מדרעות

מַרְדֵּעַm. ( רדע = רדה to plough) the handle of the plough, having on one end a broad iron blade ( חרחור), on the other a spud ( דרבן). Kel. XXV, 2; Tosef. ib. B. Bath. III, 5. Num. R. s. 14; Pesik. R. s. 3 המשנה … מ׳וכ׳ the Mishnah calls it mardeʿa, whereas the Bible calls it darban and malmâd. Ib.; Koh. R. to XII, 11 (phonetic etymol.) מר̇ד̇ע̇ שהוא מ̇ור̇ה ד̇עה̇ לפרה mardeʿa, because it teaches the (ploughing) cow sense. B. Bath.II, 13 (27b) מלא המ׳ על גבי המחרישה as far as the handle protrudes over the plough (differ. in comment. which take our w. to mean ox-goad). Y.R. Hash. I, 58a bot. מלא מ׳ אחד a distance equal to the length of Pl. מַרְדֵּעִים. Ib.מַרְדֵּעוֹת (fr. מַרְדֵּעָה f.). Sabb.12b; 149a שתי מ׳ the height of two m.R. Hash. 24a (Ms. O. מדרגות, v. Rabb. D. S. a. l. note 80); Tosef. ib. II , 2 מַרְדָּאִיּוֹת ed. Zuck. (Var. מרדעות, מדרעות).