Перевод: с иврита на английский

с английского на иврит

289

  • 1 אביסינייה

    n. Abyssinia, former name of Ethiopia (country in East Africa)

    Hebrew-English dictionary > אביסינייה

  • 2 אספרלג) איספרגל

    (אספרלג) אִיסְפַּרְגַּל m. (Arab. safar-ḡel) ispargal, name of a fruit (called Persæa, Περσαία), plum; others: quince.Pl. אִיסְפַּרְגְּלִין. Y.Maasr.I, 48d bot.; Y.Kil.I, 27a, explain. פרישין = persæa. V. Löw Pfl. pp. 144, 289, a. Sm. Ant. s. v. Persæa.

    Jewish literature > אספרלג) איספרגל

  • 3 אמה

    אַמָּהf. (b. h.; אמם, v. אֵם) 1) fore-arm, arm. Sot.12b; Ex. R. s. 1 אמתה חד אמר ידה the word אמתה (Ex. 2:5)one says it means אַמָּתָהּ, her arm, the other says it means אֲמָתָהּ, her maid-servant (v. אָמָה).Lam. R. introd. (R. Josh. 2) א׳ דבצלי׳ an arm (direction-post) ; v. בְּצַל; Koh. R. to XII, 7 אם.אַמַּת (בית) השחי the arm up to the axilla, arm-pit, name of an opening in a Temple door; v. however, infra. 4). 2) cubit, a measure equal to the distance from the elbow to the tip of the middle-finger. Keth.5b; Men.11a זו א׳ this one (the middle-finger) is used for defining the cubit measure. Kel. XVII, 10 אַמַּת הבניןוכ׳ the standard cubit of the Temple proportions was six, that of the vessels five hand-breadths. Sabb.31a א׳ הבנין the builders cubit (instrument).א׳ על א׳ square-cubit. Yoma 31a; a. e.Zeb.62b (גרומה) א׳ גדומה; Y.Yoma IV, 41c bot. גמודה a reduced cubit; v. גָּדַם; also called א׳ בת ששה עצבות a cubit of six hand-breadths pressed together (sorrowing), opp. to א׳ (בת ששה) שוחקות a cubit of six wide-spread (laughing) hand-breadths. Erub.3b. Y.Shek.VI, end, 50b.Gen. R. s. 31 (א׳) תביקין Theban (Egypt.) cubit (?). B. Bath.99b אמה בית השלחין land for digging a dyke of one cubits width; הקילון א׳ בית (Var. קלון, סילון) land for a creek or pond for watering cattle and washing clothes, of one cubits width. 3) (= אצבע) membrum virile. Sabb.108b. Nid. 13a sq. B. Kam.19b. 4) prop. river-arm, hence canal, dyke, sewer. Peah II, 2 אַמַּת המים.Yoma V, 6 אלו ואלו מתערבין בא׳ the blood of both was mixed in the sewer; Tam.III, 6; B. Mets.33a; Y.Hor.III, 48b top אמת (בית) השחי a sewer in the Temple called the duct of the arm-pit (from its shape; v. Grætz Monatsschr. 1880, p. 289; (emendation שית unnecessary); v. supra.Pl. אַמֹּות cubits. Kel. XVII, 10; a. fr.

    Jewish literature > אמה

  • 4 אַמָּה

    אַמָּהf. (b. h.; אמם, v. אֵם) 1) fore-arm, arm. Sot.12b; Ex. R. s. 1 אמתה חד אמר ידה the word אמתה (Ex. 2:5)one says it means אַמָּתָהּ, her arm, the other says it means אֲמָתָהּ, her maid-servant (v. אָמָה).Lam. R. introd. (R. Josh. 2) א׳ דבצלי׳ an arm (direction-post) ; v. בְּצַל; Koh. R. to XII, 7 אם.אַמַּת (בית) השחי the arm up to the axilla, arm-pit, name of an opening in a Temple door; v. however, infra. 4). 2) cubit, a measure equal to the distance from the elbow to the tip of the middle-finger. Keth.5b; Men.11a זו א׳ this one (the middle-finger) is used for defining the cubit measure. Kel. XVII, 10 אַמַּת הבניןוכ׳ the standard cubit of the Temple proportions was six, that of the vessels five hand-breadths. Sabb.31a א׳ הבנין the builders cubit (instrument).א׳ על א׳ square-cubit. Yoma 31a; a. e.Zeb.62b (גרומה) א׳ גדומה; Y.Yoma IV, 41c bot. גמודה a reduced cubit; v. גָּדַם; also called א׳ בת ששה עצבות a cubit of six hand-breadths pressed together (sorrowing), opp. to א׳ (בת ששה) שוחקות a cubit of six wide-spread (laughing) hand-breadths. Erub.3b. Y.Shek.VI, end, 50b.Gen. R. s. 31 (א׳) תביקין Theban (Egypt.) cubit (?). B. Bath.99b אמה בית השלחין land for digging a dyke of one cubits width; הקילון א׳ בית (Var. קלון, סילון) land for a creek or pond for watering cattle and washing clothes, of one cubits width. 3) (= אצבע) membrum virile. Sabb.108b. Nid. 13a sq. B. Kam.19b. 4) prop. river-arm, hence canal, dyke, sewer. Peah II, 2 אַמַּת המים.Yoma V, 6 אלו ואלו מתערבין בא׳ the blood of both was mixed in the sewer; Tam.III, 6; B. Mets.33a; Y.Hor.III, 48b top אמת (בית) השחי a sewer in the Temple called the duct of the arm-pit (from its shape; v. Grætz Monatsschr. 1880, p. 289; (emendation שית unnecessary); v. supra.Pl. אַמֹּות cubits. Kel. XVII, 10; a. fr.

    Jewish literature > אַמָּה

  • 5 זרתא) זרדתא

    (זַרְתָּא) זַרְדְּתָא f. ( זרד) bushes of sorb, or service-tree, growing in unhealthy marshes (v. Löw. Pfl. p. 289) Pes.111b דבי ז׳ שידי (v. Rabb. D. S. a. l. note 400) the spirits of the sorb-bushes are named shiddé (demons). Ib. ז׳ סמיכא למתאוכ׳ a sorb-bush near a town has no less than sixty shiddé; (Ms. M. זַרְזְתָא, זִירְזְתָא, זַרְתָּא; v. Rabb. D. S. a. l. notes).Kidd.73b ז׳ … יש בווכ׳ a child exposed in a sorb-bush near a town (where it is likely to die) is considered a foundling (אֲסוּפִי). Keth.79a אבא ז׳וכ׳ a forest (of timber), a sorb plantation and a fish-pond.

    Jewish literature > זרתא) זרדתא

  • 6 חדיא

    חַדְיָא, חַדְיָיאI, חָדְ׳ ch. 1) bright, clean, glossy.Pl. חַדְיֵין, חַדְיֵי f. חָדְיָן Targ. Prov. 17:24 (Var. חרין, incorr.).Y.Snh.IV, 23c bot. לבישי מאנין נקיים חדי (read: נקיי וחדיי) dressed in clean and glossy garments (in spite of the rain, v. Rashi to Snh.44b); Y.Hag. II, 78a top הווי עמכין חדיי (corr. acc.). 2) merry, noisy.Fem. חַדְיְתָא. Yalk. Is. 289 (transl. עליזה, Is. 22:2), v. חֲדָאָה a. דַּחְיָיא.Pl. חַדְיֵי (abstr. noun) joy. Targ. II Esth. 1:2 (3), opp. נְסִיס.

    Jewish literature > חדיא

  • 7 חדייא

    חַדְיָא, חַדְיָיאI, חָדְ׳ ch. 1) bright, clean, glossy.Pl. חַדְיֵין, חַדְיֵי f. חָדְיָן Targ. Prov. 17:24 (Var. חרין, incorr.).Y.Snh.IV, 23c bot. לבישי מאנין נקיים חדי (read: נקיי וחדיי) dressed in clean and glossy garments (in spite of the rain, v. Rashi to Snh.44b); Y.Hag. II, 78a top הווי עמכין חדיי (corr. acc.). 2) merry, noisy.Fem. חַדְיְתָא. Yalk. Is. 289 (transl. עליזה, Is. 22:2), v. חֲדָאָה a. דַּחְיָיא.Pl. חַדְיֵי (abstr. noun) joy. Targ. II Esth. 1:2 (3), opp. נְסִיס.

    Jewish literature > חדייא

  • 8 חַדְיָא

    חַדְיָא, חַדְיָיאI, חָדְ׳ ch. 1) bright, clean, glossy.Pl. חַדְיֵין, חַדְיֵי f. חָדְיָן Targ. Prov. 17:24 (Var. חרין, incorr.).Y.Snh.IV, 23c bot. לבישי מאנין נקיים חדי (read: נקיי וחדיי) dressed in clean and glossy garments (in spite of the rain, v. Rashi to Snh.44b); Y.Hag. II, 78a top הווי עמכין חדיי (corr. acc.). 2) merry, noisy.Fem. חַדְיְתָא. Yalk. Is. 289 (transl. עליזה, Is. 22:2), v. חֲדָאָה a. דַּחְיָיא.Pl. חַדְיֵי (abstr. noun) joy. Targ. II Esth. 1:2 (3), opp. נְסִיס.

    Jewish literature > חַדְיָא

  • 9 חַדְיָיא

    חַדְיָא, חַדְיָיאI, חָדְ׳ ch. 1) bright, clean, glossy.Pl. חַדְיֵין, חַדְיֵי f. חָדְיָן Targ. Prov. 17:24 (Var. חרין, incorr.).Y.Snh.IV, 23c bot. לבישי מאנין נקיים חדי (read: נקיי וחדיי) dressed in clean and glossy garments (in spite of the rain, v. Rashi to Snh.44b); Y.Hag. II, 78a top הווי עמכין חדיי (corr. acc.). 2) merry, noisy.Fem. חַדְיְתָא. Yalk. Is. 289 (transl. עליזה, Is. 22:2), v. חֲדָאָה a. דַּחְיָיא.Pl. חַדְיֵי (abstr. noun) joy. Targ. II Esth. 1:2 (3), opp. נְסִיס.

    Jewish literature > חַדְיָיא

  • 10 כתישה

    כְּתִישָׁהf. (כָּתַש) crushing, pounding. Sabb.74a עני … בלא כ׳ a poor man eats his bread without pounding the grain before grinding (to remove the husks), v. כָּתַש. Bets.7b והא קא עביד כ׳ but (by crushing the clods of earth) does he not do the (forbidden) act of pounding? Cant. R. to I, 3 מה השמן … אלאע״י כ׳וכ׳ as the oil cannot be improved except by pounding (the olives), so can Israel only by suffering; Men.53b מה זית …ע״י כ׳ Ms. M. (ed. כתית, corr. acc.) as the olive gives forth its oil only through pounding ; Yalk. Jer. 289.

    Jewish literature > כתישה

  • 11 כְּתִישָׁה

    כְּתִישָׁהf. (כָּתַש) crushing, pounding. Sabb.74a עני … בלא כ׳ a poor man eats his bread without pounding the grain before grinding (to remove the husks), v. כָּתַש. Bets.7b והא קא עביד כ׳ but (by crushing the clods of earth) does he not do the (forbidden) act of pounding? Cant. R. to I, 3 מה השמן … אלאע״י כ׳וכ׳ as the oil cannot be improved except by pounding (the olives), so can Israel only by suffering; Men.53b מה זית …ע״י כ׳ Ms. M. (ed. כתית, corr. acc.) as the olive gives forth its oil only through pounding ; Yalk. Jer. 289.

    Jewish literature > כְּתִישָׁה

  • 12 מרגשות

    מַרְגֵּשוֹתf. pl. (רָגַש) noises. Lam. R. introd. (R. Joḥ. 1) הלשון הזה … צרות מ׳וכ׳ this expression ( תשאות, Is. 22:2) serves for three meanings: distress, noises and darkness; Yalk. Is. 289 מתרגשות (corr. acc.).(Num. R. s. 14 מרגשות some ed., v. מוּרְגָּשָׁה.

    Jewish literature > מרגשות

  • 13 מַרְגֵּשוֹת

    מַרְגֵּשוֹתf. pl. (רָגַש) noises. Lam. R. introd. (R. Joḥ. 1) הלשון הזה … צרות מ׳וכ׳ this expression ( תשאות, Is. 22:2) serves for three meanings: distress, noises and darkness; Yalk. Is. 289 מתרגשות (corr. acc.).(Num. R. s. 14 מרגשות some ed., v. מוּרְגָּשָׁה.

    Jewish literature > מַרְגֵּשוֹת

  • 14 משתי

    מִשְׁתִּי, מִשְׁתְּיָא, מִי׳m. ch. = h. מִשְׁתֶּה. Targ. Is. 3:1. Targ. 2 Chr. 9:20. Targ. 1 Sam. 25:36; a. fr.Sabb.152a מ׳ מעלי drinking is more effective. Pes.103b עקר דעתיה ממִשְׁתְּיֵיה Ms. (ed. ממשתיא) he has discarded the thought of drinking; a. e.(Yalk. Is. 289, v. next w.

    Jewish literature > משתי

  • 15 משתיא

    מִשְׁתִּי, מִשְׁתְּיָא, מִי׳m. ch. = h. מִשְׁתֶּה. Targ. Is. 3:1. Targ. 2 Chr. 9:20. Targ. 1 Sam. 25:36; a. fr.Sabb.152a מ׳ מעלי drinking is more effective. Pes.103b עקר דעתיה ממִשְׁתְּיֵיה Ms. (ed. ממשתיא) he has discarded the thought of drinking; a. e.(Yalk. Is. 289, v. next w.

    Jewish literature > משתיא

  • 16 מִשְׁתִּי

    מִשְׁתִּי, מִשְׁתְּיָא, מִי׳m. ch. = h. מִשְׁתֶּה. Targ. Is. 3:1. Targ. 2 Chr. 9:20. Targ. 1 Sam. 25:36; a. fr.Sabb.152a מ׳ מעלי drinking is more effective. Pes.103b עקר דעתיה ממִשְׁתְּיֵיה Ms. (ed. ממשתיא) he has discarded the thought of drinking; a. e.(Yalk. Is. 289, v. next w.

    Jewish literature > מִשְׁתִּי

  • 17 מִשְׁתְּיָא

    מִשְׁתִּי, מִשְׁתְּיָא, מִי׳m. ch. = h. מִשְׁתֶּה. Targ. Is. 3:1. Targ. 2 Chr. 9:20. Targ. 1 Sam. 25:36; a. fr.Sabb.152a מ׳ מעלי drinking is more effective. Pes.103b עקר דעתיה ממִשְׁתְּיֵיה Ms. (ed. ממשתיא) he has discarded the thought of drinking; a. e.(Yalk. Is. 289, v. next w.

    Jewish literature > מִשְׁתְּיָא

  • 18 מִי׳

    מִשְׁתִּי, מִשְׁתְּיָא, מִי׳m. ch. = h. מִשְׁתֶּה. Targ. Is. 3:1. Targ. 2 Chr. 9:20. Targ. 1 Sam. 25:36; a. fr.Sabb.152a מ׳ מעלי drinking is more effective. Pes.103b עקר דעתיה ממִשְׁתְּיֵיה Ms. (ed. ממשתיא) he has discarded the thought of drinking; a. e.(Yalk. Is. 289, v. next w.

    Jewish literature > מִי׳

  • 19 משתיי

    מַשְׁתָּיֵי m. pl. (preced.) horsemen watering their horses. Lam. R. introd. (R. Joḥ. 1) (expl. שת שתו, Is. 22:7) מ׳ אזלין מ׳ אתייןוכ׳ one troop watering their horses went, another came, so that they appeared to be very numerous; Yalk. Is. 289 משתי (corr. acc.).

    Jewish literature > משתיי

  • 20 פור

    פּוּרm. (b. h.; פָּרַר; cmp. פַּיִיס, פִּיסָא v. Halévy, Revue des Et. Juives XIV, p. 289 sq.) (piece, division, lot. Sabb.149b (ref. to חולש, Is. 14:12) שהיה מטיל פ׳וכ׳ he used to cast lots on the nobles of his kingdom to find out Esth. R. to III, 7 בתחלה הפיל פ׳ בימים first he cast the lot on days (of the week); הפיל פ׳ ביום אחד בשבת he cast the lot as to the first day of the week; a. e.Ber.16b יהי רצון שתַּשְׁכֵּן בפוּרֵינוּוכ׳ (some ed. צתִּשְׁכּוֹן) may it be thy will to cause to dwell in our lot (that in our lot may dwell) love and brotherhood ; (Ms. M. בפוריינו, v. Rabb. D. S. a. l.); Y. ib. IV, 7d bot. שתשכן בפוּרְיֵינוּ (from פּוּרְיָא).Pl. פּוּרִים, פּוּרִין. Yalk. Num. 785 they did not come spontaneously, אלא פ׳ שהטילו עליהן but lots were cast for them; a. e.Esp. Purim, the festival commemorating the delivery of the Jews of the Persian empire from the massacre with which they were threatened through the machinations of Haman. Ab. Zar.17b, v. מְעָה. Meg.17b סעודת פ׳ the festive meal of Purim. B. Mets. 106b, a. e. תגבת פ׳, v. מִגְבָּה; a. fr.

    Jewish literature > פור

Страницы
  • 1
  • 2

См. также в других словарях:

  • 289 av. J.-C. — 289 Années : 292 291 290   289  288 287 286 Décennies : 310 300 290   280  270 260 250 Siècles : IVe siècle …   Wikipédia en Français

  • 289 — Années : 286 287 288  289  290 291 292 Décennies : 250 260 270  280  290 300 310 Siècles : IIe siècle  IIIe siècle …   Wikipédia en Français

  • 289 — Portal Geschichte | Portal Biografien | Aktuelle Ereignisse | Jahreskalender ◄ | 2. Jahrhundert | 3. Jahrhundert | 4. Jahrhundert | ► ◄ | 250er | 260er | 270er | 280er | 290er | 300er | 310er | ► ◄◄ | ◄ | 285 | 286 | 287 | 288 | …   Deutsch Wikipedia

  • -289 — Années : 292 291 290   289  288 287 286 Décennies : 310 300 290   280  270 260 250 Siècles : IVe siècle av. J.‑C.  …   Wikipédia en Français

  • 289-80-5 — Pyridazine Pyridazine[1] Structure de la Pyridazine. Général …   Wikipédia en Français

  • 289 — Años: 286 287 288 – 289 – 290 291 292 Décadas: Años 250 Años 260 Años 270 – Años 280 – Años 290 Años 300 Años 310 Siglos: Siglo II – Si …   Wikipedia Español

  • 289 a. C. — Años: 292 a. C. 291 a. C. 290 a. C. – 289 a. C. – 288 a. C. 287 a. C. 286 a. C. Décadas: Años 310 a. C. Años 300 a. C. Años 290 a. C. – Años 280 a. C. – Años 270 a. C. Años 260 a. C. Años 250 a. C. Siglos …   Wikipedia Español

  • 289-19-0 — Pentazole Pentazole Général No CAS 289 19 0 …   Wikipédia en Français

  • 289-65-6 — Pyrane Pyrane Structure du 2H pyrane Structure du 4H Pyrane …   Wikipédia en Français

  • 289-66-7 — Pyrane Pyrane Structure du 2H pyrane Structure du 4H Pyrane …   Wikipédia en Français

  • 289-95-2 — Pyrimidine Pyrimidine Structure de la pyrimidine Général Nom IUPAC Pyrimidine …   Wikipédia en Français

Поделиться ссылкой на выделенное

Прямая ссылка:
… Нажмите правой клавишей мыши и выберите «Копировать ссылку»