המברה

בהי, בָּהָא, בָּהָה(b. h.; √בה, cmp. בוא, to be broken into; to gasp; to burst forth, v. בהק, בהר; v. Ges. Hebr. Dict. s. v.) to be stirred up, confounded, in disorder.Gen. R. s. 2, beg. תוהא ובוֹהִא; ib. fem. תוהא ובוֹהָא bewildered and confounded. Hif. הִבְהָה to clear (the field), cmp. בָּעָה. Y.Sabb.VII, 10a top המברה בחרשים (read המַבְהֶה). Y.Shebi.IV, 35b ומבדין (read ומַבְהִין or ומַבְהֶה) you may clear thickets (in the Sabbath year); v. בָּרַךְ Pi.

בהי, בָּהָא, בָּהָה(b. h.; √בה, cmp. בוא, to be broken into; to gasp; to burst forth, v. בהק, בהר; v. Ges. Hebr. Dict. s. v.) to be stirred up, confounded, in disorder.Gen. R. s. 2, beg. תוהא ובוֹהִא; ib. fem. תוהא ובוֹהָא bewildered and confounded. Hif. הִבְהָה to clear (the field), cmp. בָּעָה. Y.Sabb.VII, 10a top המברה בחרשים (read המַבְהֶה). Y.Shebi.IV, 35b ומבדין (read ומַבְהִין or ומַבְהֶה) you may clear thickets (in the Sabbath year); v. בָּרַךְ Pi.

בהי, בָּהָא, בָּהָה(b. h.; √בה, cmp. בוא, to be broken into; to gasp; to burst forth, v. בהק, בהר; v. Ges. Hebr. Dict. s. v.) to be stirred up, confounded, in disorder.Gen. R. s. 2, beg. תוהא ובוֹהִא; ib. fem. תוהא ובוֹהָא bewildered and confounded. Hif. הִבְהָה to clear (the field), cmp. בָּעָה. Y.Sabb.VII, 10a top המברה בחרשים (read המַבְהֶה). Y.Shebi.IV, 35b ומבדין (read ומַבְהִין or ומַבְהֶה) you may clear thickets (in the Sabbath year); v. בָּרַךְ Pi.

בהי, בָּהָא, בָּהָה(b. h.; √בה, cmp. בוא, to be broken into; to gasp; to burst forth, v. בהק, בהר; v. Ges. Hebr. Dict. s. v.) to be stirred up, confounded, in disorder.Gen. R. s. 2, beg. תוהא ובוֹהִא; ib. fem. תוהא ובוֹהָא bewildered and confounded. Hif. הִבְהָה to clear (the field), cmp. בָּעָה. Y.Sabb.VII, 10a top המברה בחרשים (read המַבְהֶה). Y.Shebi.IV, 35b ומבדין (read ומַבְהִין or ומַבְהֶה) you may clear thickets (in the Sabbath year); v. בָּרַךְ Pi.

בריII, בָּרָה (b. h.) to cut out (v. בָּרָא). Part. pass. בָּרוּי, fem. בְּרוּיָה hollowed out. Tosef.Kel.B. Kam. III, 3, v. חִידּוּק a. כָּרָה. Hif. הִבְרָה (b. h.; denom. of בָּרִי, v. ברי I Hif.) to strengthen, to offer refreshment, esp. to mourners on coming from the funeral. M. Kat. III, 7 ואין מַבְרִין and no mourners meal is offered (during the festive week). Snh.II, 3. Ib. 20a, V. כָּרָה; a. fr. v. הַבְרָאָה. Y.Sabb.VII, 10a top המברה בחרשים read המבְהֶה, v. בהי h.

בריII, בָּרָה (b. h.) to cut out (v. בָּרָא). Part. pass. בָּרוּי, fem. בְּרוּיָה hollowed out. Tosef.Kel.B. Kam. III, 3, v. חִידּוּק a. כָּרָה. Hif. הִבְרָה (b. h.; denom. of בָּרִי, v. ברי I Hif.) to strengthen, to offer refreshment, esp. to mourners on coming from the funeral. M. Kat. III, 7 ואין מַבְרִין and no mourners meal is offered (during the festive week). Snh.II, 3. Ib. 20a, V. כָּרָה; a. fr. v. הַבְרָאָה. Y.Sabb.VII, 10a top המברה בחרשים read המבְהֶה, v. בהי h.

בָּרַךְ(b. h.; √בר, v. ברר, ברי) 1) to cave out. Denom. בְּרֵכָה, בֶּרֶךְ; cmp. בּוּרְכָּא, בּוּרְכְּתָא. 2) (cmp. ברר) to select, point out (cmp. esp. Gen. 2:3) whence to bless (Pi.).Part. pass. בָּרוּךְ chosen, blessed, praised. הקדוש ב׳ הוא (abbr. הקב״ה) the Holy One, blessed be He. Pes.118a; a. v. fr. Ib. 104b, a. fr. פותח בב׳וכ׳ he (who prays) opens the benediction with barukh and closes with barukh (i. e. ברוך אתהה׳). Tosef.Sot.I, 10 ב׳ בכלל, v. כְּלָל; a. fr. Pi. בֵּרַךְ, בֵּירַךְ (b. h.) 1) to praise, bless, esp. to recite the due benediction. Ber.VI, 1. Ib. 5 בי׳ על היין having recited the blessing over wine Pes.X, 9 ב׳ ברכת הפסח having recited the blessing over the Paschal lamb. Ib. 5 אנחנו חייבים … לְבָרֵךְ we are bound to … praise ; a. v. fr. 2) (cmp. נקב) to blaspheme. Snh.56a עד שֶיְבָרֵךְ שם בשם until he blasphemes the Lord by His name. Ib. שבי׳ את השם בכינוי who blasphemed the Lord by an attribute.Part. Pu. מְבוֹרָךְ blessed, praiseworthy. Ber.VII, 3; a. fr. 3) to cut through, to clear virgin ground or forest. Tosef.Shebi.III, 20 ed. Zuck. (Var. מגדר); Y. ib. IV, 35b bot. מבדין; Y.Sabb.VII, 10a top המברה, v. בהי h. Tosef.Shebi.I, 6 מבורכות, v. infra. Hithpa. הִתְבָּרֵךְ, Nithpa. נִתְבָּרֵךְ to be blessed ( praised); to be increased (v. בְּרָכָה). Y.Ber.IX, 14a top ויִתְבָּרַךְ and be blessed. Y.M. Kat. I, beg. 80a if the waters were scanty ונִתְבָּרְכוּ and grew plentiful. Yeb.63a; a. fr. Hif. הִבְרִיךְ (denom. of בֶּרֶךְ or בְּרִיכָה) to form a knee, to engraft; esp. to bend a vine by drawing it into the ground and making it grow forth as an independent plant, to sink. Shebi. II, 6; R. Hash. 10b; a. fr.Tosef.Shebi.I, 6 אם היו מוּבְרָכוֹת (incorr. מבורכ׳) if they have been sunk before New Year Yeb.63a (allud. to Gen. 12:3) שתי ברכית טובות יש לי להַבְרִיךְ בך two good shoots (proselytes) have I to engraft on thee, Ruth and (B. Kam.38b … פרידותוכ׳).

בָּרַךְ(b. h.; √בר, v. ברר, ברי) 1) to cave out. Denom. בְּרֵכָה, בֶּרֶךְ; cmp. בּוּרְכָּא, בּוּרְכְּתָא. 2) (cmp. ברר) to select, point out (cmp. esp. Gen. 2:3) whence to bless (Pi.).Part. pass. בָּרוּךְ chosen, blessed, praised. הקדוש ב׳ הוא (abbr. הקב״ה) the Holy One, blessed be He. Pes.118a; a. v. fr. Ib. 104b, a. fr. פותח בב׳וכ׳ he (who prays) opens the benediction with barukh and closes with barukh (i. e. ברוך אתהה׳). Tosef.Sot.I, 10 ב׳ בכלל, v. כְּלָל; a. fr. Pi. בֵּרַךְ, בֵּירַךְ (b. h.) 1) to praise, bless, esp. to recite the due benediction. Ber.VI, 1. Ib. 5 בי׳ על היין having recited the blessing over wine Pes.X, 9 ב׳ ברכת הפסח having recited the blessing over the Paschal lamb. Ib. 5 אנחנו חייבים … לְבָרֵךְ we are bound to … praise ; a. v. fr. 2) (cmp. נקב) to blaspheme. Snh.56a עד שֶיְבָרֵךְ שם בשם until he blasphemes the Lord by His name. Ib. שבי׳ את השם בכינוי who blasphemed the Lord by an attribute.Part. Pu. מְבוֹרָךְ blessed, praiseworthy. Ber.VII, 3; a. fr. 3) to cut through, to clear virgin ground or forest. Tosef.Shebi.III, 20 ed. Zuck. (Var. מגדר); Y. ib. IV, 35b bot. מבדין; Y.Sabb.VII, 10a top המברה, v. בהי h. Tosef.Shebi.I, 6 מבורכות, v. infra. Hithpa. הִתְבָּרֵךְ, Nithpa. נִתְבָּרֵךְ to be blessed ( praised); to be increased (v. בְּרָכָה). Y.Ber.IX, 14a top ויִתְבָּרַךְ and be blessed. Y.M. Kat. I, beg. 80a if the waters were scanty ונִתְבָּרְכוּ and grew plentiful. Yeb.63a; a. fr. Hif. הִבְרִיךְ (denom. of בֶּרֶךְ or בְּרִיכָה) to form a knee, to engraft; esp. to bend a vine by drawing it into the ground and making it grow forth as an independent plant, to sink. Shebi. II, 6; R. Hash. 10b; a. fr.Tosef.Shebi.I, 6 אם היו מוּבְרָכוֹת (incorr. מבורכ׳) if they have been sunk before New Year Yeb.63a (allud. to Gen. 12:3) שתי ברכית טובות יש לי להַבְרִיךְ בך two good shoots (proselytes) have I to engraft on thee, Ruth and (B. Kam.38b … פרידותוכ׳).