שתפרח

כְּרִיתf. (כָּרָה) 1) the groove in the mountain slopes made by running water. Y.M. Kat. I, 80b top עד כדי שתפרח הכ׳ (ed. הב׳, corr. acc.) until the grooves bloom (are covered with vegetation). Ib. פרחה כ׳ ולא פסקו if the grooves have bloomed, but the rains have not ceased (set in again); Y.Ter.VIII, 46a top עד כדי שתפוח הכ׳ (corr. acc.). 2) (b. h.) Krith, name of a brook. Targ. 1 Kings 17:3.

כְּרִיתf. (כָּרָה) 1) the groove in the mountain slopes made by running water. Y.M. Kat. I, 80b top עד כדי שתפרח הכ׳ (ed. הב׳, corr. acc.) until the grooves bloom (are covered with vegetation). Ib. פרחה כ׳ ולא פסקו if the grooves have bloomed, but the rains have not ceased (set in again); Y.Ter.VIII, 46a top עד כדי שתפוח הכ׳ (corr. acc.). 2) (b. h.) Krith, name of a brook. Targ. 1 Kings 17:3.

פּוּחַ(b. h.) to blow, blow up; פ׳ נפש to blow the soul out, to dishearten. Num. R. s. 20 מה אני הולך אצלו לָפוּחַ את נפשו why should I go to him (Balak) to dishearten him?; Tanḥ. Balak 13.Y.Ter.VIII, 46a top שתפוח הכרית, read: שתפרח, v. כְּרִית. Hif. הֵפִיחַ 1) same, esp. to break wind. Sabb.49a; 130a שלא יָפִיחַ בהן that he will not desecrate the Tfillin by passing winds. Ab. Zar.17a חֵפִיחָה she broke ; a. e. 2) to stir up. Midr. Till. to Ps. 3 אל תָּפִיחוּ את הישן do not stir up that which slumbers (do not disturb the accepted order of the psalms); Yalk. ib. 624 (not תפיחי). Pi. פִּיֵּיחַ (denom. of פִּיחַ) ( to use powdered colors, to paint. B. Bath.60b ואין מְפַיְּיחִין, v. כִּיר; Tosef. ib. II, 17.Part. pass. מְפוּיָּיח; f. מְפוּיֶּיחֶת. Ib. Tosef.Ter.VII, 16 מפויה ed. Zuck. (Var. מפויית; מצויר) read מְפוּיָּח or מְפוּיָּיח.

פּוּחַ(b. h.) to blow, blow up; פ׳ נפש to blow the soul out, to dishearten. Num. R. s. 20 מה אני הולך אצלו לָפוּחַ את נפשו why should I go to him (Balak) to dishearten him?; Tanḥ. Balak 13.Y.Ter.VIII, 46a top שתפוח הכרית, read: שתפרח, v. כְּרִית. Hif. הֵפִיחַ 1) same, esp. to break wind. Sabb.49a; 130a שלא יָפִיחַ בהן that he will not desecrate the Tfillin by passing winds. Ab. Zar.17a חֵפִיחָה she broke ; a. e. 2) to stir up. Midr. Till. to Ps. 3 אל תָּפִיחוּ את הישן do not stir up that which slumbers (do not disturb the accepted order of the psalms); Yalk. ib. 624 (not תפיחי). Pi. פִּיֵּיחַ (denom. of פִּיחַ) ( to use powdered colors, to paint. B. Bath.60b ואין מְפַיְּיחִין, v. כִּיר; Tosef. ib. II, 17.Part. pass. מְפוּיָּיח; f. מְפוּיֶּיחֶת. Ib. Tosef.Ter.VII, 16 מפויה ed. Zuck. (Var. מפויית; מצויר) read מְפוּיָּח or מְפוּיָּיח.