-
1 רתמה
упряжка
упряжь
сбруя* * *רתמהед.ч., ж. р., 3 л., прош. вр./רָתַם [לִרתוֹם, רוֹתֵם, יִרתוֹם]запрягать, впрягатьרָתַם לְשֵירוּתпоставить на службу -
2 רתמה
harness, trace -
3 רתמה
רִתְמָה
Рифма. -
4 רצועת רתמה
martingale -
5 сбруя
-
6 упряжка
גירגלגלי שיניים הילוך העברה חוליה כלים ציוד צמד קבוצה רתמה -
7 упряжь
упряжьרִתמָה נ' [ר' רְתָמוֹת, רִתמוֹת-]* * *גירגלגלי שיניים הילוך כלים ציוד רתמה -
8 genista
◙ n. רתמה, סוג של צמחים (שיחים או עצים קטנים) הכולל את משפחת הפרפרניים* * *◙ םיינרפרפה תחפשמ תא ללוכה (םינטק םיצע וא םיחיש) םיחמצ לש גוס,המתר◄ -
9 hame
◙ n. קרס, מתכת כפופה או החלק העשוי מעץ של רתמה* * *◙ המתר לש ץעמ יושעה קלחה וא הפופכ תכתמ,סרק◄ -
10 harness
[har·ness || 'hɑrnɪs /'hɑːn-]◙ n. רתמה◙ v. לרתום* * *◙ םותרל◄◙ המתר◄ -
11 martingale
['mɑrtngeɪl /'mɑːtɪn-]◙ n. רצועת רתמה* * *◙ המתר תעוצר◄ -
12 outspan
◙ v. להסיר רתמה מבעל חיים; להסיר עול מבעל חיים; לשחרר שור מעגלה◙ n. (בדרום אפריקה) מקום בחווה בו עוצרים אנשים נודדים על מנת שבעלי-החיים שלהם ינוח* * *◙ חוני םהלש םייחה-ילעבש תנמ לע םידדונ םישנא םירצוע וב הווחב םוקמ (הקירפא םורדב)◄◙ הלגעמ רוש ררחשל ;םייח לעבמ לוע ריסהל ;םייח לעבמ המתר ריסהל◄ -
13 trace
[treɪs]◙ n. עקבות, סימן; רושם; רתמה◙ v. לעקוב; לאתר, למצוא; לחקור; (במחשבים) לעקוב אחר ביצוע התכנית משפט אחרי משפט* * *◙ טפשמ ירחא טפשמ תינכתה עוציב רחא בוקעל (םיבשחמב) ;רוקחל ;אוצמל,רתאל ;בוקעל◄◙ המתר ;םשור ;ןמיס,תובקע◄ -
14 unharness
◙ v. להסיר (רתמה); לפרוק (נשק)* * *◙ (קשנ) קורפל ;(המתר) ריסהל◄
См. также в других словарях:
רתמה — מערכת הרצועות לקשירת בהמה, רסן הבהמה, מערכת חגורות לריתו … אוצר עברית
רצועת רתמה — רצועה לקשירת בהמה, רסן הבהמה … אוצר עברית
עול — 1 n. עולל, תינוק, ולד, ינוקא, יונק, זאטוט, ילד, צעיר, טף, קטן, ר 2 אי צדק, טעות, משגה, חמס, לא צודק, לא ישר, לא נכון, פוגע, מפלה, עוול 3 נטל, משא, מעמסה, מועקה, כובד, סבל, אחריות, טרחה, טרדה, חובה, צור 4 רתמה, רסן, מושכו … אוצר עברית
ריתום — רתימה, קשירת רתמה על בעל חיים, חיבור הבהמה לעגל … אוצר עברית
רתום — 1 adj. שרתמו אותו, אסור ברתמה, קשור ברתמה, קשור לעגלה, נתון בעול; מגויס, שותף למשימ 2 רתימה, קשירת רתמה על בעל חיים, חיבור הבהמה לעגל … אוצר עברית
רתם — 1 v. להיקשר ברתמה; להתגייס, להיחלץ ל , להתנדב, להסכים לקחת חלק, לקבל על עצמו, להיכנס בעולו של 2 v. לשים רתמה, לקשור; לגייס, להשיג הסכמה, להשיג נכונות, להביא לידי השתתפות, לגרום לתת את חלקו; לנצל, להשתמש, להפיק תועלת, להיעזר, להסתיי … אוצר עברית
