов — Шемтов, Лия Лия Шемтов ליה שמטוב Род деятельности: депутат Кнессета Дата рождения … Википедия
Шемтов, Лия — Лия Шемтов ליה שמטוב Род деятельности: депутат кнессета Дата рождения … Википедия
Ван Лир, Лия — Лия ван Лир (ивр. ליה ון ליר; р. 1924, Бельцы, Бессарабия) основательница и директор Иерусалимского международного кинофестиваля. Лауреат Государственной премии Израиля (2004), кавалер ордена Почётного Легиона Франции, почётный гражданин… … Википедия
Ван-Лир, Лиа — Лия ван Лир (ивр. ליה ון ליר; р. 1924, Бельцы, Бессарабия) основательница и директор Иерусалимского международного кинофестиваля. Лауреат Государственной премии Израиля (2004), кавалер ордена Почётного Легиона Франции, почётный гражданин… … Википедия
Lia van Leer — (en hébreu : ליה ון ליר), de son nom de jeune fille Lia Greenberg, née le 8 août 1924[1] à Bălți en Moldavie, est une réalisatrice israélienne, pionnière dans la programmation et l’archive cinématographiques en Israël. Elle est la… … Wikipédia en Français
Лир, Лия ван — Лия ван Лир (урождённая Лия Семёновна Гринберг; ивр. ליה ון ליר; род. 8 августа 1924, Бельцы, Бессарабия) основательница и директор Иерусалимского международного кинофестиваля. Лауреат Государственной премии Израиля (2004), кавалер ордена… … Википедия
ARAMAIC — ARAMAIC, an ancient northwestern semitic language spoken (to some extent) to this day. The entry is arranged according to the following outline: ancient aramaic and official aramaic sources syria and its neighboring countries iraq and iran egypt… … Encyclopedia of Judaism
MASORAH — This article is arranged according to the following outline: 1. THE TRANSMISSION OF THE BIBLE 1.1. THE SOFERIM 1.2. WRITTEN TRANSMISSION 1.2.1. Methods of Writing 1.2.1.1. THE ORDER OF THE BOOKS 1.2.1.2. SEDARIM AND PARASHIYYOT … Encyclopedia of Judaism
