-
1 בין
בִּין, בּוּן(b. h.; √בה, v. בוא) to pierce, split, penetrate; whence, to discern, understand; v. Hif. Polel בֹּונֵן (cmp. בֵּין) to cause to penetrate, to saturate. SifraVayikra, Ndab., Par. 12, ch. XIV (ref. to Lev. 2:13) יכול תְּבֹונֵּהוּ from bammelaḥ I might judge, ‘thon must thoroughly saturate it, ת״ל תמלח therefore it says, ‘timlaḥ (thou shalt strew). Men.21a (quoting Sifra l. c.) מאי תבונהו what does the word tbonnehu mean? Said R. b. U. ה״ק יכול יִתְבֹּונֶנּוּ כתבן (taking ת as radical, as if imperat. of a verb תבן, denom. of תֶּבֶן) it means, I might suppose, he must mix it up like straw in clay (v. infra). Said A. to him א״ה יתבוננו מיבעי ליה if so, then it ought to read (in the Sifra) yithbonennu (third person). But said A. (taking it fr. בנה) יכול יעשנו כבניין I might suppose, he shall heap the salt upon it like a building (a pile). Said R. to him, א״ה יבננו מיבעי ליה then it ought to read yibnennu. But said R. (you must correct the Sifra so as to read) יכול תבוניהו (corr. תָּבִינֵיהוּ) thou shalt make it savory … יתן בו טעם כבינה he shall put a taste into it as does understanding into a man, v. טַעַם. (Yalk. Lev. 454: מאי יתבנהו … יכול יתבלני כתבן וטיט … תבינהו מ״ל … יכול יעשנו כבנין …א״ה יבנהו מ״ל … יכול תבינהו … יכול יתן בו טעם בבינהAr. ed. Koh.: יכול תבניהו … מאי תבניהו … יכול יתבלנו (הרבה במלח) כתבן בטיט … יכול יתן בי טעם, correct: יכול תבינהו יתןוכ׳.. Hif. 1) הֹובִין (cmp. הֹובִיר, s. v. בּוּר) (denomin. of בֵּין) to mediate, to be interpreter. Ab. Zar.III, 5 (45a) אני אֹובִין לפניך (v. Rabb. D. S. a. l. note 8) let me be thy interpreter (let me explain what you mean) כל מקוםוכ׳ (the words על ההריםוכ׳, Deut. 12:2, are explanatory) wherever thou findest a high mountain, know there must be an idol. (In the version אני אהיה אוביןוכ׳, אֹובֵין is used as a part. of a verb אָבֵין, denomin. of בֵּין, to act as a mediator or interpreter. 2) הֵבִין (b. h.) to perceive, make intelligible, esp. to find analogies (between two cases). ה׳ דבר מתוך דבר prop. to bring out one thing from between another, i. e. to form a conclusion by analogy. Sabb.31a הֵבַנְתָּה וב׳ hast thou cultivated thy mind to conclude (ref. to דעת Is. 33:6). Snh.93b; a. fr. Ḥag.II, 1 (11b) חכם מֵבִין מדעתו (not ומבין, v. Rabb. D. S. a. l. note) a student able to speculate by himself, a thinker.Ib. 13a bot. היה מֵבִין בהשמל speculated over the ḥashmal (Ezek. 1:27); a. fr. Hithpo. a. Nithpo. הִתְבֹּונֵן, נִתְבֹּונָן to understand ones self, to be careful, to reflect. B. Kam.27b להתבונן בדרכים to look around on roads (to be prepared for something in their way against which they might strike). Gen. R. s. 34 ויבן כתי׳ נתבונן the word ויבן (he built, Gen. 8:20) may be read vayaben, i. e. he reflected, argued. -
2 בון
בִּין, בּוּן(b. h.; √בה, v. בוא) to pierce, split, penetrate; whence, to discern, understand; v. Hif. Polel בֹּונֵן (cmp. בֵּין) to cause to penetrate, to saturate. SifraVayikra, Ndab., Par. 12, ch. XIV (ref. to Lev. 2:13) יכול תְּבֹונֵּהוּ from bammelaḥ I might judge, ‘thon must thoroughly saturate it, ת״ל תמלח therefore it says, ‘timlaḥ (thou shalt strew). Men.21a (quoting Sifra l. c.) מאי תבונהו what does the word tbonnehu mean? Said R. b. U. ה״ק יכול יִתְבֹּונֶנּוּ כתבן (taking ת as radical, as if imperat. of a verb תבן, denom. of תֶּבֶן) it means, I might suppose, he must mix it up like straw in clay (v. infra). Said A. to him א״ה יתבוננו מיבעי ליה if so, then it ought to read (in the Sifra) yithbonennu (third person). But said A. (taking it fr. בנה) יכול יעשנו כבניין I might suppose, he shall heap the salt upon it like a building (a pile). Said R. to him, א״ה יבננו מיבעי ליה then it ought to read yibnennu. But said R. (you must correct the Sifra so as to read) יכול תבוניהו (corr. תָּבִינֵיהוּ) thou shalt make it savory … יתן בו טעם כבינה he shall put a taste into it as does understanding into a man, v. טַעַם. (Yalk. Lev. 454: מאי יתבנהו … יכול יתבלני כתבן וטיט … תבינהו מ״ל … יכול יעשנו כבנין …א״ה יבנהו מ״ל … יכול תבינהו … יכול יתן בו טעם בבינהAr. ed. Koh.: יכול תבניהו … מאי תבניהו … יכול יתבלנו (הרבה במלח) כתבן בטיט … יכול יתן בי טעם, correct: יכול תבינהו יתןוכ׳.. Hif. 1) הֹובִין (cmp. הֹובִיר, s. v. בּוּר) (denomin. of בֵּין) to mediate, to be interpreter. Ab. Zar.III, 5 (45a) אני אֹובִין לפניך (v. Rabb. D. S. a. l. note 8) let me be thy interpreter (let me explain what you mean) כל מקוםוכ׳ (the words על ההריםוכ׳, Deut. 12:2, are explanatory) wherever thou findest a high mountain, know there must be an idol. (In the version אני אהיה אוביןוכ׳, אֹובֵין is used as a part. of a verb אָבֵין, denomin. of בֵּין, to act as a mediator or interpreter. 2) הֵבִין (b. h.) to perceive, make intelligible, esp. to find analogies (between two cases). ה׳ דבר מתוך דבר prop. to bring out one thing from between another, i. e. to form a conclusion by analogy. Sabb.31a הֵבַנְתָּה וב׳ hast thou cultivated thy mind to conclude (ref. to דעת Is. 33:6). Snh.93b; a. fr. Ḥag.II, 1 (11b) חכם מֵבִין מדעתו (not ומבין, v. Rabb. D. S. a. l. note) a student able to speculate by himself, a thinker.Ib. 13a bot. היה מֵבִין בהשמל speculated over the ḥashmal (Ezek. 1:27); a. fr. Hithpo. a. Nithpo. הִתְבֹּונֵן, נִתְבֹּונָן to understand ones self, to be careful, to reflect. B. Kam.27b להתבונן בדרכים to look around on roads (to be prepared for something in their way against which they might strike). Gen. R. s. 34 ויבן כתי׳ נתבונן the word ויבן (he built, Gen. 8:20) may be read vayaben, i. e. he reflected, argued. -
3 בִּין
בִּין, בּוּן(b. h.; √בה, v. בוא) to pierce, split, penetrate; whence, to discern, understand; v. Hif. Polel בֹּונֵן (cmp. בֵּין) to cause to penetrate, to saturate. SifraVayikra, Ndab., Par. 12, ch. XIV (ref. to Lev. 2:13) יכול תְּבֹונֵּהוּ from bammelaḥ I might judge, ‘thon must thoroughly saturate it, ת״ל תמלח therefore it says, ‘timlaḥ (thou shalt strew). Men.21a (quoting Sifra l. c.) מאי תבונהו what does the word tbonnehu mean? Said R. b. U. ה״ק יכול יִתְבֹּונֶנּוּ כתבן (taking ת as radical, as if imperat. of a verb תבן, denom. of תֶּבֶן) it means, I might suppose, he must mix it up like straw in clay (v. infra). Said A. to him א״ה יתבוננו מיבעי ליה if so, then it ought to read (in the Sifra) yithbonennu (third person). But said A. (taking it fr. בנה) יכול יעשנו כבניין I might suppose, he shall heap the salt upon it like a building (a pile). Said R. to him, א״ה יבננו מיבעי ליה then it ought to read yibnennu. But said R. (you must correct the Sifra so as to read) יכול תבוניהו (corr. תָּבִינֵיהוּ) thou shalt make it savory … יתן בו טעם כבינה he shall put a taste into it as does understanding into a man, v. טַעַם. (Yalk. Lev. 454: מאי יתבנהו … יכול יתבלני כתבן וטיט … תבינהו מ״ל … יכול יעשנו כבנין …א״ה יבנהו מ״ל … יכול תבינהו … יכול יתן בו טעם בבינהAr. ed. Koh.: יכול תבניהו … מאי תבניהו … יכול יתבלנו (הרבה במלח) כתבן בטיט … יכול יתן בי טעם, correct: יכול תבינהו יתןוכ׳.. Hif. 1) הֹובִין (cmp. הֹובִיר, s. v. בּוּר) (denomin. of בֵּין) to mediate, to be interpreter. Ab. Zar.III, 5 (45a) אני אֹובִין לפניך (v. Rabb. D. S. a. l. note 8) let me be thy interpreter (let me explain what you mean) כל מקוםוכ׳ (the words על ההריםוכ׳, Deut. 12:2, are explanatory) wherever thou findest a high mountain, know there must be an idol. (In the version אני אהיה אוביןוכ׳, אֹובֵין is used as a part. of a verb אָבֵין, denomin. of בֵּין, to act as a mediator or interpreter. 2) הֵבִין (b. h.) to perceive, make intelligible, esp. to find analogies (between two cases). ה׳ דבר מתוך דבר prop. to bring out one thing from between another, i. e. to form a conclusion by analogy. Sabb.31a הֵבַנְתָּה וב׳ hast thou cultivated thy mind to conclude (ref. to דעת Is. 33:6). Snh.93b; a. fr. Ḥag.II, 1 (11b) חכם מֵבִין מדעתו (not ומבין, v. Rabb. D. S. a. l. note) a student able to speculate by himself, a thinker.Ib. 13a bot. היה מֵבִין בהשמל speculated over the ḥashmal (Ezek. 1:27); a. fr. Hithpo. a. Nithpo. הִתְבֹּונֵן, נִתְבֹּונָן to understand ones self, to be careful, to reflect. B. Kam.27b להתבונן בדרכים to look around on roads (to be prepared for something in their way against which they might strike). Gen. R. s. 34 ויבן כתי׳ נתבונן the word ויבן (he built, Gen. 8:20) may be read vayaben, i. e. he reflected, argued. -
4 בּוּן
בִּין, בּוּן(b. h.; √בה, v. בוא) to pierce, split, penetrate; whence, to discern, understand; v. Hif. Polel בֹּונֵן (cmp. בֵּין) to cause to penetrate, to saturate. SifraVayikra, Ndab., Par. 12, ch. XIV (ref. to Lev. 2:13) יכול תְּבֹונֵּהוּ from bammelaḥ I might judge, ‘thon must thoroughly saturate it, ת״ל תמלח therefore it says, ‘timlaḥ (thou shalt strew). Men.21a (quoting Sifra l. c.) מאי תבונהו what does the word tbonnehu mean? Said R. b. U. ה״ק יכול יִתְבֹּונֶנּוּ כתבן (taking ת as radical, as if imperat. of a verb תבן, denom. of תֶּבֶן) it means, I might suppose, he must mix it up like straw in clay (v. infra). Said A. to him א״ה יתבוננו מיבעי ליה if so, then it ought to read (in the Sifra) yithbonennu (third person). But said A. (taking it fr. בנה) יכול יעשנו כבניין I might suppose, he shall heap the salt upon it like a building (a pile). Said R. to him, א״ה יבננו מיבעי ליה then it ought to read yibnennu. But said R. (you must correct the Sifra so as to read) יכול תבוניהו (corr. תָּבִינֵיהוּ) thou shalt make it savory … יתן בו טעם כבינה he shall put a taste into it as does understanding into a man, v. טַעַם. (Yalk. Lev. 454: מאי יתבנהו … יכול יתבלני כתבן וטיט … תבינהו מ״ל … יכול יעשנו כבנין …א״ה יבנהו מ״ל … יכול תבינהו … יכול יתן בו טעם בבינהAr. ed. Koh.: יכול תבניהו … מאי תבניהו … יכול יתבלנו (הרבה במלח) כתבן בטיט … יכול יתן בי טעם, correct: יכול תבינהו יתןוכ׳.. Hif. 1) הֹובִין (cmp. הֹובִיר, s. v. בּוּר) (denomin. of בֵּין) to mediate, to be interpreter. Ab. Zar.III, 5 (45a) אני אֹובִין לפניך (v. Rabb. D. S. a. l. note 8) let me be thy interpreter (let me explain what you mean) כל מקוםוכ׳ (the words על ההריםוכ׳, Deut. 12:2, are explanatory) wherever thou findest a high mountain, know there must be an idol. (In the version אני אהיה אוביןוכ׳, אֹובֵין is used as a part. of a verb אָבֵין, denomin. of בֵּין, to act as a mediator or interpreter. 2) הֵבִין (b. h.) to perceive, make intelligible, esp. to find analogies (between two cases). ה׳ דבר מתוך דבר prop. to bring out one thing from between another, i. e. to form a conclusion by analogy. Sabb.31a הֵבַנְתָּה וב׳ hast thou cultivated thy mind to conclude (ref. to דעת Is. 33:6). Snh.93b; a. fr. Ḥag.II, 1 (11b) חכם מֵבִין מדעתו (not ומבין, v. Rabb. D. S. a. l. note) a student able to speculate by himself, a thinker.Ib. 13a bot. היה מֵבִין בהשמל speculated over the ḥashmal (Ezek. 1:27); a. fr. Hithpo. a. Nithpo. הִתְבֹּונֵן, נִתְבֹּונָן to understand ones self, to be careful, to reflect. B. Kam.27b להתבונן בדרכים to look around on roads (to be prepared for something in their way against which they might strike). Gen. R. s. 34 ויבן כתי׳ נתבונן the word ויבן (he built, Gen. 8:20) may be read vayaben, i. e. he reflected, argued. -
5 רציעה
רְצִיעָהf. (רָצַע) boring, esp. the boring through of the Hebrew bondsmans ear (according to Ex. 21:6). Kidd.I, 2 הנרצע נקנה בר׳ the slave that has his ear bored through is taken possession of by the act of boring. Ib. 17b (ref. to Deut. 15:17) אתה … או אינו אלא לר׳ you say, ‘and also to thy maid-servant thon shalt do likewise refers to the outfit (of the released slave), may it not refer to the boring? Ib. 16b איןר׳ באשה the law of boring through the ear does not apply to a woman. Ib. יזבל שלר׳ the jubilee year for the slave that had his ear bored through (having declined to go free in his seventh year); a. fr. -
6 רְצִיעָה
רְצִיעָהf. (רָצַע) boring, esp. the boring through of the Hebrew bondsmans ear (according to Ex. 21:6). Kidd.I, 2 הנרצע נקנה בר׳ the slave that has his ear bored through is taken possession of by the act of boring. Ib. 17b (ref. to Deut. 15:17) אתה … או אינו אלא לר׳ you say, ‘and also to thy maid-servant thon shalt do likewise refers to the outfit (of the released slave), may it not refer to the boring? Ib. 16b איןר׳ באשה the law of boring through the ear does not apply to a woman. Ib. יזבל שלר׳ the jubilee year for the slave that had his ear bored through (having declined to go free in his seventh year); a. fr.
См. также в других словарях:
thon — thon … Dictionnaire des rimes
thon — [ tɔ̃ ] n. m. • 1393; a. provenç. ton; lat. thunnus, gr. thunnos 1 ♦ Poisson à sang chaud, de grande taille (scombridés), qui vit dans l Atlantique et la Méditerranée. Thon rouge; thon blanc. ⇒ germon. Petits thons de la Méditerranée. ⇒ bonite,… … Encyclopédie Universelle
Thon — may refer to: *Thon (mythology), a figure from Greek mythology *Dickie Thon, Major League baseball player *Konstantin Thon, Russian architect *Olav Thon, Norwegian business man *Thon Buri (district) in the city of Bangkok, Thailand *Thonburi, the … Wikipedia
thon — THON. sub. m. Gros poisson de mer, qui se prend d ordinaire sur les costes de Provence, d Espagne, & d Italie, en certaine saison. La pesche des thons a esté bonne cette année. thon mariné. le thon se vend tant la livre … Dictionnaire de l'Académie française
Thon [1] — Thon nennt man erdige, zerreibliche, theils ungefärbte, theils gefärbte Mineralsubstanzen, welche mit Wasser eine plastische Masse bilden. Der T. ist kein einfaches, ursprünglich gebildetes Mineral, sondern stets ein Zersetzungsproduct… … Pierer's Universal-Lexikon
Thon — der; s, s <aus gleichbed. fr. thon, dies aus lat. thunnus, vgl. ↑Thunfisch> (schweiz.) Thunfisch … Das große Fremdwörterbuch
Thon — Si le nom est allemand, c est un hypocoristique du prénom Antonius (= Antoine). Ailleurs, et notamment dans la Drôme où le nom est assez courant, c est un toponyme qui semble évoquer un conduit d eau, un aqueduc (occitan ton). A noter le hameau… … Noms de famille
Thon [2] — Thon, Theodor, geb. 1793 in Thüringen, technologischer u. naturhistorischer Schriftsteller, starb 1840 in Jena; er schr.: Die Drehkunst, Ilmenau 1825; Der Gebäudemaler u. Decorateur, ebd. 1825; Handbuch für Naturaliensammler, ebd. 1827; Abbildung … Pierer's Universal-Lexikon
Thon [3] — Thon, Ägyptier, s. Thoon … Pierer's Universal-Lexikon
Thon — Thon, alte Schreibweise für »Ton« (s. d.) … Meyers Großes Konversations-Lexikon
-thon — [thän] suffix ATHON: used after a vowel [radiothon] * * * … Universalium
