מיושב

См. также в других словарях:

• מיושב — adj. פתור, מוסדר, מותר, סגור, גמור; ממוקם על כיסא; שקול, מחושב, מתון, מאוזן, נינוח, שלו, שקט, רגוע; מאוכלס, משוכן, מאויש, שגרים בו אנשים, מקום יישו …   אוצר עברית

• מיושב בדעתו — רגוע, שקול, מתון; נינוח; בדעה צלולה {{}} …   אוצר עברית

• בלתי-מיושב — נטוש, שכוח אל, שלא מתגוררים בו {{}} …   אוצר עברית

• לא מיושב — s{{}} …   אוצר עברית

• סכסוך מיושב — מחלוקת שנפתרה, עימות שבא אל קצו {{}} …   אוצר עברית

• ארץ נושבת — מקום מיושב ומאוכלס {{}} …   אוצר עברית

• יישוב-ספר — מקום מיושב ליד הגבול {{}} …   אוצר עברית

• ישוב — 1 adj. יושב, מונח; מאוכלס, מיושב, שיש בו אנשי 2 אוכלוסייה, כלל האנשים, ציבור, קהל, המון; מקום, התיישבות, התנחלות, ישיבת קבע, נחלה, מקום מאוכל 3 אכלוס, שיכון, הושבה, דיור, הבאת מתיישבים; הסדרה, הבהרה, הרגעה, השתקה, מיתון, בירור, הלבנ 4 מחשבה צלולה …   אוצר עברית

• כבד-ראש — רציני, מעמיק, מיושב בדעתו {{}} …   אוצר עברית

• לא קרבי — שאינו משרת בחיל קרבי, אינו משתתף בלחימה; רגוע, שליו, מפויס, מיושב בדעתו {{}} …   אוצר עברית

• מאוזן — adj. מקביל לקרקע, מקביל, ניצב על המאונך; שקול, נתון בשיווי משקל, מאופס, מושווה, מיושב בדעת …   אוצר עברית