-
1 rude
[ruːd]◙ adj. גס, גס רוח, חצוף, לא מנומס; פרימיטיבי, גולמי, טבעי* * *◙ יעבט,ימלוג,יביטימירפ ;סמונמ אל,ףוצח,חור סג,סג◄ -
2 rude awakening
יקיצה מרה, התייצבות בפני המציאות העגומה (מצב בו אדם מבין פתאום את האמת העצובה על נושא כלשהו), אכזבה* * *◙ הבזכא,(והשלכ אשונ לע הבוצעה תמאה תא םואתפ ןיבמ םדא וב בצמ) המוגעה תואיצמה ינפב תובצייתה,הרמ הציקי◄ -
3 rude expression
ביטוי גס* * *◙ סג יוטיב◄ -
4 rude gesture
אצבע משולשת, תנועה מגונה, תנועה מזרחית (שילוב אצבעות לאות גנאי וזלזול)* * *◙ (לוזלזו יאנג תואל תועבצא בוליש) תיחרזמ העונת,הנוגמ העונת,תשלושמ עבצא◄ -
5 rude plan
תוכנית גלמית* * *◙ תימלג תינכות◄ -
6 rude tones
טונים צורמים* * *◙ םימרוצ םינוט◄ -
7 rude winds
רוחות סוערות* * *◙ תורעוס תוחור◄ -
8 rudeness
['rude·ness || 'ruːdnɪs]◙ n. גסות, חוצפה, חוסר נימוס* * *◙ סומינ רסוח,הפצוח,תוסג◄
См. также в других словарях:
rude — rude … Dictionnaire des rimes
rude — [ ryd ] adj. • 1213; lat. rudis « brut, inculte, grossier » 1 ♦ (Personnes) Mal dégrossi, primitif et qui donne une impression de force naturelle. ⇒ fruste, grossier, rustique. « Moi qui suis un homme simple et rude » (Claudel). « ce qu il… … Encyclopédie Universelle
rude — RUDE. adj. de tout genre. Raboteux, aspre au toucher. La toile grosse & neuve est bien rude. la haire, le cilice sur la chair est bien rude. il a la peau rude, le poil rude. On le dit aussi des choses qui sont aspres au palais, au goust. Ce vin… … Dictionnaire de l'Académie française
Rude — Rude, a. [Compar. {Ruder}; superl. {Rudest}.] [F., fr. L. rudis.] 1. Characterized by roughness; umpolished; raw; lacking delicacy or refinement; coarse. [1913 Webster] Such gardening tools as art, yet rude, . . . had formed. Milton. [1913… … The Collaborative International Dictionary of English
rude — 1 Rude, rough, crude, raw, callow, green, uncouth mean deficient in the qualities that make for finish or for perfection in development or in use. Rude, as applied to men and their minds, suggests a comparatively low state of culture or a dearth… … New Dictionary of Synonyms
rude´ly — rude «rood», adjective, rud|er, rud|est. 1. not courteous; impolite: »It is rude to stare at people or to point. SYNONYM(S): uncivil, discourteous … Useful english dictionary
rude — [ rud ] adjective ** 1. ) not polite: I don t want to seem rude, but I d rather be alone. it is rude to do something: It s rude to keep people waiting. downright rude (=extremely rude): The way she stared was downright rude. a ) offensive: a rude … Usage of the words and phrases in modern English
rude — [ro͞od] adj. ruder, rudest [OFr < L rudis, akin to rudus, debris, rubble < IE * reud , to tear apart < base * reu , to tear out, dig up > RUG, ROTTEN] 1. crude or rough in form or workmanship [a rude hut] 2. barbarous or ignorant… … English World dictionary
RUDE (F.) — RUDE FRANÇOIS (1784 1855) Sculpteur français. Bien qu’accepté par ses contemporains, Rude vécut une existence discrète, à l’abri des honneurs et des polémiques de la vie artistique de son temps, et c’est du moins l’image que ses premiers… … Encyclopédie Universelle
rude — [ru:d] adj comparative ruder superlative rudest [Date: 1200 1300; : Old French; Origin: Latin rudis raw, rough ] 1.) speaking or behaving in a way that is not polite and is likely to offend or annoy people = ↑impolite ≠ ↑polite ▪ a rude remar … Dictionary of contemporary English
rude — Rude, Semble qu il vienne de Rudis, ou de Durus, par transposition de lettres, Dur, Rud, Agrestis, Durus, Austerus, Inclemens, Seuerus, Asper. Rude et difficile, Difficilis et morosus. Pere qui n est point rude, Facilis pater. Se monstrer rude et … Thresor de la langue françoyse
