-
1 רכון
adj. bending, stooping, leaning over -
2 רכון
רכוןv. רְכַן II. -
3 רכון
רִכּוּן, רִכּוּנָא,v. sub רִיכּ׳. -
4 רכן
רְכַןch. sam( Hif. הִרְכִּין to yield), 1) to incline, sink, fall. Targ. Y. Gen. 46:29. 2) to bend, turn. Targ. Prov. 21:1.Part. pass. רָכִין; f. רְכִינָא; pl. רְכִינִין; רְכִינָן. Targ. 1 Chr. 21:16.Y.Yoma VIII, 45b בהוא דהוהר׳ (ed. Krot. רכון) in the case of one in a bent position (under debris), opp. קיים. Y.B. Bath.II, 13b bot. אילין עמודייא דר׳וכ׳ those columns which are bent (declining or sinking) are so from the shock through wagons, v. קריית. Af. אַרְכֵּין, אַרְכֵן 1) to bend, incline. Targ. Y. Gen. 49:15 (not אָ׳). Targ. 2 Sam. 22:10; Targ. Ps. 18:10. Ib. 146:5; a. fr.Part. pass. מַרְכַּן. Targ. Ez. 1:22 (ed. Wil. מַרְכֵין). 2) to cause to sink. Targ. Prov. 24:15 (h. text תשדד).V. רִיפוּנָא. Ithpe. אִתְרְכֵין 1) to incline, let ones self down; to fall. Targ. Gen. 24:64 (h. text ותפל). Targ. Y. II ib. 17:17. Targ. Y. Num. 14:5. Targ. Is. 14:12; a. e.Targ. 2 Sam. 22:8 (h. text ויתגעשו; Targ. Ps. 18:8 אתרטישו, אתרטיטו).Gen. R. s. 60 (transl. ותפל, Gen. 24:64) אִיתְרְכִינַת she let herself down. 2) to be dragged. Targ. Is. 14:19 (h. text השלכת). -
5 רְכַן
רְכַןch. sam( Hif. הִרְכִּין to yield), 1) to incline, sink, fall. Targ. Y. Gen. 46:29. 2) to bend, turn. Targ. Prov. 21:1.Part. pass. רָכִין; f. רְכִינָא; pl. רְכִינִין; רְכִינָן. Targ. 1 Chr. 21:16.Y.Yoma VIII, 45b בהוא דהוהר׳ (ed. Krot. רכון) in the case of one in a bent position (under debris), opp. קיים. Y.B. Bath.II, 13b bot. אילין עמודייא דר׳וכ׳ those columns which are bent (declining or sinking) are so from the shock through wagons, v. קריית. Af. אַרְכֵּין, אַרְכֵן 1) to bend, incline. Targ. Y. Gen. 49:15 (not אָ׳). Targ. 2 Sam. 22:10; Targ. Ps. 18:10. Ib. 146:5; a. fr.Part. pass. מַרְכַּן. Targ. Ez. 1:22 (ed. Wil. מַרְכֵין). 2) to cause to sink. Targ. Prov. 24:15 (h. text תשדד).V. רִיפוּנָא. Ithpe. אִתְרְכֵין 1) to incline, let ones self down; to fall. Targ. Gen. 24:64 (h. text ותפל). Targ. Y. II ib. 17:17. Targ. Y. Num. 14:5. Targ. Is. 14:12; a. e.Targ. 2 Sam. 22:8 (h. text ויתגעשו; Targ. Ps. 18:8 אתרטישו, אתרטיטו).Gen. R. s. 60 (transl. ותפל, Gen. 24:64) אִיתְרְכִינַת she let herself down. 2) to be dragged. Targ. Is. 14:19 (h. text השלכת).
См. также в других словарях:
רכון — adj. גחון, נטוי, כפוף, שפוף, שחוח, כפוף גו, מכופף, עקו … אוצר עברית
נוטה כלפי מטה — שחוח, מכופף, רכון, מעוקם … אוצר עברית
נטוי-ראש — כפוף ראש, רכון, שחוח {{}} … אוצר עברית
שח — 1 adj. שחוח, כפוף, מכופף, רכון, מורכן, נטוי, נטוי קדימה, מוטה, מעוק 2 v. לטייל, לצאת לטיול, ללכת בנחת, להתהלך, לשוט 3 v. לנהל שיחה, לשוחח, לדבר, לדון, לפטפט; להביע בשיחה, להוציא מהלב, לספר, להתבטא, לשפו 4 v. לעסוק בשחייה, לשוט, לצוף בעזרת תנועות … אוצר עברית
שחוח — 1 adj. שח, כפוף, מכופף, רכון, מורכן, נטוי, נטוי קדימה, מוטה, מעוק 2 adv. בקומה כפופה, בדיכאון, מורכן, בעקמימות, בעקימות, בעקמומיות, בנטיי … אוצר עברית
שפוף — adj. נטוי, כפוף, מכופף, גחון, שחוח, רכון, עקום, סמוך, תמוך; חסר מצב רוח, מדוכא, עלו … אוצר עברית
