Перевод: с иврита на английский

Polel

  • 1 בין

    בִּין, בּוּן(b. h.; √בה, v. בוא) to pierce, split, penetrate; whence, to discern, understand; v. Hif. Polel בֹּונֵן (cmp. בֵּין) to cause to penetrate, to saturate. SifraVayikra, Ndab., Par. 12, ch. XIV (ref. to Lev. 2:13) יכול תְּבֹונֵּהוּ from bammelaḥ I might judge, ‘thon must thoroughly saturate it, ת״ל תמלח therefore it says, ‘timlaḥ (thou shalt strew). Men.21a (quoting Sifra l. c.) מאי תבונהו what does the word tbonnehu mean? Said R. b. U. ה״ק יכול יִתְבֹּונֶנּוּ כתבן (taking ת as radical, as if imperat. of a verb תבן, denom. of תֶּבֶן) it means, I might suppose, he must mix it up like straw in clay (v. infra). Said A. to him א״ה יתבוננו מיבעי ליה if so, then it ought to read (in the Sifra) yithbonennu (third person). But said A. (taking it fr. בנה) יכול יעשנו כבניין I might suppose, he shall heap the salt upon it like a building (a pile). Said R. to him, א״ה יבננו מיבעי ליה then it ought to read yibnennu. But said R. (you must correct the Sifra so as to read) יכול תבוניהו (corr. תָּבִינֵיהוּ) thou shalt make it savory … יתן בו טעם כבינה he shall put a taste into it as does understanding into a man, v. טַעַם. (Yalk. Lev. 454: מאי יתבנהו … יכול יתבלני כתבן וטיט … תבינהו מ״ל … יכול יעשנו כבנין …א״ה יבנהו מ״ל … יכול תבינהו … יכול יתן בו טעם בבינהAr. ed. Koh.: יכול תבניהו … מאי תבניהו … יכול יתבלנו (הרבה במלח) כתבן בטיט … יכול יתן בי טעם, correct: יכול תבינהו יתןוכ׳.. Hif. 1) הֹובִין (cmp. הֹובִיר, s. v. בּוּר) (denomin. of בֵּין) to mediate, to be interpreter. Ab. Zar.III, 5 (45a) אני אֹובִין לפניך (v. Rabb. D. S. a. l. note 8) let me be thy interpreter (let me explain what you mean) כל מקוםוכ׳ (the words על ההריםוכ׳, Deut. 12:2, are explanatory) wherever thou findest a high mountain, know there must be an idol. (In the version אני אהיה אוביןוכ׳, אֹובֵין is used as a part. of a verb אָבֵין, denomin. of בֵּין, to act as a mediator or interpreter. 2) הֵבִין (b. h.) to perceive, make intelligible, esp. to find analogies (between two cases). ה׳ דבר מתוך דבר prop. to bring out one thing from between another, i. e. to form a conclusion by analogy. Sabb.31a הֵבַנְתָּה וב׳ hast thou cultivated thy mind to conclude (ref. to דעת Is. 33:6). Snh.93b; a. fr. Ḥag.II, 1 (11b) חכם מֵבִין מדעתו (not ומבין, v. Rabb. D. S. a. l. note) a student able to speculate by himself, a thinker.Ib. 13a bot. היה מֵבִין בהשמל speculated over the ḥashmal (Ezek. 1:27); a. fr. Hithpo. a. Nithpo. הִתְבֹּונֵן, נִתְבֹּונָן to understand ones self, to be careful, to reflect. B. Kam.27b להתבונן בדרכים to look around on roads (to be prepared for something in their way against which they might strike). Gen. R. s. 34 ויבן כתי׳ נתבונן the word ויבן (he built, Gen. 8:20) may be read vayaben, i. e. he reflected, argued.

    Jewish literature > בין

  • 2 בון

    בִּין, בּוּן(b. h.; √בה, v. בוא) to pierce, split, penetrate; whence, to discern, understand; v. Hif. Polel בֹּונֵן (cmp. בֵּין) to cause to penetrate, to saturate. SifraVayikra, Ndab., Par. 12, ch. XIV (ref. to Lev. 2:13) יכול תְּבֹונֵּהוּ from bammelaḥ I might judge, ‘thon must thoroughly saturate it, ת״ל תמלח therefore it says, ‘timlaḥ (thou shalt strew). Men.21a (quoting Sifra l. c.) מאי תבונהו what does the word tbonnehu mean? Said R. b. U. ה״ק יכול יִתְבֹּונֶנּוּ כתבן (taking ת as radical, as if imperat. of a verb תבן, denom. of תֶּבֶן) it means, I might suppose, he must mix it up like straw in clay (v. infra). Said A. to him א״ה יתבוננו מיבעי ליה if so, then it ought to read (in the Sifra) yithbonennu (third person). But said A. (taking it fr. בנה) יכול יעשנו כבניין I might suppose, he shall heap the salt upon it like a building (a pile). Said R. to him, א״ה יבננו מיבעי ליה then it ought to read yibnennu. But said R. (you must correct the Sifra so as to read) יכול תבוניהו (corr. תָּבִינֵיהוּ) thou shalt make it savory … יתן בו טעם כבינה he shall put a taste into it as does understanding into a man, v. טַעַם. (Yalk. Lev. 454: מאי יתבנהו … יכול יתבלני כתבן וטיט … תבינהו מ״ל … יכול יעשנו כבנין …א״ה יבנהו מ״ל … יכול תבינהו … יכול יתן בו טעם בבינהAr. ed. Koh.: יכול תבניהו … מאי תבניהו … יכול יתבלנו (הרבה במלח) כתבן בטיט … יכול יתן בי טעם, correct: יכול תבינהו יתןוכ׳.. Hif. 1) הֹובִין (cmp. הֹובִיר, s. v. בּוּר) (denomin. of בֵּין) to mediate, to be interpreter. Ab. Zar.III, 5 (45a) אני אֹובִין לפניך (v. Rabb. D. S. a. l. note 8) let me be thy interpreter (let me explain what you mean) כל מקוםוכ׳ (the words על ההריםוכ׳, Deut. 12:2, are explanatory) wherever thou findest a high mountain, know there must be an idol. (In the version אני אהיה אוביןוכ׳, אֹובֵין is used as a part. of a verb אָבֵין, denomin. of בֵּין, to act as a mediator or interpreter. 2) הֵבִין (b. h.) to perceive, make intelligible, esp. to find analogies (between two cases). ה׳ דבר מתוך דבר prop. to bring out one thing from between another, i. e. to form a conclusion by analogy. Sabb.31a הֵבַנְתָּה וב׳ hast thou cultivated thy mind to conclude (ref. to דעת Is. 33:6). Snh.93b; a. fr. Ḥag.II, 1 (11b) חכם מֵבִין מדעתו (not ומבין, v. Rabb. D. S. a. l. note) a student able to speculate by himself, a thinker.Ib. 13a bot. היה מֵבִין בהשמל speculated over the ḥashmal (Ezek. 1:27); a. fr. Hithpo. a. Nithpo. הִתְבֹּונֵן, נִתְבֹּונָן to understand ones self, to be careful, to reflect. B. Kam.27b להתבונן בדרכים to look around on roads (to be prepared for something in their way against which they might strike). Gen. R. s. 34 ויבן כתי׳ נתבונן the word ויבן (he built, Gen. 8:20) may be read vayaben, i. e. he reflected, argued.

    Jewish literature > בון

  • 3 בִּין

    בִּין, בּוּן(b. h.; √בה, v. בוא) to pierce, split, penetrate; whence, to discern, understand; v. Hif. Polel בֹּונֵן (cmp. בֵּין) to cause to penetrate, to saturate. SifraVayikra, Ndab., Par. 12, ch. XIV (ref. to Lev. 2:13) יכול תְּבֹונֵּהוּ from bammelaḥ I might judge, ‘thon must thoroughly saturate it, ת״ל תמלח therefore it says, ‘timlaḥ (thou shalt strew). Men.21a (quoting Sifra l. c.) מאי תבונהו what does the word tbonnehu mean? Said R. b. U. ה״ק יכול יִתְבֹּונֶנּוּ כתבן (taking ת as radical, as if imperat. of a verb תבן, denom. of תֶּבֶן) it means, I might suppose, he must mix it up like straw in clay (v. infra). Said A. to him א״ה יתבוננו מיבעי ליה if so, then it ought to read (in the Sifra) yithbonennu (third person). But said A. (taking it fr. בנה) יכול יעשנו כבניין I might suppose, he shall heap the salt upon it like a building (a pile). Said R. to him, א״ה יבננו מיבעי ליה then it ought to read yibnennu. But said R. (you must correct the Sifra so as to read) יכול תבוניהו (corr. תָּבִינֵיהוּ) thou shalt make it savory … יתן בו טעם כבינה he shall put a taste into it as does understanding into a man, v. טַעַם. (Yalk. Lev. 454: מאי יתבנהו … יכול יתבלני כתבן וטיט … תבינהו מ״ל … יכול יעשנו כבנין …א״ה יבנהו מ״ל … יכול תבינהו … יכול יתן בו טעם בבינהAr. ed. Koh.: יכול תבניהו … מאי תבניהו … יכול יתבלנו (הרבה במלח) כתבן בטיט … יכול יתן בי טעם, correct: יכול תבינהו יתןוכ׳.. Hif. 1) הֹובִין (cmp. הֹובִיר, s. v. בּוּר) (denomin. of בֵּין) to mediate, to be interpreter. Ab. Zar.III, 5 (45a) אני אֹובִין לפניך (v. Rabb. D. S. a. l. note 8) let me be thy interpreter (let me explain what you mean) כל מקוםוכ׳ (the words על ההריםוכ׳, Deut. 12:2, are explanatory) wherever thou findest a high mountain, know there must be an idol. (In the version אני אהיה אוביןוכ׳, אֹובֵין is used as a part. of a verb אָבֵין, denomin. of בֵּין, to act as a mediator or interpreter. 2) הֵבִין (b. h.) to perceive, make intelligible, esp. to find analogies (between two cases). ה׳ דבר מתוך דבר prop. to bring out one thing from between another, i. e. to form a conclusion by analogy. Sabb.31a הֵבַנְתָּה וב׳ hast thou cultivated thy mind to conclude (ref. to דעת Is. 33:6). Snh.93b; a. fr. Ḥag.II, 1 (11b) חכם מֵבִין מדעתו (not ומבין, v. Rabb. D. S. a. l. note) a student able to speculate by himself, a thinker.Ib. 13a bot. היה מֵבִין בהשמל speculated over the ḥashmal (Ezek. 1:27); a. fr. Hithpo. a. Nithpo. הִתְבֹּונֵן, נִתְבֹּונָן to understand ones self, to be careful, to reflect. B. Kam.27b להתבונן בדרכים to look around on roads (to be prepared for something in their way against which they might strike). Gen. R. s. 34 ויבן כתי׳ נתבונן the word ויבן (he built, Gen. 8:20) may be read vayaben, i. e. he reflected, argued.

    Jewish literature > בִּין

  • 4 בּוּן

    בִּין, בּוּן(b. h.; √בה, v. בוא) to pierce, split, penetrate; whence, to discern, understand; v. Hif. Polel בֹּונֵן (cmp. בֵּין) to cause to penetrate, to saturate. SifraVayikra, Ndab., Par. 12, ch. XIV (ref. to Lev. 2:13) יכול תְּבֹונֵּהוּ from bammelaḥ I might judge, ‘thon must thoroughly saturate it, ת״ל תמלח therefore it says, ‘timlaḥ (thou shalt strew). Men.21a (quoting Sifra l. c.) מאי תבונהו what does the word tbonnehu mean? Said R. b. U. ה״ק יכול יִתְבֹּונֶנּוּ כתבן (taking ת as radical, as if imperat. of a verb תבן, denom. of תֶּבֶן) it means, I might suppose, he must mix it up like straw in clay (v. infra). Said A. to him א״ה יתבוננו מיבעי ליה if so, then it ought to read (in the Sifra) yithbonennu (third person). But said A. (taking it fr. בנה) יכול יעשנו כבניין I might suppose, he shall heap the salt upon it like a building (a pile). Said R. to him, א״ה יבננו מיבעי ליה then it ought to read yibnennu. But said R. (you must correct the Sifra so as to read) יכול תבוניהו (corr. תָּבִינֵיהוּ) thou shalt make it savory … יתן בו טעם כבינה he shall put a taste into it as does understanding into a man, v. טַעַם. (Yalk. Lev. 454: מאי יתבנהו … יכול יתבלני כתבן וטיט … תבינהו מ״ל … יכול יעשנו כבנין …א״ה יבנהו מ״ל … יכול תבינהו … יכול יתן בו טעם בבינהAr. ed. Koh.: יכול תבניהו … מאי תבניהו … יכול יתבלנו (הרבה במלח) כתבן בטיט … יכול יתן בי טעם, correct: יכול תבינהו יתןוכ׳.. Hif. 1) הֹובִין (cmp. הֹובִיר, s. v. בּוּר) (denomin. of בֵּין) to mediate, to be interpreter. Ab. Zar.III, 5 (45a) אני אֹובִין לפניך (v. Rabb. D. S. a. l. note 8) let me be thy interpreter (let me explain what you mean) כל מקוםוכ׳ (the words על ההריםוכ׳, Deut. 12:2, are explanatory) wherever thou findest a high mountain, know there must be an idol. (In the version אני אהיה אוביןוכ׳, אֹובֵין is used as a part. of a verb אָבֵין, denomin. of בֵּין, to act as a mediator or interpreter. 2) הֵבִין (b. h.) to perceive, make intelligible, esp. to find analogies (between two cases). ה׳ דבר מתוך דבר prop. to bring out one thing from between another, i. e. to form a conclusion by analogy. Sabb.31a הֵבַנְתָּה וב׳ hast thou cultivated thy mind to conclude (ref. to דעת Is. 33:6). Snh.93b; a. fr. Ḥag.II, 1 (11b) חכם מֵבִין מדעתו (not ומבין, v. Rabb. D. S. a. l. note) a student able to speculate by himself, a thinker.Ib. 13a bot. היה מֵבִין בהשמל speculated over the ḥashmal (Ezek. 1:27); a. fr. Hithpo. a. Nithpo. הִתְבֹּונֵן, נִתְבֹּונָן to understand ones self, to be careful, to reflect. B. Kam.27b להתבונן בדרכים to look around on roads (to be prepared for something in their way against which they might strike). Gen. R. s. 34 ויבן כתי׳ נתבונן the word ויבן (he built, Gen. 8:20) may be read vayaben, i. e. he reflected, argued.

    Jewish literature > בּוּן

  • 5 גדד I

    גָּדַדI (b. h.; cmp. גזו, קצץ) to cut, cut off. Par. II, 2; Bekh.44a יָגוֹד let him lop off (the black tops of the horns or hoofs).(V. גָּדַר.Trnsf. (cmp. קצץ) to fix the price. B. Bath.13a גּוֹד או אָגוֹד either fix you a price for my share, or I shall do so (and buy your share); דינא דגוד או אגוד the right of settling by god o agod. Ib. אגוד איכא גוד ליכא the offer to buy is applicable in this case (the half-freed slave can offer to buy his other half), but the offer to sell cannot be made (since there is no price for a free man).Part. pass. גָּדוּד stripped (of branches); trnsf. empty-handed. Gen. R. s. 68, beg. ג׳ שלחו (Yalk. ib. 117 גדודי) Isaac sent Jacob away without anything valuable. Pi. גִּדֵּד to cut off, level. Gen. R. s. 71 (play on בא גד, Gen. 30:11) בא מי שעתיד לגַדֵּדוכ׳ he has come who is destined to level the fastnesses of the nations (idolatry). Tanḥ. Ki Thissa 13 (play on מגדל גד, Josh. 15:37) from there the Lord יוצא ומְגַדֵּדוכ׳ will proceed and level ; Ex. R. s. 40 ומגיד (corr. acc.). Nif. נִגְדַּד to be cut off. Keth.51a כל העומד לִיגָּדֵד כְּגָדוּד דמי Ar. (ed. ליגזז, v. גָּזַז). Hithpol. הִתְגּוֹדֵד to make incisions in ones own body. Yeb.13b, v. גּוּד. Tanḥ. Shlaḥ. 15; Num. R. s. 17 קבר מת לא תִתְגּוֹדְדוּ when one buried a dead, the law says, Ye shall not (Deut. 14:1). V. גְּדִידָה. Polel גֹּדֵד same. Yeb. l. c. א״כ לימא קרא לא תְּגוֹדְדוּ if it were so (that Deut. 14:1 meant only to forbid incisions in the body) it ought to read lo tgoddu, ye shall make no incisions.

    Jewish literature > גדד I

  • 6 גָּדַד

    גָּדַדI (b. h.; cmp. גזו, קצץ) to cut, cut off. Par. II, 2; Bekh.44a יָגוֹד let him lop off (the black tops of the horns or hoofs).(V. גָּדַר.Trnsf. (cmp. קצץ) to fix the price. B. Bath.13a גּוֹד או אָגוֹד either fix you a price for my share, or I shall do so (and buy your share); דינא דגוד או אגוד the right of settling by god o agod. Ib. אגוד איכא גוד ליכא the offer to buy is applicable in this case (the half-freed slave can offer to buy his other half), but the offer to sell cannot be made (since there is no price for a free man).Part. pass. גָּדוּד stripped (of branches); trnsf. empty-handed. Gen. R. s. 68, beg. ג׳ שלחו (Yalk. ib. 117 גדודי) Isaac sent Jacob away without anything valuable. Pi. גִּדֵּד to cut off, level. Gen. R. s. 71 (play on בא גד, Gen. 30:11) בא מי שעתיד לגַדֵּדוכ׳ he has come who is destined to level the fastnesses of the nations (idolatry). Tanḥ. Ki Thissa 13 (play on מגדל גד, Josh. 15:37) from there the Lord יוצא ומְגַדֵּדוכ׳ will proceed and level ; Ex. R. s. 40 ומגיד (corr. acc.). Nif. נִגְדַּד to be cut off. Keth.51a כל העומד לִיגָּדֵד כְּגָדוּד דמי Ar. (ed. ליגזז, v. גָּזַז). Hithpol. הִתְגּוֹדֵד to make incisions in ones own body. Yeb.13b, v. גּוּד. Tanḥ. Shlaḥ. 15; Num. R. s. 17 קבר מת לא תִתְגּוֹדְדוּ when one buried a dead, the law says, Ye shall not (Deut. 14:1). V. גְּדִידָה. Polel גֹּדֵד same. Yeb. l. c. א״כ לימא קרא לא תְּגוֹדְדוּ if it were so (that Deut. 14:1 meant only to forbid incisions in the body) it ought to read lo tgoddu, ye shall make no incisions.

    Jewish literature > גָּדַד

  • 7 גוך

    גּוּך 1) (sec. r. of אָגַד I) to bind; denom. גִּיד.(Polel גּוֹדֵד, fr. which גְּדוּד. 2) (denom. of גדוד) to form a faction; (b. h. to attack in small bands). Yeb.13b (ref. to Deut. 14:1, v. גָּדַד I) if lo tithgoddu were meant only in the one sense of ‘ye shall form no factions, it would have read לֹא תָגוּדוּ. Hithpol. הִתְגּוֹדֵד to form bands, factions. Ib. 14a כי אמרינן לא תתגודדו the law against factions applies only to Sifré Deut. 96; (Pesik. Zutr. Reh (p. 4 3) מלשון גדוד).

    Jewish literature > גוך

  • 8 גּוּך

    גּוּך 1) (sec. r. of אָגַד I) to bind; denom. גִּיד.(Polel גּוֹדֵד, fr. which גְּדוּד. 2) (denom. of גדוד) to form a faction; (b. h. to attack in small bands). Yeb.13b (ref. to Deut. 14:1, v. גָּדַד I) if lo tithgoddu were meant only in the one sense of ‘ye shall form no factions, it would have read לֹא תָגוּדוּ. Hithpol. הִתְגּוֹדֵד to form bands, factions. Ib. 14a כי אמרינן לא תתגודדו the law against factions applies only to Sifré Deut. 96; (Pesik. Zutr. Reh (p. 4 3) מלשון גדוד).

    Jewish literature > גּוּך

  • 9 גרר II

    גָּרַרII (fr. a Polel of גּוּר; cmp. גָּלַל) to roll; cmp. גַּרְגַּר.Part. pass. מְגוֹרָר whirled, reeling. Gen. R. s. 64 (play on מגרר, Gen. 26:26) מג׳ … שנכנסווכ׳ reeling (after a night revel) ; v. גָּרַר I. Hithpa. הִתְגָּרֵר, Hithpol. הִתְגּוֹרֵר (v. Jer. 30:23, cmp. 23:19) to roll ones self, esp. (cmp. חָבַט II, חָנַן, נָפַל Hithpa.) to lie in contrition, asking forgiveness. Mekh. Bshall., Vayassa 1, (read as in) Yalk. Ex. 256 (ref. to וישלך אל המים, Ex. 15:25, as if meaning, ‘and he caused them to throw themselves down in contrition over their sin by the sea-side). היו ישראל מתחננים ומִתְגָּרְרִים … כבן שהוא מתחנן לפני אביו וכתלמיד שמִתְגּוֹרֵר לפני רבו כך היו ישראל מתחננין ומִתְגּוֹרְרִיןוכ׳ the Israelites prayed beseechingly and rolled themselves in contrition before

    Jewish literature > גרר II

  • 10 גָּרַר

    גָּרַרII (fr. a Polel of גּוּר; cmp. גָּלַל) to roll; cmp. גַּרְגַּר.Part. pass. מְגוֹרָר whirled, reeling. Gen. R. s. 64 (play on מגרר, Gen. 26:26) מג׳ … שנכנסווכ׳ reeling (after a night revel) ; v. גָּרַר I. Hithpa. הִתְגָּרֵר, Hithpol. הִתְגּוֹרֵר (v. Jer. 30:23, cmp. 23:19) to roll ones self, esp. (cmp. חָבַט II, חָנַן, נָפַל Hithpa.) to lie in contrition, asking forgiveness. Mekh. Bshall., Vayassa 1, (read as in) Yalk. Ex. 256 (ref. to וישלך אל המים, Ex. 15:25, as if meaning, ‘and he caused them to throw themselves down in contrition over their sin by the sea-side). היו ישראל מתחננים ומִתְגָּרְרִים … כבן שהוא מתחנן לפני אביו וכתלמיד שמִתְגּוֹרֵר לפני רבו כך היו ישראל מתחננין ומִתְגּוֹרְרִיןוכ׳ the Israelites prayed beseechingly and rolled themselves in contrition before

    Jewish literature > גָּרַר

  • 11 דוש

    דּוּש(b. h.), part. a. perf. דָּש 1) to tread, trample, thresh. Sabb.VII, 2 הדָּש he who threshes (on the Sabbath); a. fr.Euphem. for sexual contact. Nidd.41b. Gen. R. s. 85. Pes.87b; a. e. דוש בעקב to trample with ones heel, to treat lightly, not to heed. Ab. Zar.18a. Lev. R. s. 27. 2) to walk about, be familiar, well-known. Meg.24b אם היה דש בעירו if he has been a familiar figure in his town (so that people do not mind his bodily disfigurement); Y.Taan.IV, beg.67b; a. fr. Pi. דִּיֵּיש to trample. Ex. R. s. 15 הייתם מְדַיְּישִׁין את העץוכ׳ you used to tread upon this piece of wood. Midr. Till. to Ps. 8:3 מְדַיֵּיש עליך בעפר even one who treads upon thee as upon dust. Gen. R. s. 44 דַּיְּישֵׁם tread upon them. Polel דּוֹשֵׁש, v. דָּשַׁש.

    Jewish literature > דוש

  • 12 דּוּש

    דּוּש(b. h.), part. a. perf. דָּש 1) to tread, trample, thresh. Sabb.VII, 2 הדָּש he who threshes (on the Sabbath); a. fr.Euphem. for sexual contact. Nidd.41b. Gen. R. s. 85. Pes.87b; a. e. דוש בעקב to trample with ones heel, to treat lightly, not to heed. Ab. Zar.18a. Lev. R. s. 27. 2) to walk about, be familiar, well-known. Meg.24b אם היה דש בעירו if he has been a familiar figure in his town (so that people do not mind his bodily disfigurement); Y.Taan.IV, beg.67b; a. fr. Pi. דִּיֵּיש to trample. Ex. R. s. 15 הייתם מְדַיְּישִׁין את העץוכ׳ you used to tread upon this piece of wood. Midr. Till. to Ps. 8:3 מְדַיֵּיש עליך בעפר even one who treads upon thee as upon dust. Gen. R. s. 44 דַּיְּישֵׁם tread upon them. Polel דּוֹשֵׁש, v. דָּשַׁש.

    Jewish literature > דּוּש

  • 13 דוש

    דּוּשch. same, 1) to thresh. Targ. Ruth 2:17.Zeb.116b; Men.22a, v. דַּשְׁתָּאָה. 2) to tread upon, trample (to death). Targ. 2 Kings 7:17; a. fr.B. Kam.9a דָּיֵיש אמצרי he sets his foot upon the landmark (symbol of possession). 3) to be used to, not to mind. Sabb.129b כיון דדָשוּ ביה רבים since the people are in the habit of doing it. Gitt.56b כיון דדש דש being used (to the hammering) the gnat did not heed it. Keth.62a דַּשְׁנָן בה we are used to it.Targ. Prov. 8:33 תְדִישוּן, v. Af. Af. אָדֵיש, אָדֵש to pass over, to leave unheeded, to be listless. Targ. Prov. 4:15; 8:18; 15:32 Ar. a. Mss. (ed. Lag. אר׳, מר׳ with ר, h. text פרע); ib. 8:33 (v. supra, ed. Lag. תירשון).Snh.7a (prov.) טוביה לדשמע ואדיש (Ms. M. ואריש) happy he who hears (himself abused) and minds it not; he will escape a hundred evils.Y.Peah I, 15c bot.; Y.Kidd.I, 61b אכול ואֲדֵיש … ומַדְשִׁין eat and care not (do not share in our conversation), for so do dogs eat and mind not. Targ. Y. II Num. 11:8 אדשין v. דְּשַׁש. Ithpe. אִתְדַּש, אִידַּש to be trampled upon, threshed. Targ. Is. 24:3. Ib. 25:10.Targ. Jer. 48:26, v. דְּשַׁש. Polel דּוֹשֵׁש. Palp. דַּשְׁדִּש, v. דְּשַׁש.

    Jewish literature > דוש

  • 14 דּוּש

    דּוּשch. same, 1) to thresh. Targ. Ruth 2:17.Zeb.116b; Men.22a, v. דַּשְׁתָּאָה. 2) to tread upon, trample (to death). Targ. 2 Kings 7:17; a. fr.B. Kam.9a דָּיֵיש אמצרי he sets his foot upon the landmark (symbol of possession). 3) to be used to, not to mind. Sabb.129b כיון דדָשוּ ביה רבים since the people are in the habit of doing it. Gitt.56b כיון דדש דש being used (to the hammering) the gnat did not heed it. Keth.62a דַּשְׁנָן בה we are used to it.Targ. Prov. 8:33 תְדִישוּן, v. Af. Af. אָדֵיש, אָדֵש to pass over, to leave unheeded, to be listless. Targ. Prov. 4:15; 8:18; 15:32 Ar. a. Mss. (ed. Lag. אר׳, מר׳ with ר, h. text פרע); ib. 8:33 (v. supra, ed. Lag. תירשון).Snh.7a (prov.) טוביה לדשמע ואדיש (Ms. M. ואריש) happy he who hears (himself abused) and minds it not; he will escape a hundred evils.Y.Peah I, 15c bot.; Y.Kidd.I, 61b אכול ואֲדֵיש … ומַדְשִׁין eat and care not (do not share in our conversation), for so do dogs eat and mind not. Targ. Y. II Num. 11:8 אדשין v. דְּשַׁש. Ithpe. אִתְדַּש, אִידַּש to be trampled upon, threshed. Targ. Is. 24:3. Ib. 25:10.Targ. Jer. 48:26, v. דְּשַׁש. Polel דּוֹשֵׁש. Palp. דַּשְׁדִּש, v. דְּשַׁש.

    Jewish literature > דּוּש

  • 15 דשש

    דְּשַׁשch. sam(דשש to crush grain, make groats), Pa. דַּשֵּׁיש, Polel (of דּוּש) דֹּושֵׁש to stamp upon. Targ. Esth. 6:1.Targ. Jer. 48:26, v. infra.Targ. Jud. 5:21. Targ. Ps. 18:43 דושש׳ Ms. (ed. Lag. ר׳); Targ. 2 Sam. 22:43. Targ. 2 Chr. 32:1; a. e. Af. אֲדַש to crush, pound. Targ. Y. Num. 11:8. Palp. דַּשְׁדֵּש to tramp, reel (of a drunken person). Targ. Is. 19:14; Targ. Jer. 48:26 וִידַשְׁדְּשוּן Ar. (Kimḥi וידששון, ed. Lag. וִידַדְשוּן = וידשד׳).Part. pass. מְדַשְׁדַּש stamped upon. Targ. Is. 19:14 (h. text מובס).

    Jewish literature > דשש

  • 16 דְּשַׁש

    דְּשַׁשch. sam(דשש to crush grain, make groats), Pa. דַּשֵּׁיש, Polel (of דּוּש) דֹּושֵׁש to stamp upon. Targ. Esth. 6:1.Targ. Jer. 48:26, v. infra.Targ. Jud. 5:21. Targ. Ps. 18:43 דושש׳ Ms. (ed. Lag. ר׳); Targ. 2 Sam. 22:43. Targ. 2 Chr. 32:1; a. e. Af. אֲדַש to crush, pound. Targ. Y. Num. 11:8. Palp. דַּשְׁדֵּש to tramp, reel (of a drunken person). Targ. Is. 19:14; Targ. Jer. 48:26 וִידַשְׁדְּשוּן Ar. (Kimḥi וידששון, ed. Lag. וִידַדְשוּן = וידשד׳).Part. pass. מְדַשְׁדַּש stamped upon. Targ. Is. 19:14 (h. text מובס).

    Jewish literature > דְּשַׁש

  • 17 הול

    הוּל(cmp. הלל) to be merry. Polel הוֹלֵל to deride, laugh at (cmp. שָׂחַק). Pesik. Aḥǎré, p. 169a> (ref. to Koh. 2:2) אמר שלמה שלשה … מה״ד הוֹלַלְתִּים Solomon said, Three things which Divine Justice scorned (and prohibited)I laughed at them; Tanḥ. Aḥǎré 1 (read: ששחקה, a. הוללתים); Y.Snh.II, 20c top חיללתים (corr. acc.); Koh. R. to II, 2 (read: שלמה, for שמואל a. הוללתים, for … תם).

    Jewish literature > הול

  • 18 הוּל

    הוּל(cmp. הלל) to be merry. Polel הוֹלֵל to deride, laugh at (cmp. שָׂחַק). Pesik. Aḥǎré, p. 169a> (ref. to Koh. 2:2) אמר שלמה שלשה … מה״ד הוֹלַלְתִּים Solomon said, Three things which Divine Justice scorned (and prohibited)I laughed at them; Tanḥ. Aḥǎré 1 (read: ששחקה, a. הוללתים); Y.Snh.II, 20c top חיללתים (corr. acc.); Koh. R. to II, 2 (read: שלמה, for שמואל a. הוללתים, for … תם).

    Jewish literature > הוּל

  • 19 זול I

    זוּלI (b. h., v. זָלַל) to be of slight value, to be cheap; to be despicable, mean. Sabb.55b (play on פ̇ח̇ז̇, Gen. 49:4) פ̇זתה ח̇בתה זַ̇לְתָּה (not זלתא, v. Rabb. D. S. a. l. note 300) thou wast rash, becamest guilty, degradedst thyself. Snh.98a מלכות הַזָּלָה the despicable (Roman) government (Rashi: ‘the slightest trace of tyranny). 2) (cmp. בּוּז) to squander, be excessive in sensual enjoyments, be dissolute. Num. R. s. 10 (ed. Amst. p. 240a>) חבורה של זָלִין a company of dissolute men. Polel זֹולֵל, only as part. 1) low, mean. Midr. Prov. to II, 4 (ref. to Jer. 15:19) כל … להוציאד״ת מז׳ he who succeeds in making the words of the Law come forth from a low man (who educates an abandoned person).Pesik. R. s. 21 נעשה העולם זֹולֵלָה the world became an object reduced in value. 2) spendthrift, glutton. Sifré Deut. 219 ז׳ בבשר zolel (Deut. 21:20) refers to excesses in eating meat (v. Snh.VIII, 2). Hif. הֵזִיל 1) to become cheap, fall in price. Y.Keth.XII, beg.34d היו ביוקר והֵזִילוּ if provisions were dear and fell in price. 2) to treat with contempt. Treat. Der. Er. ch. II מְזִילֵי הרבים those who treat the public B. Bath.25a, v. נָזַל. Hof. הוּזָל to fall in price. B. Mets.V, 8 והוּזְלוּ and (the wheat) fell. Ib. 75a; a. fr.

    Jewish literature > זול I

  • 20 זוּל

    זוּלI (b. h., v. זָלַל) to be of slight value, to be cheap; to be despicable, mean. Sabb.55b (play on פ̇ח̇ז̇, Gen. 49:4) פ̇זתה ח̇בתה זַ̇לְתָּה (not זלתא, v. Rabb. D. S. a. l. note 300) thou wast rash, becamest guilty, degradedst thyself. Snh.98a מלכות הַזָּלָה the despicable (Roman) government (Rashi: ‘the slightest trace of tyranny). 2) (cmp. בּוּז) to squander, be excessive in sensual enjoyments, be dissolute. Num. R. s. 10 (ed. Amst. p. 240a>) חבורה של זָלִין a company of dissolute men. Polel זֹולֵל, only as part. 1) low, mean. Midr. Prov. to II, 4 (ref. to Jer. 15:19) כל … להוציאד״ת מז׳ he who succeeds in making the words of the Law come forth from a low man (who educates an abandoned person).Pesik. R. s. 21 נעשה העולם זֹולֵלָה the world became an object reduced in value. 2) spendthrift, glutton. Sifré Deut. 219 ז׳ בבשר zolel (Deut. 21:20) refers to excesses in eating meat (v. Snh.VIII, 2). Hif. הֵזִיל 1) to become cheap, fall in price. Y.Keth.XII, beg.34d היו ביוקר והֵזִילוּ if provisions were dear and fell in price. 2) to treat with contempt. Treat. Der. Er. ch. II מְזִילֵי הרבים those who treat the public B. Bath.25a, v. נָזַל. Hof. הוּזָל to fall in price. B. Mets.V, 8 והוּזְלוּ and (the wheat) fell. Ib. 75a; a. fr.

    Jewish literature > זוּל

См. также в других словарях:

  • Polel — (Polelja, russ. Myth.), der Ehegott …   Pierer's Universal-Lexikon

  • Polel Diaoubé — est un village du département de Kanel au nord est du Sénégal, située à une quinzaine de kilomètres du fleuve Sénégal et de la frontière avec la Mauritanie. Le village a été fondé vers 1860 par un Peul nommé Diam Hammadi Pathé Sow. L’essentiel… …   Wikipédia en Français

  • Polel (Mythologie) — Polel (Mythologie), der slavische und sarmatische Liebesgott, ein Genosse des Lel (s. d.) …   Damen Conversations Lexikon

  • Polel Diaoube — Original name in latin Polel Diaoub Name in other language Polel Diaoube State code SN Continent/City Africa/Dakar longitude 15.26667 latitude 13 altitude 36 Population 3000 Date 2012 02 22 …   Cities with a population over 1000 database

  • Lel und Polel (Mythologie) — Lel und Polel (Mythologie). Sarmatische Götter, welche später auch die Wenden angenommen haben. Sie waren nebst dem Did Söhne der Lada, der Göttin der Liebe, und wie Amor und Hymen die Personification der Liebe und Ehe. Vom Namensklang verlockt,… …   Damen Conversations Lexikon

  • Villes du Senegal — Villes du Sénégal Cet article consacré aux villes du Sénégal comporte deux parties : un tableau des villes du Sénégal de plus de 10 000 habitants, par ordre décroissant de population une liste alphabétique (à compléter) des localités… …   Wikipédia en Français

  • Villes du sénégal — Cet article consacré aux villes du Sénégal comporte deux parties : un tableau des villes du Sénégal de plus de 10 000 habitants, par ordre décroissant de population une liste alphabétique (à compléter) des localités sénégalaises, incluant… …   Wikipédia en Français

  • Марш кашубский — Автор слов Иероним Дердовский Композитор Феликс Нововейский Марш кашубский  популярная кашубская патриотическая песня. Содержание 1 Создатели 2 История …   Википедия

  • Proto-Indo-European religion — The chariot, as a symbol of social rank and military strength but also mythologically as the sun chariot (Trundholm sun chariot pictured, Nordic Bronze Age, ca. 160 …   Wikipedia

  • Lada (Gottheit) — Lada, Lahra oder Lado(na), teilweise auch Lupa[1] genannt ist eine slawische Gottheit. In mittelalterlichen tschechischen und russischen Hochzeitsliedern findet sich der Ausruf Lada oder Lado in der Bedeutung „Geliebte“. Daraus entstand die… …   Deutsch Wikipedia

  • Lada (Göttin) — Lada, Lahra oder Lado(na), teilweise auch Lupa[1] genannt ist eine slawische Gottheit. In mittelalterlichen tschechischen und russischen Hochzeitsliedern findet sich der Ausruf Lada oder Lado in der Bedeutung „Geliebte“. Daraus entstand die… …   Deutsch Wikipedia


Поделиться ссылкой на выделенное

Прямая ссылка:
Нажмите правой клавишей мыши и выберите «Копировать ссылку»