-
61 leaf
[lɪ:f](pl. leaves) 1) yarpaq; leaf fall yarpaqlar tökülən vaxt; payız; 2) səhifə; turn over the leaves səhifələri çevirmək; ◊ leaves without figs boş vədlər -
62 интерфейс (для) связи цифровых и аналоговых вычислительных устройств
интерфейс (для) связи цифровых и аналоговых вычислительных устройств
гибридное (аналого-цифровое) сопряжение
—
[Е.С.Алексеев, А.А.Мячев. Англо-русский толковый словарь по системотехнике ЭВМ. Москва 1993]Тематики
Синонимы
EN
Русско-английский словарь нормативно-технической терминологии > интерфейс (для) связи цифровых и аналоговых вычислительных устройств
-
63 отказ, связанный с человеческим фактором
отказ, связанный с человеческим фактором
(напр. ошибочными действиями обслуживающего персонала на ТЭС, АЭС)
[А.С.Гольдберг. Англо-русский энергетический словарь. 2006 г.]Тематики
EN
Русско-английский словарь нормативно-технической терминологии > отказ, связанный с человеческим фактором
-
64 אגד I
אָגַדI (√אג, sec. r. of אוג, v. אוּגְיָא, cmp. אגר, חגר, עקד) 1) to twine around, tie up; to close, forbid. Succ.III, 1; a. fr.Sabb.60a אוֹגֶדֶת בווכ׳ Ar. (ed. אוגרת, Ms. M. חוגרת) she fastens her hair with it.Pes.87a בנות ישראל שאוֹגְדוֹתוכ׳ ed. (Ms. M. בחורות … שמגידות, v. Hif.) the maidens in Israel who forbid intimacy to their betrothed. Erub.21b ל״א אוגדות ed. (missing in Ms. M.). 2) (denom. of אֲגוּדָּה) to form a union or faction. Sifré Deut. 294, v. Nif. B. Bath.14a לוחות אוגדות, v. אָגַר a. אָכַל. Nif. נֶאֱגַד to be tied up, united Maasr. I, 5 ירק הנֶ׳ משיֵאָגֵד vegetables ordinarily put up in bunches, are subject to tithes from the time they are tied. Y.Erub.III, 20d top.Sifré Deut. 296 שלא תאגוד עליך אגודה (read תֵּאָגֵד) no alliance (of the surrounding nations) shall be formed against thee. Hif. הֶאֱגִיד, contr. הֵיגִיד, part. מֵיגִיד, מֵגִיד to tie up, fence in, forbid. Erub.21b; Pes.87a Ms. M. (play on מגדים Cant. 7:14) שמֵגִידוֹתוכ׳ who forbid, v. supra (Rashi: שמַגִּידוֹת, v. נגד, who announce their menstruation); v. אָגַד II. -
65 אָגַד
אָגַדI (√אג, sec. r. of אוג, v. אוּגְיָא, cmp. אגר, חגר, עקד) 1) to twine around, tie up; to close, forbid. Succ.III, 1; a. fr.Sabb.60a אוֹגֶדֶת בווכ׳ Ar. (ed. אוגרת, Ms. M. חוגרת) she fastens her hair with it.Pes.87a בנות ישראל שאוֹגְדוֹתוכ׳ ed. (Ms. M. בחורות … שמגידות, v. Hif.) the maidens in Israel who forbid intimacy to their betrothed. Erub.21b ל״א אוגדות ed. (missing in Ms. M.). 2) (denom. of אֲגוּדָּה) to form a union or faction. Sifré Deut. 294, v. Nif. B. Bath.14a לוחות אוגדות, v. אָגַר a. אָכַל. Nif. נֶאֱגַד to be tied up, united Maasr. I, 5 ירק הנֶ׳ משיֵאָגֵד vegetables ordinarily put up in bunches, are subject to tithes from the time they are tied. Y.Erub.III, 20d top.Sifré Deut. 296 שלא תאגוד עליך אגודה (read תֵּאָגֵד) no alliance (of the surrounding nations) shall be formed against thee. Hif. הֶאֱגִיד, contr. הֵיגִיד, part. מֵיגִיד, מֵגִיד to tie up, fence in, forbid. Erub.21b; Pes.87a Ms. M. (play on מגדים Cant. 7:14) שמֵגִידוֹתוכ׳ who forbid, v. supra (Rashi: שמַגִּידוֹת, v. נגד, who announce their menstruation); v. אָגַד II. -
66 בין
בִּין, בּוּן(b. h.; √בה, v. בוא) to pierce, split, penetrate; whence, to discern, understand; v. Hif. Polel בֹּונֵן (cmp. בֵּין) to cause to penetrate, to saturate. SifraVayikra, Ndab., Par. 12, ch. XIV (ref. to Lev. 2:13) יכול תְּבֹונֵּהוּ from bammelaḥ I might judge, ‘thon must thoroughly saturate it, ת״ל תמלח therefore it says, ‘timlaḥ (thou shalt strew). Men.21a (quoting Sifra l. c.) מאי תבונהו what does the word tbonnehu mean? Said R. b. U. ה״ק יכול יִתְבֹּונֶנּוּ כתבן (taking ת as radical, as if imperat. of a verb תבן, denom. of תֶּבֶן) it means, I might suppose, he must mix it up like straw in clay (v. infra). Said A. to him א״ה יתבוננו מיבעי ליה if so, then it ought to read (in the Sifra) yithbonennu (third person). But said A. (taking it fr. בנה) יכול יעשנו כבניין I might suppose, he shall heap the salt upon it like a building (a pile). Said R. to him, א״ה יבננו מיבעי ליה then it ought to read yibnennu. But said R. (you must correct the Sifra so as to read) יכול תבוניהו (corr. תָּבִינֵיהוּ) thou shalt make it savory … יתן בו טעם כבינה he shall put a taste into it as does understanding into a man, v. טַעַם. (Yalk. Lev. 454: מאי יתבנהו … יכול יתבלני כתבן וטיט … תבינהו מ״ל … יכול יעשנו כבנין …א״ה יבנהו מ״ל … יכול תבינהו … יכול יתן בו טעם בבינהAr. ed. Koh.: יכול תבניהו … מאי תבניהו … יכול יתבלנו (הרבה במלח) כתבן בטיט … יכול יתן בי טעם, correct: יכול תבינהו יתןוכ׳.. Hif. 1) הֹובִין (cmp. הֹובִיר, s. v. בּוּר) (denomin. of בֵּין) to mediate, to be interpreter. Ab. Zar.III, 5 (45a) אני אֹובִין לפניך (v. Rabb. D. S. a. l. note 8) let me be thy interpreter (let me explain what you mean) כל מקוםוכ׳ (the words על ההריםוכ׳, Deut. 12:2, are explanatory) wherever thou findest a high mountain, know there must be an idol. (In the version אני אהיה אוביןוכ׳, אֹובֵין is used as a part. of a verb אָבֵין, denomin. of בֵּין, to act as a mediator or interpreter. 2) הֵבִין (b. h.) to perceive, make intelligible, esp. to find analogies (between two cases). ה׳ דבר מתוך דבר prop. to bring out one thing from between another, i. e. to form a conclusion by analogy. Sabb.31a הֵבַנְתָּה וב׳ hast thou cultivated thy mind to conclude (ref. to דעת Is. 33:6). Snh.93b; a. fr. Ḥag.II, 1 (11b) חכם מֵבִין מדעתו (not ומבין, v. Rabb. D. S. a. l. note) a student able to speculate by himself, a thinker.Ib. 13a bot. היה מֵבִין בהשמל speculated over the ḥashmal (Ezek. 1:27); a. fr. Hithpo. a. Nithpo. הִתְבֹּונֵן, נִתְבֹּונָן to understand ones self, to be careful, to reflect. B. Kam.27b להתבונן בדרכים to look around on roads (to be prepared for something in their way against which they might strike). Gen. R. s. 34 ויבן כתי׳ נתבונן the word ויבן (he built, Gen. 8:20) may be read vayaben, i. e. he reflected, argued. -
67 בון
בִּין, בּוּן(b. h.; √בה, v. בוא) to pierce, split, penetrate; whence, to discern, understand; v. Hif. Polel בֹּונֵן (cmp. בֵּין) to cause to penetrate, to saturate. SifraVayikra, Ndab., Par. 12, ch. XIV (ref. to Lev. 2:13) יכול תְּבֹונֵּהוּ from bammelaḥ I might judge, ‘thon must thoroughly saturate it, ת״ל תמלח therefore it says, ‘timlaḥ (thou shalt strew). Men.21a (quoting Sifra l. c.) מאי תבונהו what does the word tbonnehu mean? Said R. b. U. ה״ק יכול יִתְבֹּונֶנּוּ כתבן (taking ת as radical, as if imperat. of a verb תבן, denom. of תֶּבֶן) it means, I might suppose, he must mix it up like straw in clay (v. infra). Said A. to him א״ה יתבוננו מיבעי ליה if so, then it ought to read (in the Sifra) yithbonennu (third person). But said A. (taking it fr. בנה) יכול יעשנו כבניין I might suppose, he shall heap the salt upon it like a building (a pile). Said R. to him, א״ה יבננו מיבעי ליה then it ought to read yibnennu. But said R. (you must correct the Sifra so as to read) יכול תבוניהו (corr. תָּבִינֵיהוּ) thou shalt make it savory … יתן בו טעם כבינה he shall put a taste into it as does understanding into a man, v. טַעַם. (Yalk. Lev. 454: מאי יתבנהו … יכול יתבלני כתבן וטיט … תבינהו מ״ל … יכול יעשנו כבנין …א״ה יבנהו מ״ל … יכול תבינהו … יכול יתן בו טעם בבינהAr. ed. Koh.: יכול תבניהו … מאי תבניהו … יכול יתבלנו (הרבה במלח) כתבן בטיט … יכול יתן בי טעם, correct: יכול תבינהו יתןוכ׳.. Hif. 1) הֹובִין (cmp. הֹובִיר, s. v. בּוּר) (denomin. of בֵּין) to mediate, to be interpreter. Ab. Zar.III, 5 (45a) אני אֹובִין לפניך (v. Rabb. D. S. a. l. note 8) let me be thy interpreter (let me explain what you mean) כל מקוםוכ׳ (the words על ההריםוכ׳, Deut. 12:2, are explanatory) wherever thou findest a high mountain, know there must be an idol. (In the version אני אהיה אוביןוכ׳, אֹובֵין is used as a part. of a verb אָבֵין, denomin. of בֵּין, to act as a mediator or interpreter. 2) הֵבִין (b. h.) to perceive, make intelligible, esp. to find analogies (between two cases). ה׳ דבר מתוך דבר prop. to bring out one thing from between another, i. e. to form a conclusion by analogy. Sabb.31a הֵבַנְתָּה וב׳ hast thou cultivated thy mind to conclude (ref. to דעת Is. 33:6). Snh.93b; a. fr. Ḥag.II, 1 (11b) חכם מֵבִין מדעתו (not ומבין, v. Rabb. D. S. a. l. note) a student able to speculate by himself, a thinker.Ib. 13a bot. היה מֵבִין בהשמל speculated over the ḥashmal (Ezek. 1:27); a. fr. Hithpo. a. Nithpo. הִתְבֹּונֵן, נִתְבֹּונָן to understand ones self, to be careful, to reflect. B. Kam.27b להתבונן בדרכים to look around on roads (to be prepared for something in their way against which they might strike). Gen. R. s. 34 ויבן כתי׳ נתבונן the word ויבן (he built, Gen. 8:20) may be read vayaben, i. e. he reflected, argued. -
68 בִּין
בִּין, בּוּן(b. h.; √בה, v. בוא) to pierce, split, penetrate; whence, to discern, understand; v. Hif. Polel בֹּונֵן (cmp. בֵּין) to cause to penetrate, to saturate. SifraVayikra, Ndab., Par. 12, ch. XIV (ref. to Lev. 2:13) יכול תְּבֹונֵּהוּ from bammelaḥ I might judge, ‘thon must thoroughly saturate it, ת״ל תמלח therefore it says, ‘timlaḥ (thou shalt strew). Men.21a (quoting Sifra l. c.) מאי תבונהו what does the word tbonnehu mean? Said R. b. U. ה״ק יכול יִתְבֹּונֶנּוּ כתבן (taking ת as radical, as if imperat. of a verb תבן, denom. of תֶּבֶן) it means, I might suppose, he must mix it up like straw in clay (v. infra). Said A. to him א״ה יתבוננו מיבעי ליה if so, then it ought to read (in the Sifra) yithbonennu (third person). But said A. (taking it fr. בנה) יכול יעשנו כבניין I might suppose, he shall heap the salt upon it like a building (a pile). Said R. to him, א״ה יבננו מיבעי ליה then it ought to read yibnennu. But said R. (you must correct the Sifra so as to read) יכול תבוניהו (corr. תָּבִינֵיהוּ) thou shalt make it savory … יתן בו טעם כבינה he shall put a taste into it as does understanding into a man, v. טַעַם. (Yalk. Lev. 454: מאי יתבנהו … יכול יתבלני כתבן וטיט … תבינהו מ״ל … יכול יעשנו כבנין …א״ה יבנהו מ״ל … יכול תבינהו … יכול יתן בו טעם בבינהAr. ed. Koh.: יכול תבניהו … מאי תבניהו … יכול יתבלנו (הרבה במלח) כתבן בטיט … יכול יתן בי טעם, correct: יכול תבינהו יתןוכ׳.. Hif. 1) הֹובִין (cmp. הֹובִיר, s. v. בּוּר) (denomin. of בֵּין) to mediate, to be interpreter. Ab. Zar.III, 5 (45a) אני אֹובִין לפניך (v. Rabb. D. S. a. l. note 8) let me be thy interpreter (let me explain what you mean) כל מקוםוכ׳ (the words על ההריםוכ׳, Deut. 12:2, are explanatory) wherever thou findest a high mountain, know there must be an idol. (In the version אני אהיה אוביןוכ׳, אֹובֵין is used as a part. of a verb אָבֵין, denomin. of בֵּין, to act as a mediator or interpreter. 2) הֵבִין (b. h.) to perceive, make intelligible, esp. to find analogies (between two cases). ה׳ דבר מתוך דבר prop. to bring out one thing from between another, i. e. to form a conclusion by analogy. Sabb.31a הֵבַנְתָּה וב׳ hast thou cultivated thy mind to conclude (ref. to דעת Is. 33:6). Snh.93b; a. fr. Ḥag.II, 1 (11b) חכם מֵבִין מדעתו (not ומבין, v. Rabb. D. S. a. l. note) a student able to speculate by himself, a thinker.Ib. 13a bot. היה מֵבִין בהשמל speculated over the ḥashmal (Ezek. 1:27); a. fr. Hithpo. a. Nithpo. הִתְבֹּונֵן, נִתְבֹּונָן to understand ones self, to be careful, to reflect. B. Kam.27b להתבונן בדרכים to look around on roads (to be prepared for something in their way against which they might strike). Gen. R. s. 34 ויבן כתי׳ נתבונן the word ויבן (he built, Gen. 8:20) may be read vayaben, i. e. he reflected, argued. -
69 בּוּן
בִּין, בּוּן(b. h.; √בה, v. בוא) to pierce, split, penetrate; whence, to discern, understand; v. Hif. Polel בֹּונֵן (cmp. בֵּין) to cause to penetrate, to saturate. SifraVayikra, Ndab., Par. 12, ch. XIV (ref. to Lev. 2:13) יכול תְּבֹונֵּהוּ from bammelaḥ I might judge, ‘thon must thoroughly saturate it, ת״ל תמלח therefore it says, ‘timlaḥ (thou shalt strew). Men.21a (quoting Sifra l. c.) מאי תבונהו what does the word tbonnehu mean? Said R. b. U. ה״ק יכול יִתְבֹּונֶנּוּ כתבן (taking ת as radical, as if imperat. of a verb תבן, denom. of תֶּבֶן) it means, I might suppose, he must mix it up like straw in clay (v. infra). Said A. to him א״ה יתבוננו מיבעי ליה if so, then it ought to read (in the Sifra) yithbonennu (third person). But said A. (taking it fr. בנה) יכול יעשנו כבניין I might suppose, he shall heap the salt upon it like a building (a pile). Said R. to him, א״ה יבננו מיבעי ליה then it ought to read yibnennu. But said R. (you must correct the Sifra so as to read) יכול תבוניהו (corr. תָּבִינֵיהוּ) thou shalt make it savory … יתן בו טעם כבינה he shall put a taste into it as does understanding into a man, v. טַעַם. (Yalk. Lev. 454: מאי יתבנהו … יכול יתבלני כתבן וטיט … תבינהו מ״ל … יכול יעשנו כבנין …א״ה יבנהו מ״ל … יכול תבינהו … יכול יתן בו טעם בבינהAr. ed. Koh.: יכול תבניהו … מאי תבניהו … יכול יתבלנו (הרבה במלח) כתבן בטיט … יכול יתן בי טעם, correct: יכול תבינהו יתןוכ׳.. Hif. 1) הֹובִין (cmp. הֹובִיר, s. v. בּוּר) (denomin. of בֵּין) to mediate, to be interpreter. Ab. Zar.III, 5 (45a) אני אֹובִין לפניך (v. Rabb. D. S. a. l. note 8) let me be thy interpreter (let me explain what you mean) כל מקוםוכ׳ (the words על ההריםוכ׳, Deut. 12:2, are explanatory) wherever thou findest a high mountain, know there must be an idol. (In the version אני אהיה אוביןוכ׳, אֹובֵין is used as a part. of a verb אָבֵין, denomin. of בֵּין, to act as a mediator or interpreter. 2) הֵבִין (b. h.) to perceive, make intelligible, esp. to find analogies (between two cases). ה׳ דבר מתוך דבר prop. to bring out one thing from between another, i. e. to form a conclusion by analogy. Sabb.31a הֵבַנְתָּה וב׳ hast thou cultivated thy mind to conclude (ref. to דעת Is. 33:6). Snh.93b; a. fr. Ḥag.II, 1 (11b) חכם מֵבִין מדעתו (not ומבין, v. Rabb. D. S. a. l. note) a student able to speculate by himself, a thinker.Ib. 13a bot. היה מֵבִין בהשמל speculated over the ḥashmal (Ezek. 1:27); a. fr. Hithpo. a. Nithpo. הִתְבֹּונֵן, נִתְבֹּונָן to understand ones self, to be careful, to reflect. B. Kam.27b להתבונן בדרכים to look around on roads (to be prepared for something in their way against which they might strike). Gen. R. s. 34 ויבן כתי׳ נתבונן the word ויבן (he built, Gen. 8:20) may be read vayaben, i. e. he reflected, argued. -
70 בלע
בְּלַעch. sam(בלעto swallow, consume). Targ. Ex. 7:12; a. fr.Ḥull.111a כי היכי דפליט הדר ב׳ as it gives out, so does it again absorb; a. fr.Part. pass. בְּלִיעַ, בְּלִיעָא. Ib. בליעא דמא filled with blood.Snh.110a בלועי דקרח, v. בְּלִיעֵי.Trnsf. to receive blows (cmp. סָפַג). Men.7a קולפי טאבי בַּלְעִיוכ׳ I received many blows at the bands of Ab. over Arakh.22a. Ber.56a.Targ. II, Esth. 3:7 בְּלִיעָן אינון בידי they are swallowed up (bound to be destroyed) by my hand. Af. אַבְלַע, as h. Hif. Ḥull.67b אַבְלַע לי let me swallow them (put them in my mouth). Men.17a, v. infra. B. Mets.64a וא׳ ליה בחשבון, v. preced. Hif. Ithpe. אִיתְבְּלַע, אִיבְּלַע = as h. Nif. 1) to be swallowed up, to disappear. Targ. Y. Gen. 46:21 אתב׳ מניה he was swallowed up (disappeared) from his side; v. preced. Targ. Josh. 6:5 יתבלעוכ׳ shall sink into the ground beneath it; a. e.Y.R. Hash. II, 58a bot. איתב׳ מן קומוי (the moon) disappeared from his sight. 2) to be given to eat; trnsf. to be taught. Ber.24b הא מילתא אִבְלְעָא לי ביוכ׳ v. Rabb. D. S. a. l. note) this I have been taught in the school of R. ; (Men.17a הא מילתא אבלע ליוכ׳ this has R. Ḥ. taught me). -
71 בְּלַע
בְּלַעch. sam(בלעto swallow, consume). Targ. Ex. 7:12; a. fr.Ḥull.111a כי היכי דפליט הדר ב׳ as it gives out, so does it again absorb; a. fr.Part. pass. בְּלִיעַ, בְּלִיעָא. Ib. בליעא דמא filled with blood.Snh.110a בלועי דקרח, v. בְּלִיעֵי.Trnsf. to receive blows (cmp. סָפַג). Men.7a קולפי טאבי בַּלְעִיוכ׳ I received many blows at the bands of Ab. over Arakh.22a. Ber.56a.Targ. II, Esth. 3:7 בְּלִיעָן אינון בידי they are swallowed up (bound to be destroyed) by my hand. Af. אַבְלַע, as h. Hif. Ḥull.67b אַבְלַע לי let me swallow them (put them in my mouth). Men.17a, v. infra. B. Mets.64a וא׳ ליה בחשבון, v. preced. Hif. Ithpe. אִיתְבְּלַע, אִיבְּלַע = as h. Nif. 1) to be swallowed up, to disappear. Targ. Y. Gen. 46:21 אתב׳ מניה he was swallowed up (disappeared) from his side; v. preced. Targ. Josh. 6:5 יתבלעוכ׳ shall sink into the ground beneath it; a. e.Y.R. Hash. II, 58a bot. איתב׳ מן קומוי (the moon) disappeared from his sight. 2) to be given to eat; trnsf. to be taught. Ber.24b הא מילתא אִבְלְעָא לי ביוכ׳ v. Rabb. D. S. a. l. note) this I have been taught in the school of R. ; (Men.17a הא מילתא אבלע ליוכ׳ this has R. Ḥ. taught me). -
72 ברי I, ברא
בריI, בָּרָא (b. h.; √בר, v. ברר) 1) to hollow out, perforate, v. Hif. a. בָּרָה. 2) to think out, plan (cmp. בָּדָא, חָקַק); to create. Snh.38b when the Lord wanted לִבְרֹאות אתוכ׳ to create man. Gen. R. s. 8 שב׳ … ואח״כ בְּרָאוֹ for He first created all the means of his support and then created him (Adam); a. v. fr.Part. act. בּוֹרֵא q. v.Part. pass. בָּרוּא, f. בְּרוּאָה. Gen. R. s. 44 (ref. to Is. 4:5 וּבָרָא) כבר היא ב׳וכ׳ it (the futurity) is already created and prepared. Nif. נִבְרָא to be created. Ib. s. 8 אל יִבָּרֵא let him not be created. Snh.38a; a. v. fr. Hif. הִבְרִיא 1) (denom. of בַּר) to come outside, bore, perforate. Ḥull.43b שמאה׳ lest it (the thorn found in the throat) may have perforated (the gullet); v. infra. 2) (denom. of בָּרִיא) to get well, recover; to be strong or stout (fat). Meïl. 17a יכחיש או יַבְרִיא does he wish him to be lean (feeble) or to be strong?Y.Peah III, 17d bot. שמא יבריא for he may get well again. Ḥull.33a הרוצה שיַבְ׳ he who wants to be strong. Sabb.XIX, 5; a. fr. Ḥull.43b שמאה׳ lest the wound created by perforation be healed, Rashi; v. supra. -
73 ברי
בריI, בָּרָא (b. h.; √בר, v. ברר) 1) to hollow out, perforate, v. Hif. a. בָּרָה. 2) to think out, plan (cmp. בָּדָא, חָקַק); to create. Snh.38b when the Lord wanted לִבְרֹאות אתוכ׳ to create man. Gen. R. s. 8 שב׳ … ואח״כ בְּרָאוֹ for He first created all the means of his support and then created him (Adam); a. v. fr.Part. act. בּוֹרֵא q. v.Part. pass. בָּרוּא, f. בְּרוּאָה. Gen. R. s. 44 (ref. to Is. 4:5 וּבָרָא) כבר היא ב׳וכ׳ it (the futurity) is already created and prepared. Nif. נִבְרָא to be created. Ib. s. 8 אל יִבָּרֵא let him not be created. Snh.38a; a. v. fr. Hif. הִבְרִיא 1) (denom. of בַּר) to come outside, bore, perforate. Ḥull.43b שמאה׳ lest it (the thorn found in the throat) may have perforated (the gullet); v. infra. 2) (denom. of בָּרִיא) to get well, recover; to be strong or stout (fat). Meïl. 17a יכחיש או יַבְרִיא does he wish him to be lean (feeble) or to be strong?Y.Peah III, 17d bot. שמא יבריא for he may get well again. Ḥull.33a הרוצה שיַבְ׳ he who wants to be strong. Sabb.XIX, 5; a. fr. Ḥull.43b שמאה׳ lest the wound created by perforation be healed, Rashi; v. supra. -
74 ברי
ברי, בְּרָאch. sam( Hif. הִבְרִיא to come outside, bore, perforate); 1) to create. Targ. Gen. 1:1; a. fr. Targ. Prov. 20:12 אלהא אברי, prob. to be read אלהא ברא as ib. 22:2.Snh.65b ברו עלמא they might create a world. Ib. 67 לא מצי ברי he (the demon) cannot create. (Ib. ומיברי, ומיברו, v. Ithpe. 2) (v. preced. Hif.) to get well, strong Ḥull.93b מדלא קא בַרְיִין since they do not grow (develop), Ib. 46b הדרא בַרְיָא gets well again. Taan.21b זיל בריא, v. Af. 3) to cut, shape. Targ. Is. 40:20. 4) (v. בַּר I ch., a. בָּרָאָה; cmp. זָהַם Pi. 2) to expel, exile. Targ. Prov. 24:24 (h. text זעם). Af. אַבְרִי 1) to strengthen, make well, make grow. Targ. 2 Sam. 3:35 (Var. לאוֹכָלָא, v. הַבְרָאָה). Succ.44b; M. Kat. 3a אַבְרוּיֵי אילני to make the trees stronger (facilitate their growth); Ab. Zar.50b אברוייוכ׳, opp. אוקומי to preserve the trees. Nidd.47b; Yeb.97a אַבְרְיוּהוּ make him grow fat (feed him well). Taan.21b זיל אַבְרֵי נפשך (ed. בריא, v. Rabb. D. S. a. l.) go and strengthen thyself. 2) to permeate, perforate. Ḥull.112a דאבריה (the blood) soaked through the bread. Ib. 93b דץ ביה מידי דמברי ליה Ar. (ed. only דץ ביה מידי) if he stuck something into it which perforated it (making a passage for the blood). Ithpe. אִיתְבְּרִי, אִתְבְּרִיא, contr. אִיבְּרִי. 1) to be created. Targ. Gen. 2:4; a. fr.Gen. R. s. 78 מן הן דאתבריין (to) where they were created from. Cant. R. to VII, 5 וכדון אִתְבְּרִיַיתוכ׳ now thou hast been created again a new creature (having escaped a great danger).Ber.54b איברי ליהוכ׳ a well was created (arose) before him. Snh.65b; 67b ומִיבְּרִי להווכ׳ (not ומיברו, Yalk. Ms. איברי, v. Rabb. D. S. a. l. note 4) and a three years calf was created (arose) before them (Yalk. Ex. 182 ומַבְרֵי they created). 2) to become strong. Y.Snh.VIII, 26c מכיון דאִבְּרִי ליביה עלויוכ׳ since his heart (passion) became so strong over him as to do this (or דאַבְרֵי Af. he allowed his passion to become so strong). 3) (v. בַּר I, בָּרָא) to grow wild. Nidd.50b (explain. the expression תרנגול ברא used by a scholar) דאיבראי ממרה (= שמרדה) that became too wild (uncontrollable) to her owner. -
75 ברא
ברי, בְּרָאch. sam( Hif. הִבְרִיא to come outside, bore, perforate); 1) to create. Targ. Gen. 1:1; a. fr. Targ. Prov. 20:12 אלהא אברי, prob. to be read אלהא ברא as ib. 22:2.Snh.65b ברו עלמא they might create a world. Ib. 67 לא מצי ברי he (the demon) cannot create. (Ib. ומיברי, ומיברו, v. Ithpe. 2) (v. preced. Hif.) to get well, strong Ḥull.93b מדלא קא בַרְיִין since they do not grow (develop), Ib. 46b הדרא בַרְיָא gets well again. Taan.21b זיל בריא, v. Af. 3) to cut, shape. Targ. Is. 40:20. 4) (v. בַּר I ch., a. בָּרָאָה; cmp. זָהַם Pi. 2) to expel, exile. Targ. Prov. 24:24 (h. text זעם). Af. אַבְרִי 1) to strengthen, make well, make grow. Targ. 2 Sam. 3:35 (Var. לאוֹכָלָא, v. הַבְרָאָה). Succ.44b; M. Kat. 3a אַבְרוּיֵי אילני to make the trees stronger (facilitate their growth); Ab. Zar.50b אברוייוכ׳, opp. אוקומי to preserve the trees. Nidd.47b; Yeb.97a אַבְרְיוּהוּ make him grow fat (feed him well). Taan.21b זיל אַבְרֵי נפשך (ed. בריא, v. Rabb. D. S. a. l.) go and strengthen thyself. 2) to permeate, perforate. Ḥull.112a דאבריה (the blood) soaked through the bread. Ib. 93b דץ ביה מידי דמברי ליה Ar. (ed. only דץ ביה מידי) if he stuck something into it which perforated it (making a passage for the blood). Ithpe. אִיתְבְּרִי, אִתְבְּרִיא, contr. אִיבְּרִי. 1) to be created. Targ. Gen. 2:4; a. fr.Gen. R. s. 78 מן הן דאתבריין (to) where they were created from. Cant. R. to VII, 5 וכדון אִתְבְּרִיַיתוכ׳ now thou hast been created again a new creature (having escaped a great danger).Ber.54b איברי ליהוכ׳ a well was created (arose) before him. Snh.65b; 67b ומִיבְּרִי להווכ׳ (not ומיברו, Yalk. Ms. איברי, v. Rabb. D. S. a. l. note 4) and a three years calf was created (arose) before them (Yalk. Ex. 182 ומַבְרֵי they created). 2) to become strong. Y.Snh.VIII, 26c מכיון דאִבְּרִי ליביה עלויוכ׳ since his heart (passion) became so strong over him as to do this (or דאַבְרֵי Af. he allowed his passion to become so strong). 3) (v. בַּר I, בָּרָא) to grow wild. Nidd.50b (explain. the expression תרנגול ברא used by a scholar) דאיבראי ממרה (= שמרדה) that became too wild (uncontrollable) to her owner. -
76 בְּרָא
ברי, בְּרָאch. sam( Hif. הִבְרִיא to come outside, bore, perforate); 1) to create. Targ. Gen. 1:1; a. fr. Targ. Prov. 20:12 אלהא אברי, prob. to be read אלהא ברא as ib. 22:2.Snh.65b ברו עלמא they might create a world. Ib. 67 לא מצי ברי he (the demon) cannot create. (Ib. ומיברי, ומיברו, v. Ithpe. 2) (v. preced. Hif.) to get well, strong Ḥull.93b מדלא קא בַרְיִין since they do not grow (develop), Ib. 46b הדרא בַרְיָא gets well again. Taan.21b זיל בריא, v. Af. 3) to cut, shape. Targ. Is. 40:20. 4) (v. בַּר I ch., a. בָּרָאָה; cmp. זָהַם Pi. 2) to expel, exile. Targ. Prov. 24:24 (h. text זעם). Af. אַבְרִי 1) to strengthen, make well, make grow. Targ. 2 Sam. 3:35 (Var. לאוֹכָלָא, v. הַבְרָאָה). Succ.44b; M. Kat. 3a אַבְרוּיֵי אילני to make the trees stronger (facilitate their growth); Ab. Zar.50b אברוייוכ׳, opp. אוקומי to preserve the trees. Nidd.47b; Yeb.97a אַבְרְיוּהוּ make him grow fat (feed him well). Taan.21b זיל אַבְרֵי נפשך (ed. בריא, v. Rabb. D. S. a. l.) go and strengthen thyself. 2) to permeate, perforate. Ḥull.112a דאבריה (the blood) soaked through the bread. Ib. 93b דץ ביה מידי דמברי ליה Ar. (ed. only דץ ביה מידי) if he stuck something into it which perforated it (making a passage for the blood). Ithpe. אִיתְבְּרִי, אִתְבְּרִיא, contr. אִיבְּרִי. 1) to be created. Targ. Gen. 2:4; a. fr.Gen. R. s. 78 מן הן דאתבריין (to) where they were created from. Cant. R. to VII, 5 וכדון אִתְבְּרִיַיתוכ׳ now thou hast been created again a new creature (having escaped a great danger).Ber.54b איברי ליהוכ׳ a well was created (arose) before him. Snh.65b; 67b ומִיבְּרִי להווכ׳ (not ומיברו, Yalk. Ms. איברי, v. Rabb. D. S. a. l. note 4) and a three years calf was created (arose) before them (Yalk. Ex. 182 ומַבְרֵי they created). 2) to become strong. Y.Snh.VIII, 26c מכיון דאִבְּרִי ליביה עלויוכ׳ since his heart (passion) became so strong over him as to do this (or דאַבְרֵי Af. he allowed his passion to become so strong). 3) (v. בַּר I, בָּרָא) to grow wild. Nidd.50b (explain. the expression תרנגול ברא used by a scholar) דאיבראי ממרה (= שמרדה) that became too wild (uncontrollable) to her owner. -
77 ברי II, ברה
בריII, בָּרָה (b. h.) to cut out (v. בָּרָא). Part. pass. בָּרוּי, fem. בְּרוּיָה hollowed out. Tosef.Kel.B. Kam. III, 3, v. חִידּוּק a. כָּרָה. Hif. הִבְרָה (b. h.; denom. of בָּרִי, v. ברי I Hif.) to strengthen, to offer refreshment, esp. to mourners on coming from the funeral. M. Kat. III, 7 ואין מַבְרִין and no mourners meal is offered (during the festive week). Snh.II, 3. Ib. 20a, V. כָּרָה; a. fr. v. הַבְרָאָה. Y.Sabb.VII, 10a top המברה בחרשים read המבְהֶה, v. בהי h. -
78 ברי
בריII, בָּרָה (b. h.) to cut out (v. בָּרָא). Part. pass. בָּרוּי, fem. בְּרוּיָה hollowed out. Tosef.Kel.B. Kam. III, 3, v. חִידּוּק a. כָּרָה. Hif. הִבְרָה (b. h.; denom. of בָּרִי, v. ברי I Hif.) to strengthen, to offer refreshment, esp. to mourners on coming from the funeral. M. Kat. III, 7 ואין מַבְרִין and no mourners meal is offered (during the festive week). Snh.II, 3. Ib. 20a, V. כָּרָה; a. fr. v. הַבְרָאָה. Y.Sabb.VII, 10a top המברה בחרשים read המבְהֶה, v. בהי h. -
79 גבר
גָּבַר(b. h.; v. גבב) to be uppermost, prevail; to be strong. Num. R. s. 7 לשון גָּבַר, v. אָנוּש. Sot.IX, 15 גָּבְרוּ בעלי זרוע the violent prevailed. Y.Bets. II, 61c top; Tosef.Ḥag.II, 11; Bets.20a גָּבְרָה יָדָןוכ׳ the Shammaites prevailed over (outnumbered) the Hillelites; a. fr. Pi. גִּבֵּר, גִּיבֵּר to make strong, strengthen, sustain. Lam. R. to III, 1 גִּבְּרַנִי לעמוד בכולן he made me strong enough to survive all these calamities; ib. 12. Cant. R. to II, 14 מְגַבְּרָן לישראל (ed. Wil. מַגְבִּירָן Hif.) sustains Israel. Ib. III, 7 שהן מְגַבְּרִין אתוכ׳ they (the sixty words of the priestly benediction) strengthen Israel. Mekh. Bshall., Amalek, s.1 וכי … מְגַבְּרוֹת ישראל can Moses (uplifted) hands make Israel victorious?; a. fr.Part. pass. מְגוּבָּר, v. infra. Hif. הִגְבִּיר 1) same; v. supra. 2) to grow strong. Ib. עתידין … לְהַגְבִּיר בד״תוכ׳ (Moses uplifted hands indicated that the Lord remembered that) Israel would in the future be strong in the Law which was to be given through his (Moses) hands, opp. להמיך; Yalk. Ex. 264. Hithpa. הִתְגַּבֵּר, Nithpa. נִתְגַּבֵּר to rise, swell; to grow strong, gather courage; to make ones self master. Tanḥ. Bresh. 7 המים מִתְגַּבְּרִין the waters of the Nile rose. Num. R. s. 19 ומִתְגַּבֶּרֶת שם and rose there. Ib. מלא מים מְגוּבָּרִין full of high waters. Snh.96a לא נ׳ עדוכ׳ had no courage until he came to Dan. R. Hash. III, 8 היו מִתְגַּבְּרִין they were victorious. Ḥag.16a, a. e. if one feels שיצרו מתג׳ עליו that his passion threatens to make itself master over him; Kidd.80b. Ned.81a מפני שהן מתגברין על הצבור because they lord it over the people (Ar. מתגדרין, v. גָּדַר). Num. R. s. 18, v. גָּבַהּ. Yalk. Is. 287 (ref. to Is. 17:11) מכה מִתְגַּבֶּרֶת (Lev. R. s. 18 מגרת, corr. acc. or מגברת) an affliction which makes itself the master, v. אָנוּש. Gen. R. s. 76; a. fr. -
80 גָּבַר
גָּבַר(b. h.; v. גבב) to be uppermost, prevail; to be strong. Num. R. s. 7 לשון גָּבַר, v. אָנוּש. Sot.IX, 15 גָּבְרוּ בעלי זרוע the violent prevailed. Y.Bets. II, 61c top; Tosef.Ḥag.II, 11; Bets.20a גָּבְרָה יָדָןוכ׳ the Shammaites prevailed over (outnumbered) the Hillelites; a. fr. Pi. גִּבֵּר, גִּיבֵּר to make strong, strengthen, sustain. Lam. R. to III, 1 גִּבְּרַנִי לעמוד בכולן he made me strong enough to survive all these calamities; ib. 12. Cant. R. to II, 14 מְגַבְּרָן לישראל (ed. Wil. מַגְבִּירָן Hif.) sustains Israel. Ib. III, 7 שהן מְגַבְּרִין אתוכ׳ they (the sixty words of the priestly benediction) strengthen Israel. Mekh. Bshall., Amalek, s.1 וכי … מְגַבְּרוֹת ישראל can Moses (uplifted) hands make Israel victorious?; a. fr.Part. pass. מְגוּבָּר, v. infra. Hif. הִגְבִּיר 1) same; v. supra. 2) to grow strong. Ib. עתידין … לְהַגְבִּיר בד״תוכ׳ (Moses uplifted hands indicated that the Lord remembered that) Israel would in the future be strong in the Law which was to be given through his (Moses) hands, opp. להמיך; Yalk. Ex. 264. Hithpa. הִתְגַּבֵּר, Nithpa. נִתְגַּבֵּר to rise, swell; to grow strong, gather courage; to make ones self master. Tanḥ. Bresh. 7 המים מִתְגַּבְּרִין the waters of the Nile rose. Num. R. s. 19 ומִתְגַּבֶּרֶת שם and rose there. Ib. מלא מים מְגוּבָּרִין full of high waters. Snh.96a לא נ׳ עדוכ׳ had no courage until he came to Dan. R. Hash. III, 8 היו מִתְגַּבְּרִין they were victorious. Ḥag.16a, a. e. if one feels שיצרו מתג׳ עליו that his passion threatens to make itself master over him; Kidd.80b. Ned.81a מפני שהן מתגברין על הצבור because they lord it over the people (Ar. מתגדרין, v. גָּדַר). Num. R. s. 18, v. גָּבַהּ. Yalk. Is. 287 (ref. to Is. 17:11) מכה מִתְגַּבֶּרֶת (Lev. R. s. 18 מגרת, corr. acc. or מגברת) an affliction which makes itself the master, v. אָנוּש. Gen. R. s. 76; a. fr.
Страницы
См. также в других словарях:
HIF — steht für: Helmholtz Institut Freiberg für Ressourcentechnologie Hypoxie induzierter Faktor hif steht für: Fidschi Hindi, eine Sprache nach dem Sprachencode der ISO 639 3 Diese S … Deutsch Wikipedia
HIF — can refer to:*The ISO 639 3 language code for Fiji Hindi *one of two Swedish football (soccer) clubs, most often used for Helsingborgs IF, but can also be used for Hammarby IF *Horizontal Integration Facility at Launch Complex 37, Cape Canaveral… … Wikipedia
HIF — Cette page d’homonymie répertorie les différents sujets et articles partageant un même nom. HIF, sigle composé des trois lettres H, I et F, peut faire référence à : Hypoxia inducible factor, Hill Air Force Base, à Ogden dans l Utah, aux… … Wikipédia en Français
HIF-1 alpha IRES — The HIF 1α internal ribosome entry site (IRES) is an RNA element present in the 5 UTR of the mRNA of HIF 1α that allows cap independent translation. The HIF 1α internal ribosome entry site (IRES) allows translation to be maintained under hypoxic… … Wikipedia
HIF — Hypoxia Inducible Factor (Medical » Physiology) * Salomon Brothers High Income Fund, Inc. (Business » NYSE Symbols) * Houston International Festival (Community) * Horizontal Integral Float (Academic & Science » Ocean Science) * HANDS IN Front… … Abbreviations dictionary
HIF — higher integrative functions; hypoxiainducible factor … Medical dictionary
HIF — Ogden Hill AFB, UT, USA internationale Flughafen Kennung … Acronyms
híf- — see híw … Old to modern English dictionary
hif — ISO 639 3 Code of Language ISO 639 2/B Code : ISO 639 2/T Code : ISO 639 1 Code : Scope : Individual Language Type : Living Language Name : Fijian Hindustani … Names of Languages ISO 639-3
HIF — Ogden Hill AFB, UT, USA internationale Fughafen Kennung … Acronyms von A bis Z
HIF — abbr. Housing Inspection Foundation … Dictionary of abbreviations
