-
1 מריבה
מְרִיבָהперебранка
драка
повод для ссоры
ссора
столкновение
вражда
спор
размолвка
разногласие
вспышка раздражения
борьба
конфликт
полемика
диспут -
2 מריבה
quarrel, contention, broil, dispute, strife, scuffle, scrimmage, squabble, cantankerousness, fray, row, words -
3 מריבה
מְרִיבָה
1. Мерива;
2. пререкание, распря, раздор. -
4 מריבה
מְרִיבָה
Мерива. -
5 מריבה
מְרִיבָהf. (b. h.; רִיב) strife. Num. R. s. 3 המטילים מ׳וכ׳ those who caused strife between him and her. Ib. אף הם היו בעלי מ׳ they, too, were men of strife. Pesik. R. s. 20 מימיכם אנשי מ׳ אתם you have at all times been in the opposition. Ib. אתם עומדים במדינה (corr. acc.) you are of the opposition. Midr. Till. to Ps. 103 עשיתי מ׳ I entered a contest. B. Mets.59a; a. fr. -
6 אדמת-מריבה
disputed area -
7 איש מריבה
quarrelsome person -
8 בעל-מריבה
quarrelsome person -
9 מי-מריבה
disputed waters -
10 עשו מריבה
a quarrel broke between them -
11 תוך כדי מריבה
quarrelingly, brawlingly -
12 מְרִיבָה
-
13 вражда
מריבהסכסוך עוינות -
14 dispute area
אדמת-מריבה, אזור מריבה* * *◙ הבירמ רוזא,הבירמ-תמדא◄ -
15 spat
[spæt]◙ n. מגן-קרסול; ביצי-צדפות; מריבה קלה; סטירה קלה, טפיחה◙ v. לסטור קלות; לריב מריבה קלה; להשריץ, להטיל ביצים (צדפות וכו')* * *◙ ('וכו תופדצ) םיציב ליטהל,ץירשהל ;הלק הבירמ בירל ;תולק רוטסל◄◙ החיפט,הלק הריטס ;הלק הבירמ ;תופדצ-יציב ;לוסרק-ןגמ◄ -
16 борьба
היאבקותהתאבקות התגוששות התחבטות התלבטות התנגחות מאבק מלחמה מערכה מריבה סכסוך קרב תגרה -
17 вспышка раздражения
ברוגזהשתוללות חימה מריבה -
18 диспут
диспутוִיכּוּחַ ז'* * *הידיינותהתפלמסות ויכוח מריבה ריב טריא -
19 драка
дракаקטָטָה נ'; תִגרַת יָדַיִים נ'* * *המאבקהתנגחות מאבק מהומה מריבה קטטה קרב תגרה -
20 конфликт
конфликтקוֹנפלִיקט ז'; סִיכסוּך ז'* * *הידיינותהתנגשות התפלמסות ויכוח מריבה ניגוד סכסוך קונפליקט ריב
См. также в других словарях:
מריבה — התנצחות, מחלוקת, דיון, ויכוח, פולמוס, קונפליקט, מאבק, מדון, קטטה, סכסוך, רי … אוצר עברית
אדמת-מריבה — שדה שהבעלות עליו שנויה במחלוקת, חבל ארץ שלא ברור למי הוא שייך {{}} … אוצר עברית
איש מריבה — מסוכסך, מרבה בהתנגשויות, מסובך בריב {{}} … אוצר עברית
בעל-מריבה — איש תככים, מרבה בהתנגשויות, מסתכסך {{}} … אוצר עברית
מי-מריבה — מקור מים שקיומו יוצר עימותים בעניין הבעלות עליו {{}} … אוצר עברית
עשו מריבה — התחילו לריב, נפלה ביניהם קטטה {{}} … אוצר עברית
תוך כדי מריבה — תוך כדי ריב {{}} … אוצר עברית
עימות חריף — מריבה קשה, ויכוח סוער, מחלוקת עמוקה {{}} … אוצר עברית
קטטה — מריבה, ריב, מדון, תגרה, התקוטטות, מהומה, עימות אלים, מחלוקת קשה, מכו … אוצר עברית
תגרת-ידיים — קטטה, מריבה, התכתשות, התקוטטות, ריב, מריבה {{}} … אוצר עברית
Palestine — For other uses, see Palestine (disambiguation) … Wikipedia