מציץ

(נוּץ) נָצַץ (b. h.; cmp. צוּץ) to sparkle, blossom. Erub.54a נֹוצְצִין, v. הָלָה. Hif. הֵנֵץ 1) to sparkle. Y.Ber.I, 2c עד שתָּנַץ החמה; Gen. R. s. 50, a. e. (Pes.93b עד הנץ), v. הָנַץ. 2) to blossom, sprout. Shebi. IV, 10 משיָנַיצּוּ; Pes.53a משיָנֵיצּוּ (or משיָנִצוּ) as soon as they blossom (expl. Y.Shebi.IV, end, 35c משהכניסו רובע, v. נֵץ). B. Bath. 147a בשעה שיניצו (Ms. M. שהֵנֵיצּוּ) when they are in blossom. Koh. R. to XII, 5, v. צוּץ; a. fr. 2) to cause to sprout. Gen. R. s. 28 מֵנֵיץ Ar. (ed. מציץ), v. צוּץ. Pilp. נִצְנֵץ 1) to sparkle, be enkindled. Gen. R. s. 84 נִיצְנְצָה בורוה״ק the spirit of prophecy was enkindled within him; Cant. R. to I, 12. Midr. Till. to Ps. 90, end, נ׳ עליו מזיווכ׳ a ray of the Divine Glory shone upon him, v. זָהַר 2) to sprout, grow. Cant. R. to VI, 10 מְנַצְנֶצֶת ובאה spreads wider and wider; (Midr. Till. to Ps. 22 מנפצת).