-
1 איזוטרופי
adj. isotropic, isotropous; having the same properties or characteristics along all axes (Physics) ; having no predefined axes (Zoology) -
2 איזוטרופיזם
isotropism, isotropy; uniformity of properties and characteristics along all axes (Physics) ; state of having no predefined axes (Zoology) -
3 נרגא
נַרְגָּאc. (transpos. of נַגְרָא, v. נַגָּרָא) axe. Targ. Y. Num. 21:35.Ber.54b שקל נ׳ ברוכ׳ Moses took an axe measuring ten cubits. Keth.10b, v. דִּקְלָא. R. Hash. 13a שדא ביה נ׳ he swung an axe at it, i. e. disproved the opinion; Succ.12a; Snh.30b; Pes.32b; a. e.Pl. נַרְגִּין, נַרְגַּיָּא, נַרְגֵּי. Targ. II Esth. 1:2 (3). Targ. Job 41:21 (ed. Wil. נִרְ׳).Yoma 37b; Bets.33b קתתא דנ׳ וחציני (Ms. M. a. Ar. נגרי, v. Rabb. D. S. a. l. note) the helves of axes and adzes. Snh.96b תלת … נ׳וכ׳ (not נרגא) three hundred mule loads of axes of iron that has power over iron (steel). -
4 נַרְגָּא
נַרְגָּאc. (transpos. of נַגְרָא, v. נַגָּרָא) axe. Targ. Y. Num. 21:35.Ber.54b שקל נ׳ ברוכ׳ Moses took an axe measuring ten cubits. Keth.10b, v. דִּקְלָא. R. Hash. 13a שדא ביה נ׳ he swung an axe at it, i. e. disproved the opinion; Succ.12a; Snh.30b; Pes.32b; a. e.Pl. נַרְגִּין, נַרְגַּיָּא, נַרְגֵּי. Targ. II Esth. 1:2 (3). Targ. Job 41:21 (ed. Wil. נִרְ׳).Yoma 37b; Bets.33b קתתא דנ׳ וחציני (Ms. M. a. Ar. נגרי, v. Rabb. D. S. a. l. note) the helves of axes and adzes. Snh.96b תלת … נ׳וכ׳ (not נרגא) three hundred mule loads of axes of iron that has power over iron (steel). -
5 כשיל
כַּשִּׁילm. (b. h.; כָּשַׁל) a carpenters tool for chipping, axe. B. Kam. X, 10 ובכ׳ של בעה״ב when working with the axe, the chips belong to the owner, contrad. to מעצד. Ib. 119b, v. חֲצִינָא.Pl. כַּשִּׁילִים, כַּשִּׁילִין. Sot.VIII, 6 כ׳ של ברזל iron axes (as a weapon in war). Sifré Deut. 337 כשלים (corr. acc.). -
6 כַּשִּׁיל
כַּשִּׁילm. (b. h.; כָּשַׁל) a carpenters tool for chipping, axe. B. Kam. X, 10 ובכ׳ של בעה״ב when working with the axe, the chips belong to the owner, contrad. to מעצד. Ib. 119b, v. חֲצִינָא.Pl. כַּשִּׁילִים, כַּשִּׁילִין. Sot.VIII, 6 כ׳ של ברזל iron axes (as a weapon in war). Sifré Deut. 337 כשלים (corr. acc.). -
7 מחרוזות
מַחֲרוֹזוֹתf. pl. (חָרַז) strings (of meat, fish). Tosef.Shek. III, 10 מ׳ if the meat found was on strings; Y. ib. VII, beg.50c אם היו מ׳.B. Mets.II, 1 מ׳ של דגים fish on strings. Tosef. ib. II, 1 מ׳ של קרדומות axes strung together; a. e. -
8 מַחֲרוֹזוֹת
מַחֲרוֹזוֹתf. pl. (חָרַז) strings (of meat, fish). Tosef.Shek. III, 10 מ׳ if the meat found was on strings; Y. ib. VII, beg.50c אם היו מ׳.B. Mets.II, 1 מ׳ של דגים fish on strings. Tosef. ib. II, 1 מ׳ של קרדומות axes strung together; a. e. -
9 נגר
נַגָּר, נַגָּרָאch. 1) same. Targ. Ex. 35:35 (Y. נְגַר; h. text חָרָש). Targ. Is. 40:19; a. fr.Y.Sabb.VI, 8c top מבהתה מימור לנ׳וכ׳ she is ashamed to tell the turner (of ivory), make me another tooth. B. Bath.73b בר נ׳ a young carpenter; a. fr.נַגַּר טורא (the carpenter of the mountain, wood-cock. Targ. Lev. 11:19; Targ. Deut. 14:18 (h. text דוכיפת).Gitt.68b והיינו דמתרגמינן נ׳ ט׳ that is the reason why we translate ( תרנגולא ברא) naggar ṭura.Trnsf. (cmp. חָרָש) artist, master. Ab. Zar.50b ולית נ׳ ולא בר נ׳וכ׳ and there is no master nor son of master that can solve that; Y.Yeb.VIII, 9b bot.; Y.Kidd.IV, 66a bot. מילה דנ׳ בר נגריןוכ׳ something which no master, son of masters, can solve.Pl. נַגָּרִין, נַגָּרַיָּא, נַגָּרֵי. Targ. 2 Sam. 5:11. Targ. Esth. 5:14; a. e.Pes.108a בשוליא דנ׳ we mean artisans apprentices.Snh.106a bot., v. זְנֵי. Y. Yeb. l. c.; Y. Kidd. l. c., v. supra. Sabb.123b, v. הֲצִינָא. 2) carpenters axe.Pl. נַגָּרֵי. Bets.33b קתתא דנ׳ וחציני Ms. M. a. Ar. (ed. נרגי) helves of axes and adzes; Yoma 37b (v. Rabb. D. S. a. l. note 8), v. נַרְגָּא. -
10 נגרא
נַגָּר, נַגָּרָאch. 1) same. Targ. Ex. 35:35 (Y. נְגַר; h. text חָרָש). Targ. Is. 40:19; a. fr.Y.Sabb.VI, 8c top מבהתה מימור לנ׳וכ׳ she is ashamed to tell the turner (of ivory), make me another tooth. B. Bath.73b בר נ׳ a young carpenter; a. fr.נַגַּר טורא (the carpenter of the mountain, wood-cock. Targ. Lev. 11:19; Targ. Deut. 14:18 (h. text דוכיפת).Gitt.68b והיינו דמתרגמינן נ׳ ט׳ that is the reason why we translate ( תרנגולא ברא) naggar ṭura.Trnsf. (cmp. חָרָש) artist, master. Ab. Zar.50b ולית נ׳ ולא בר נ׳וכ׳ and there is no master nor son of master that can solve that; Y.Yeb.VIII, 9b bot.; Y.Kidd.IV, 66a bot. מילה דנ׳ בר נגריןוכ׳ something which no master, son of masters, can solve.Pl. נַגָּרִין, נַגָּרַיָּא, נַגָּרֵי. Targ. 2 Sam. 5:11. Targ. Esth. 5:14; a. e.Pes.108a בשוליא דנ׳ we mean artisans apprentices.Snh.106a bot., v. זְנֵי. Y. Yeb. l. c.; Y. Kidd. l. c., v. supra. Sabb.123b, v. הֲצִינָא. 2) carpenters axe.Pl. נַגָּרֵי. Bets.33b קתתא דנ׳ וחציני Ms. M. a. Ar. (ed. נרגי) helves of axes and adzes; Yoma 37b (v. Rabb. D. S. a. l. note 8), v. נַרְגָּא. -
11 נַגָּר
נַגָּר, נַגָּרָאch. 1) same. Targ. Ex. 35:35 (Y. נְגַר; h. text חָרָש). Targ. Is. 40:19; a. fr.Y.Sabb.VI, 8c top מבהתה מימור לנ׳וכ׳ she is ashamed to tell the turner (of ivory), make me another tooth. B. Bath.73b בר נ׳ a young carpenter; a. fr.נַגַּר טורא (the carpenter of the mountain, wood-cock. Targ. Lev. 11:19; Targ. Deut. 14:18 (h. text דוכיפת).Gitt.68b והיינו דמתרגמינן נ׳ ט׳ that is the reason why we translate ( תרנגולא ברא) naggar ṭura.Trnsf. (cmp. חָרָש) artist, master. Ab. Zar.50b ולית נ׳ ולא בר נ׳וכ׳ and there is no master nor son of master that can solve that; Y.Yeb.VIII, 9b bot.; Y.Kidd.IV, 66a bot. מילה דנ׳ בר נגריןוכ׳ something which no master, son of masters, can solve.Pl. נַגָּרִין, נַגָּרַיָּא, נַגָּרֵי. Targ. 2 Sam. 5:11. Targ. Esth. 5:14; a. e.Pes.108a בשוליא דנ׳ we mean artisans apprentices.Snh.106a bot., v. זְנֵי. Y. Yeb. l. c.; Y. Kidd. l. c., v. supra. Sabb.123b, v. הֲצִינָא. 2) carpenters axe.Pl. נַגָּרֵי. Bets.33b קתתא דנ׳ וחציני Ms. M. a. Ar. (ed. נרגי) helves of axes and adzes; Yoma 37b (v. Rabb. D. S. a. l. note 8), v. נַרְגָּא. -
12 נַגָּרָא
נַגָּר, נַגָּרָאch. 1) same. Targ. Ex. 35:35 (Y. נְגַר; h. text חָרָש). Targ. Is. 40:19; a. fr.Y.Sabb.VI, 8c top מבהתה מימור לנ׳וכ׳ she is ashamed to tell the turner (of ivory), make me another tooth. B. Bath.73b בר נ׳ a young carpenter; a. fr.נַגַּר טורא (the carpenter of the mountain, wood-cock. Targ. Lev. 11:19; Targ. Deut. 14:18 (h. text דוכיפת).Gitt.68b והיינו דמתרגמינן נ׳ ט׳ that is the reason why we translate ( תרנגולא ברא) naggar ṭura.Trnsf. (cmp. חָרָש) artist, master. Ab. Zar.50b ולית נ׳ ולא בר נ׳וכ׳ and there is no master nor son of master that can solve that; Y.Yeb.VIII, 9b bot.; Y.Kidd.IV, 66a bot. מילה דנ׳ בר נגריןוכ׳ something which no master, son of masters, can solve.Pl. נַגָּרִין, נַגָּרַיָּא, נַגָּרֵי. Targ. 2 Sam. 5:11. Targ. Esth. 5:14; a. e.Pes.108a בשוליא דנ׳ we mean artisans apprentices.Snh.106a bot., v. זְנֵי. Y. Yeb. l. c.; Y. Kidd. l. c., v. supra. Sabb.123b, v. הֲצִינָא. 2) carpenters axe.Pl. נַגָּרֵי. Bets.33b קתתא דנ׳ וחציני Ms. M. a. Ar. (ed. נרגי) helves of axes and adzes; Yoma 37b (v. Rabb. D. S. a. l. note 8), v. נַרְגָּא. -
13 נתז
נָתַזPi. נִתֵּז (sec. verb of נָזָה, v. Kidd.25a) 1) (neut. verb) to squirt, fly off. Kidd.25a הרי … מַוֶּה ונִחְּזָה הזאהוכ׳ (perh. Nif.) if a person (priest) was sprinkling for purification, and the sprinkling flew upon his (the unclean persons) mouth. Y.Yoma III, 41a top, a. e. מְנַתְּזִין, v. נִיצֹוץ. B. Kam.II, 1 היו … מנ׳וכ׳ if stones flew off from under the animals feet; a. e. 2) (act. verb) to cause to fly off. Ib. 19a במקים … אלא אם כן מְנַתֶּזֶת where the animal cannot help making stones fly off. Nidd.61a ונִתְּזוּ בקרדומותיהן they chopped with their axes. Hif. הִתִּיז (b. h. הֵתַז) to cause to fly off, to chop off; to squirt. B. Kam. l. c. בעטה והִתִּיזָהוכ׳ she kicked and made stones fly off and thus did damage. Ib. 17b. Snh.102a כשתי מקלות שמַתִּיזֹות זו את זו like two sticks which splinter one another. Sabb.62b ומַתִּיזֹות עליהם and caused the balsam to squirt at them; a. fr.Esp. (with ראש) to decapitate. Snh.VII, 3 היו מַתִּיזִין אתוכ׳ they decapitated him with a sword. Y.Ber.IX, 13a חייבו להַהִּיזוכ׳ he sentenced him to decapitation; Cant. R. to VII, 5; a. fr.Trnsf. to separate syllables or words distinctly, to articulate ( sybillants). Y.Ber.II, 4d צריך להתיז למען תזכרו (ed. Lehm. צריך לה׳ זי״ןוכ׳) you must articulate tiz-kru (emphasizing the zayin, Num. 15:40). Ib. צריך לה׳ כי לצולם חסדו you must articulate ḥas-do (so as not to make it sound ḥasto or ḥazdo.Gitt.70a מַתִּיזִין גופווכ׳ scatter the strength ; En Yaăk. מתישין. Hof. הוּתָּז to be made to fly off, be cut off. Ḥull.27a. Gen. R. s. 9, end יוּתַּז ראשו בסייף his head shall be cut off with a sword. Nif. נִיתַּז to fly off; to splash. Cant. R. l. c. נִתְּזָה החרב … והתיזה the sword flew off the neck of Hoses and struck Nidd.13a נִתְּזִין, v. נִיצוֹץ. Tosef.Macc.II, 1 נִיתְּזָה בקעתוכ׳ if a chip flew off, v. נָשַׁלḤull.VI, 6 דם הנִתָּז the blood which splashes forth at slaughtering; ib. 88a הני׳. Zeb.XI, 3; a. fr. -
14 נָתַז
נָתַזPi. נִתֵּז (sec. verb of נָזָה, v. Kidd.25a) 1) (neut. verb) to squirt, fly off. Kidd.25a הרי … מַוֶּה ונִחְּזָה הזאהוכ׳ (perh. Nif.) if a person (priest) was sprinkling for purification, and the sprinkling flew upon his (the unclean persons) mouth. Y.Yoma III, 41a top, a. e. מְנַתְּזִין, v. נִיצֹוץ. B. Kam.II, 1 היו … מנ׳וכ׳ if stones flew off from under the animals feet; a. e. 2) (act. verb) to cause to fly off. Ib. 19a במקים … אלא אם כן מְנַתֶּזֶת where the animal cannot help making stones fly off. Nidd.61a ונִתְּזוּ בקרדומותיהן they chopped with their axes. Hif. הִתִּיז (b. h. הֵתַז) to cause to fly off, to chop off; to squirt. B. Kam. l. c. בעטה והִתִּיזָהוכ׳ she kicked and made stones fly off and thus did damage. Ib. 17b. Snh.102a כשתי מקלות שמַתִּיזֹות זו את זו like two sticks which splinter one another. Sabb.62b ומַתִּיזֹות עליהם and caused the balsam to squirt at them; a. fr.Esp. (with ראש) to decapitate. Snh.VII, 3 היו מַתִּיזִין אתוכ׳ they decapitated him with a sword. Y.Ber.IX, 13a חייבו להַהִּיזוכ׳ he sentenced him to decapitation; Cant. R. to VII, 5; a. fr.Trnsf. to separate syllables or words distinctly, to articulate ( sybillants). Y.Ber.II, 4d צריך להתיז למען תזכרו (ed. Lehm. צריך לה׳ זי״ןוכ׳) you must articulate tiz-kru (emphasizing the zayin, Num. 15:40). Ib. צריך לה׳ כי לצולם חסדו you must articulate ḥas-do (so as not to make it sound ḥasto or ḥazdo.Gitt.70a מַתִּיזִין גופווכ׳ scatter the strength ; En Yaăk. מתישין. Hof. הוּתָּז to be made to fly off, be cut off. Ḥull.27a. Gen. R. s. 9, end יוּתַּז ראשו בסייף his head shall be cut off with a sword. Nif. נִיתַּז to fly off; to splash. Cant. R. l. c. נִתְּזָה החרב … והתיזה the sword flew off the neck of Hoses and struck Nidd.13a נִתְּזִין, v. נִיצוֹץ. Tosef.Macc.II, 1 נִיתְּזָה בקעתוכ׳ if a chip flew off, v. נָשַׁלḤull.VI, 6 דם הנִתָּז the blood which splashes forth at slaughtering; ib. 88a הני׳. Zeb.XI, 3; a. fr. -
15 פילקין
פִּילְקִין, פִּילְקִיסm. (πέλεκυς) axe. Midr. Till. to Ps. 78:47 כפ׳ היה יורד הברדוכ׳ (not בפ׳) the hail came down like an axe (or axes, pl.) and cut all the trees; Ex. R. s. 12; Midr. Till. to Ps. 105:33 כפילקיס הזה; Tanḥ. Vaëra 14 בפלכין; Yalk. Ps. 820 בפיקלין (corr. acc.). -
16 פילקיס
פִּילְקִין, פִּילְקִיסm. (πέλεκυς) axe. Midr. Till. to Ps. 78:47 כפ׳ היה יורד הברדוכ׳ (not בפ׳) the hail came down like an axe (or axes, pl.) and cut all the trees; Ex. R. s. 12; Midr. Till. to Ps. 105:33 כפילקיס הזה; Tanḥ. Vaëra 14 בפלכין; Yalk. Ps. 820 בפיקלין (corr. acc.). -
17 פִּילְקִין
פִּילְקִין, פִּילְקִיסm. (πέλεκυς) axe. Midr. Till. to Ps. 78:47 כפ׳ היה יורד הברדוכ׳ (not בפ׳) the hail came down like an axe (or axes, pl.) and cut all the trees; Ex. R. s. 12; Midr. Till. to Ps. 105:33 כפילקיס הזה; Tanḥ. Vaëra 14 בפלכין; Yalk. Ps. 820 בפיקלין (corr. acc.). -
18 פִּילְקִיס
פִּילְקִין, פִּילְקִיסm. (πέλεκυς) axe. Midr. Till. to Ps. 78:47 כפ׳ היה יורד הברדוכ׳ (not בפ׳) the hail came down like an axe (or axes, pl.) and cut all the trees; Ex. R. s. 12; Midr. Till. to Ps. 105:33 כפילקיס הזה; Tanḥ. Vaëra 14 בפלכין; Yalk. Ps. 820 בפיקלין (corr. acc.).
См. также в других словарях:
Axes — is a heteronym; the plural of both axis and axe. Axe See Axe (disambiguation) Axis See Axis … Wikipedia
axes — axes1 [ak′siz΄] n. pl. of AX1 axes2 [ak′sēz΄] n. pl. of AXIS1 … English World dictionary
Axes — Axis Ax is, n.; pl. {Axes}. [L. axis axis, axle. See {Axle}.] A straight line, real or imaginary, passing through a body, on which it revolves, or may be supposed to revolve; a line passing through a body or system around which the parts are… … The Collaborative International Dictionary of English
axes — (Pronounced [[t]æ̱ksɪz[/t]] for meaning 1, and [[t]æ̱ksiːz[/t]] for meaning 2.) 1) Axes is the plural of axe. 2) Axes is the plural of axis … English dictionary
axes — Plural of axis. * * * axes pl of AXIS * * * ax·es (akґsēz) [L.] plural of axis … Medical dictionary
axes — The straight lines, actual or imaginary, about which a body rotates. In the case of aircraft, the three axes are longitudinal, lateral, and vertical (or normal) … Aviation dictionary
Axes De Circulation Parisiens Au Moyen-Âge — Les axes de circulation de Paris au Moyen Âge sont : L ancien Cardo Romain prolongé sur la rive droite par la Rue Saint Martin. Sa parallèle, la longue rue Saint Denis, qui traverse aussi la ville dans le sens nord sud. Voir aussi Paris Ce… … Wikipédia en Français
Axes de circulation parisiens au Moyen-Age — Axes de circulation parisiens au Moyen Âge Les axes de circulation de Paris au Moyen Âge sont : L ancien Cardo Romain prolongé sur la rive droite par la Rue Saint Martin. Sa parallèle, la longue rue Saint Denis, qui traverse aussi la ville… … Wikipédia en Français
Axes de circulation parisiens au Moyen-Âge — Les axes de circulation de Paris au Moyen Âge sont : L ancien Cardo Romain prolongé sur la rive droite par la Rue Saint Martin. Sa parallèle, la longue rue Saint Denis, qui traverse aussi la ville dans le sens nord sud. Voir aussi Paris Ce… … Wikipédia en Français
Axes de circulation parisiens au moyen-âge — Les axes de circulation de Paris au Moyen Âge sont : L ancien Cardo Romain prolongé sur la rive droite par la Rue Saint Martin. Sa parallèle, la longue rue Saint Denis, qui traverse aussi la ville dans le sens nord sud. Voir aussi Paris Ce… … Wikipédia en Français
Axes de circulations de paris au moyen age — Axes de circulation parisiens au Moyen Âge Les axes de circulation de Paris au Moyen Âge sont : L ancien Cardo Romain prolongé sur la rive droite par la Rue Saint Martin. Sa parallèle, la longue rue Saint Denis, qui traverse aussi la ville… … Wikipédia en Français
