Перевод: со всех языков на английский

с английского на все языки

סרה

  • 1 סרה

    סרי, סָרָה(v. next w.) to become offensive, vitiated; to decay. Hif. הִסְרָה to cause to decay; to vitiate. Macc.5a (ref. to לענרת בו סרה, Deut. 19:16) עד שתַּסְרֶה גופה של עדות until thou vitiatest the testimony itself (by proving an alibi of the witness himself).

    Jewish literature > סרה

  • 2 סרה I

    סָרָהI, v. סרי.

    Jewish literature > סרה I

  • 3 סרה II

    סָרָהII (b. h.; סוּר) deviation, sin, transgression. Sifré Deut. 189 (ref. to Deut. 19:16) אין ס׳ אלא עבירה sarah means transgression; Yalk. ib. 922; v. סרי.

    Jewish literature > סרה II

  • 4 סרהּ

    סְרַהּv. סְרֵי II.

    Jewish literature > סרהּ

  • 5 דיבר בו סרה

    spoke evil of him

    Hebrew-English dictionary > דיבר בו סרה

  • 6 דיבר סרה

    spoke ill of, defamed, blemished

    Hebrew-English dictionary > דיבר סרה

  • 7 דיבר עליו סרה

    spoke evil of him

    Hebrew-English dictionary > דיבר עליו סרה

  • 8 לדבר סרה

    malign, slander, make evil and untrue statements about another

    Hebrew-English dictionary > לדבר סרה

  • 9 רוח סרה

    melancholy, gloom, depression

    Hebrew-English dictionary > רוח סרה

  • 10 רוחו סרה

    gloomy, depressed, sullen

    Hebrew-English dictionary > רוחו סרה

  • 11 סור I

    סוּרI (b. h.) 1) to go around; to turn; with ל to turn to, follow; with מן, מ־, to turn away; in gen. ( to turn from the right path, to go astray; to degenerate. Snh.21b (ref. to Deut. 17:17) אני ארבה ולא אָסוּר I (Solomon) will take many wives and yet not go astray. Ber.19b, a. fr. לאו דלא תָסוּר the prohibition inplied in the words, ‘thou shalt not deviate (from the decisions of the courts, the interpretations of the Rabbis, Deut. 17:11); a. fr. 2) to pass away, cease. Num. R. s. 9 (ref. to Am. 6:7) אותה שעה תָסוּר שמחת הסרוחים at that time shall the joy of the (corrupt.) banqueters cease; a. e. Hif. הֵסִיר 1) to remove, take off. Num. R. s. 14 (play on סיר, Ps. 60:10) והֵסַרְתִּי הצרעת מעליו and I removed the leprosy from him; שהסרתי אותו מן הטביעה whom I removed (saved) from drowning, v. טְבִיעָה I; Num. R. s. 12 הָסֵר הטומאהוכ׳ remove the uncleanness out of thy house; a. e. 2) to cause to deviate, to corrupt. Snh.II, 4 (ref. to Deut. 17:17) ובלבד שלא יהו מְסִירוֹת את לבו provided they (the wives) do not corrupt his heart; אפי׳ אחת ומְסִירָהוכ׳ even one wife, if she might corrupt his heart, he must not marry. Kidd.68b (ref. to Deut. 7:4) לרבות כל המְסִירִים this is to intimate the extension of the prohibition of intermarriage to all nations that might lead astray; Yeb.23a; Ab. Zar.36b המְסִירוֹת. Hof. הוּסַר to be removed. Macc.5a (ref. to סרה Deut. 19:16) עד שתּוּסַר גופה של עדות Ar. s. v. זמם (ed. שתסרה) until the testimony itself has been removed (an alibi has been proved).

    Jewish literature > סור I

  • 12 סוּר

    סוּרI (b. h.) 1) to go around; to turn; with ל to turn to, follow; with מן, מ־, to turn away; in gen. ( to turn from the right path, to go astray; to degenerate. Snh.21b (ref. to Deut. 17:17) אני ארבה ולא אָסוּר I (Solomon) will take many wives and yet not go astray. Ber.19b, a. fr. לאו דלא תָסוּר the prohibition inplied in the words, ‘thou shalt not deviate (from the decisions of the courts, the interpretations of the Rabbis, Deut. 17:11); a. fr. 2) to pass away, cease. Num. R. s. 9 (ref. to Am. 6:7) אותה שעה תָסוּר שמחת הסרוחים at that time shall the joy of the (corrupt.) banqueters cease; a. e. Hif. הֵסִיר 1) to remove, take off. Num. R. s. 14 (play on סיר, Ps. 60:10) והֵסַרְתִּי הצרעת מעליו and I removed the leprosy from him; שהסרתי אותו מן הטביעה whom I removed (saved) from drowning, v. טְבִיעָה I; Num. R. s. 12 הָסֵר הטומאהוכ׳ remove the uncleanness out of thy house; a. e. 2) to cause to deviate, to corrupt. Snh.II, 4 (ref. to Deut. 17:17) ובלבד שלא יהו מְסִירוֹת את לבו provided they (the wives) do not corrupt his heart; אפי׳ אחת ומְסִירָהוכ׳ even one wife, if she might corrupt his heart, he must not marry. Kidd.68b (ref. to Deut. 7:4) לרבות כל המְסִירִים this is to intimate the extension of the prohibition of intermarriage to all nations that might lead astray; Yeb.23a; Ab. Zar.36b המְסִירוֹת. Hof. הוּסַר to be removed. Macc.5a (ref. to סרה Deut. 19:16) עד שתּוּסַר גופה של עדות Ar. s. v. זמם (ed. שתסרה) until the testimony itself has been removed (an alibi has been proved).

    Jewish literature > סוּר

  • 13 סטי

    סְטֵי, סְטָאch. 1) same (corresp. to b. h. נָטָה). Targ. Gen. 38:1; 16 (h. text ויט); a. fr.Esp. to deviate from the right path, to go astray; to be faithless. Targ. Num. 5:12 (h. text תשטה); a. fr.Sabb.104b סַטְיַת; Snh.67a סָטַת, v. סַטְדָּא. 2) (of the mind) to wander, be mad (cmp. h. שָׁטָה). Targ. Koh. 2:15 סטא ed. Lag. (ed. Vien. סַט, v. סוּט).Part. סָטֵי; f. סָטְיָא; pl. סָטִין, סָטְיָין a) (of the mind) distracted. Targ. 1 Kings 21:5 (h. text סרה).b) inclining. Targ. Y. Ex. 23:2 (h. text להטות).c) deviating from the right path, rebellious. Targ. O. Deut. 21:18; 20 (h. text סורר). Targ. Jer. 5:23. Targ. Ps. 101:3 Ms. (ed. שָׂטִין, ed. Wil. שָׂ׳). Ib. 125:5; a. fr. Af. אַסְטֵי 1) to turn ( ones own way), to deviate. Targ. Prov. 14:27 (h. text סור). 2) to turn, direct. Targ. O. Num. 22:23 (h. text להטות׳); a. fr.Esp. א׳ דינא to divert justice; to oppress. Targ. Is. 29:21; a. fr.V. מִסְטֵי.

    Jewish literature > סטי

  • 14 סטא

    סְטֵי, סְטָאch. 1) same (corresp. to b. h. נָטָה). Targ. Gen. 38:1; 16 (h. text ויט); a. fr.Esp. to deviate from the right path, to go astray; to be faithless. Targ. Num. 5:12 (h. text תשטה); a. fr.Sabb.104b סַטְיַת; Snh.67a סָטַת, v. סַטְדָּא. 2) (of the mind) to wander, be mad (cmp. h. שָׁטָה). Targ. Koh. 2:15 סטא ed. Lag. (ed. Vien. סַט, v. סוּט).Part. סָטֵי; f. סָטְיָא; pl. סָטִין, סָטְיָין a) (of the mind) distracted. Targ. 1 Kings 21:5 (h. text סרה).b) inclining. Targ. Y. Ex. 23:2 (h. text להטות).c) deviating from the right path, rebellious. Targ. O. Deut. 21:18; 20 (h. text סורר). Targ. Jer. 5:23. Targ. Ps. 101:3 Ms. (ed. שָׂטִין, ed. Wil. שָׂ׳). Ib. 125:5; a. fr. Af. אַסְטֵי 1) to turn ( ones own way), to deviate. Targ. Prov. 14:27 (h. text סור). 2) to turn, direct. Targ. O. Num. 22:23 (h. text להטות׳); a. fr.Esp. א׳ דינא to divert justice; to oppress. Targ. Is. 29:21; a. fr.V. מִסְטֵי.

    Jewish literature > סטא

  • 15 סְטֵי

    סְטֵי, סְטָאch. 1) same (corresp. to b. h. נָטָה). Targ. Gen. 38:1; 16 (h. text ויט); a. fr.Esp. to deviate from the right path, to go astray; to be faithless. Targ. Num. 5:12 (h. text תשטה); a. fr.Sabb.104b סַטְיַת; Snh.67a סָטַת, v. סַטְדָּא. 2) (of the mind) to wander, be mad (cmp. h. שָׁטָה). Targ. Koh. 2:15 סטא ed. Lag. (ed. Vien. סַט, v. סוּט).Part. סָטֵי; f. סָטְיָא; pl. סָטִין, סָטְיָין a) (of the mind) distracted. Targ. 1 Kings 21:5 (h. text סרה).b) inclining. Targ. Y. Ex. 23:2 (h. text להטות).c) deviating from the right path, rebellious. Targ. O. Deut. 21:18; 20 (h. text סורר). Targ. Jer. 5:23. Targ. Ps. 101:3 Ms. (ed. שָׂטִין, ed. Wil. שָׂ׳). Ib. 125:5; a. fr. Af. אַסְטֵי 1) to turn ( ones own way), to deviate. Targ. Prov. 14:27 (h. text סור). 2) to turn, direct. Targ. O. Num. 22:23 (h. text להטות׳); a. fr.Esp. א׳ דינא to divert justice; to oppress. Targ. Is. 29:21; a. fr.V. מִסְטֵי.

    Jewish literature > סְטֵי

  • 16 סְטָא

    סְטֵי, סְטָאch. 1) same (corresp. to b. h. נָטָה). Targ. Gen. 38:1; 16 (h. text ויט); a. fr.Esp. to deviate from the right path, to go astray; to be faithless. Targ. Num. 5:12 (h. text תשטה); a. fr.Sabb.104b סַטְיַת; Snh.67a סָטַת, v. סַטְדָּא. 2) (of the mind) to wander, be mad (cmp. h. שָׁטָה). Targ. Koh. 2:15 סטא ed. Lag. (ed. Vien. סַט, v. סוּט).Part. סָטֵי; f. סָטְיָא; pl. סָטִין, סָטְיָין a) (of the mind) distracted. Targ. 1 Kings 21:5 (h. text סרה).b) inclining. Targ. Y. Ex. 23:2 (h. text להטות).c) deviating from the right path, rebellious. Targ. O. Deut. 21:18; 20 (h. text סורר). Targ. Jer. 5:23. Targ. Ps. 101:3 Ms. (ed. שָׂטִין, ed. Wil. שָׂ׳). Ib. 125:5; a. fr. Af. אַסְטֵי 1) to turn ( ones own way), to deviate. Targ. Prov. 14:27 (h. text סור). 2) to turn, direct. Targ. O. Num. 22:23 (h. text להטות׳); a. fr.Esp. א׳ דינא to divert justice; to oppress. Targ. Is. 29:21; a. fr.V. מִסְטֵי.

    Jewish literature > סְטָא

  • 17 סרי

    סרי, סָרָה(v. next w.) to become offensive, vitiated; to decay. Hif. הִסְרָה to cause to decay; to vitiate. Macc.5a (ref. to לענרת בו סרה, Deut. 19:16) עד שתַּסְרֶה גופה של עדות until thou vitiatest the testimony itself (by proving an alibi of the witness himself).

    Jewish literature > סרי

  • 18 סָרָה

    סרי, סָרָה(v. next w.) to become offensive, vitiated; to decay. Hif. הִסְרָה to cause to decay; to vitiate. Macc.5a (ref. to לענרת בו סרה, Deut. 19:16) עד שתַּסְרֶה גופה של עדות until thou vitiatest the testimony itself (by proving an alibi of the witness himself).

    Jewish literature > סָרָה

См. также в других словарях:

  • סרה — {{}}C …   אוצר עברית

  • דיבר בו סרה — השמיץ, גינה, הלעיז, העליל {{}} …   אוצר עברית

  • דיבר סרה — השמיץ, גינה, הכפיש, הלעיז, העליל {{}} …   אוצר עברית

  • דיבר עליו סרה — השמיץ, גינה, הלעיז, העליל {{}} …   אוצר עברית

  • לדבר סרה — להטיל דופי,,להכפיש, להוציא דיבה, לדבר בגנות , להשמיץ, ללכלך , להלעיז, להוציא לעז, להוציא שם רע, לגנות, להעליל, לרכל, לרנן, להפיץ שמועות …   אוצר עברית

  • רוח סרה — דיכאון, אומללות, מרה שחורה {{}} …   אוצר עברית

  • רוחו סרה — מצוברח, מדוכדך, מדוכא {{}} …   אוצר עברית

  • משמיץ — מוציא דיבה, מלעיז, מעליל, מדבר סרה, מדבר סרה, הולך רכיל, מבייש, מטיל קלון, ממיט חרפה; רכילותי, כרוך בדיבה, כרוך בהשמצ …   אוצר עברית

  • משמיצן — n. נוהג להשמיץ, עוסק בהשמצות, מוציא דיבה, מלעיז, מעליל, מדבר סרה, מדבר סרה, הולך רכיל, מבייש, מטיל קלון, ממיט חרפ …   אוצר עברית

  • שמץ — 1 v. הוטל בו דופי, גונה, הוכפש, הוציאו את דיבתו, דיברו בגנותו, דיברו בו סרה, לכלכו עליו, הלעיזו עליו, הוציאו עליו לעז, הוצא לו שם רע, העלילו עליו, ריכלו אודותיו, ריננו עליו, הופצו שמועות לגבי 2 v. להטיל דופי, לגנות, להכפיש, להוציא דיבה, לדבר… …   אוצר עברית

  • הוציא שם רע — הלעיז, השמיץ, הכפיש, דיבר סרה {{}} …   אוצר עברית

Поделиться ссылкой на выделенное

Прямая ссылка:
… Нажмите правой клавишей мыши и выберите «Копировать ссылку»