-
1 מטבע
מַטבֵעַмонета
чеканка
валюта
монетная система
деньги
деньжата* * *מטבעед.ч., м. р., 1,2,3 л., наст. вр./טִיבַּע, טִיבֵּעַ I [לְטַבֵּעַ, מְ-, יְ-]топить, потопить————————מטבעед.ч., м. р., 1,2,3 л., наст. вр./טִיבַּע, טִיבֵּעַ II [לְטַבֵּעַ, מְ-, יְ-]кольцевать (птицу) -
2 מטבע לשון
-
3 מטבע קטן
-
4 הטלת מטבע
кинуть монету
короткий полёт
лёгкий удар -
5 כתובת על מטבע
-
6 לטבוע מטבע
-
7 של מטבע המדינה
денежный
валютный
монетный -
8 מַטבֵעַ
См. также в других словарях:
מטבע זר — מטבע חוץ, כסף שאינו שקלים … אוצר עברית
מטבע בר המרה — מטבע הפיך, מטבע שניתן להחליפו במטבעות אחרים {{}} … אוצר עברית
מטבע קשה — מטבע כסף (ולא שטר) ; כסף עובר לסוחר, מטבע בעל ערך {{}} … אוצר עברית
מטבע מפוקח — מטבע שחלה הגבלה על החלפתו במטבעות אחרים {{}} … אוצר עברית
מטבע נחושת — מטבע כסף מנחושת בד כ קטן בערכו {{}} … אוצר עברית
מטבע-חוץ — מטבע זר, כסף שאינו שקלים {{}} … אוצר עברית
מטבע עובר לסוחר — כסף טוב, מטבע שאפשר להעביר הלאה {{}} … אוצר עברית
מטבע — 1 adv. מיסודו, כזה הוא, ככה הוא, מלידה, זה האופי של 2 טבלת מתכת המשמשת ככסף, יחידת כסף, דמים, כסף עובר לסוחר במדינה; מדליה; נוסח, צורה, תבני 3 צורה טבועה, חותמת, סימן שקוע, חותם, עקב … אוצר עברית
מטבע רך — יחידת כסף ששער החליפין שלה אינו יציב {{}} … אוצר עברית
מטבע אחיד — יחידת כסף המשמשת מספר מדינות שונות {{}} … אוצר עברית
מטבע ביל — יחידת כסף המקובלת כאמצעי תשלום במדינות רבות {{}} … אוצר עברית