קאקגריסין

קאקגריסיןread: קָאקִירְגּוֹסִין, v. קאלוחסין.

a corruption, read: קָאלוֹאִיתִיסִין m. pl. (καλοήθης) well-disposed, well-behaved, opp. קאקגריסין. Ex. R. s. 43 (read:) העבד הזה … מן קאקגריסין הוא או מן ק׳ הוא this slave whom thou offerest to me for sale, does he belong to the class of the mischievous (κακοῦργος) or to the well-behaved? א״ל מן קאקג׳ הואוכ׳ said he to him, he belongs to the mischievous, and as such I sell him to thee.(The emendations by Perles ZDMG XXXV, 141, Krauss, Lehnwörter, p. 273 sq. stand refuted by the context, in which the slave says בעבד טוב … או בעבד רע hast thou bought me as a good slave, or as a bad slave?)