-
1 נשב
נשבед.ч., м. р., 2 л., повел. накл./נִישֵב [לְנַשֵב, מְ-, יְ-]дуть (о ветре) -
2 נשב
נָשַׁב
A(qal): дуть.
E(hi): 1. дуть;
2. разгонять, отгонять.
См. также в других словарях:
נשב — 1 v. לנשוב, לנשוף, לנפוח, לעבור בנשיבה, לעבור במשב, לחלוף, לנוע, לסעור, להשתולל, להמות, לרגוש, לרעוש, לשרוק (רוח) 2 v. לנשוף, לנפוח, לעבור בנשיבה, לעבור במשב, לנשב, לחלוף, לנוע, לסעור, להשתולל, להמות, לרגוש, לרעוש, לשרוק (רוח) 3 נשיבה, משב רוח,… … אוצר עברית
נימאס — adj. מאוס, שהיה לזרא, שקצו בו, נתעב, בזוי, מעורר שאט נפש, שבחלו בו, משעמם, לא מעניין, נשב … אוצר עברית
נמאס — adj. מאוס, שהיה לזרא, שקצו בו, נתעב, בזוי, מעורר שאט נפש, שבחלו בו, משעמם, לא מעניין, נשב … אוצר עברית
נשיבה — משב רוח, נשב, הפחה, נפיחה, נשיפה, בריזה, תנועת אוויר, שריקת רו … אוצר עברית
פח — 1 v. להשיב, להכניס רוח, להזרים אוויר, לנשוף לתוך , להחיות; לעורר; לגרום לנשיבת רוח, לגרום לזרימת אוויר, לעשות רוח; לפלוט גזים, להפליץ, לתקוע נאד 2 v. נשף, פלט, הוציא (אוויר) ; החזיר לבורא; הכניס רוח, הזרים אוויר, החיה; נשב; התנפח, תפ 3 כלי קיבול … אוצר עברית