-
1 задрать обида
-
2 нанести обиду
-
3 наносить обиду
-
4 ссадить
להעליבללחך לפגוע -
5 грешить
חטאלהעליב לחטוא לעבור עבירה לעבור על עוון פשע -
6 желчность
התמרמרותחוצפה חריפות להעליב מרה מרירות -
7 задевать
בדללגעת לדחוף קלות להטות להידבק ב- להכות להסתבך להעליב להרגיז להרוס עד היסוד להשיג להתחכך ליפף ללחך ללכוד לנגוע לפגוע לפצוע מחץ מכה פצע -
8 задеть
לגעתלדחוף קלות להטות להידבק ב- להסתבך להעליב להרגיז להתחכך ליפף ללחך ללכוד לנגוע לפגוע לפגוע ב- -
9 задирать
לגרותלהכלים להעליב להקניט להרגיז להתגרות -
10 натереть
לגרדלהבריק להעליב להתחכך לחמם בשפשוף ללחך ללטש לצחצח לקרצף לשפשף -
11 натирать
להתחכךלגרד להבריק להעליב לחמם בשפשוף ללטש למרק לצחצח לקרצף לשפשף -
12 обидеть
обидетьעָלַב [לַעֲלוֹב, עוֹלֵב, יַעֲלוֹב]* * *חטאלהסתגף להעליב להרע להרקב להשפיל ליפף לענות לפגוע מחץ לגרום לעוול פצע -
13 обижать
обижатьעָלַב [לַעֲלוֹב, עוֹלֵב, יַעֲלוֹב]* * *חטאלהסתגף להעליב להרע להשפיל ליפף לפגוע מחץ לגרום לעוול להעלב -
14 огорчать
огорчатьצִיעֵר [לְצַעֵר, מְ-, יְ-]; מִירמֵר [לְמַרמֵר, מְ-, יְ-]; מֵירֵר [לְמָרֵר, מְ-, יְ-]* * *לאכזבלהעליב להעציב להצטער להתאבל לייסר לצער יגה לעצב -
15 огорчаться
огорчатьсяדָאַב [לִדאוֹב, דוֹאֵב, יִדאַב] (עַל, אֶת); הִתעַצֵב [לְהִתעַצֵב, מִ-, יִ-]; הִצטַעֵר [לְהִצטַעֵר, מִ-, יִ-]* * *להעליבלצער דאב -
16 огорчить
огорчитьצִיעֵר [לְצַעֵר, מְ-, יְ-]; מִירמֵר [לְמַרמֵר, מְ-, יְ-]; מֵירֵר [לְמָרֵר, מְ-, יְ-]* * *לאכזבלהעליב להעציב להצטער להציק להתאבל לצער -
17 огорчиться
огорчитьсяדָאַב [לִדאוֹב, דוֹאֵב, יִדאַב] (עַל, אֶת); הִתעַצֵב [לְהִתעַצֵב, מִ-, יִ-]; הִצטַעֵר [לְהִצטַעֵר, מִ-, יִ-]* * *להעליבלצער -
18 оскорбить
оскорбитьפָּגַע [לִפגוֹעַ, פּוֹגֵעַ, יִפגַע] (בּ-); עָלַב [לַעֲלוֹב, עוֹלֵב, יַעֲלוֹב]* * *לגדףלהכלים להעליב להתיצב בפני להתעלל לחלל לעוות לפגוע לפגוע חמורות ב- -
19 оскорблять
оскорблятьהֶעֱלִיב [לְהַעֲלִיב, מַ-, יַ-]* * *לגדףלהכלים להעליב להתיצב בפני להתעלל לחלל לפגוע לפגוע חמורות ב- -
20 принижать
לבזותלהכלים להמעיט להעליב להפחית להשחית להשפיל לזלזל ב-
- 1
- 2
См. также в других словарях:
בלי להעליב — מבלי לפגוע בכבוד … אוצר עברית
בז — 1 v. לבזות את עצמו, לעשות עצמו לצחוק, לשים עצמו ללעג ולקלס, להשפיל עצמו, לבייש עצמו, לגרום לעצמו ביזיון, לפשל, להתפשל, להמיט חרפה על עצמו, לעשות דבר שהוא למטה מכבוד 2 v. לזלזל, לא לכבד, להקל ראש, לשים לצחוק, לשים ללעג ולקלס, לפגוע בכבוד, לנהוג… … אוצר עברית
בצורה לא מעליבה — בצורה מעודנת ונימוסית, בלי להעליב, מבלי להטיח עלבונות … אוצר עברית
גדף — 1 v. חורף, קולל, ביזו אותו, גונה, הושמץ, הועלב, נפגע, חולל, ספג גידופי 2 v. לחרף, לקלל, לבזות, לגנות, לנאץ, להשמיץ, להעליב, לפגוע, לחלל שם, לנבל פה, להיות גס לשו … אוצר עברית
דקר — 1 n. בירת סנג 2 v. לדקור, לנעוץ, לתקוע, לנקר, לנקב, לעשות חור, להחדיר חפץ ח 3 v. להיפגע מדקירה, להינקב ע י חפץ חד, לקבל חור, להיעשות מנוק 4 v. לנעוץ, לתקוע, לנקר, לנקב, לעשות חור, להחדיר חפץ חד; לעקוץ, לפגוע, להעליב, להכאי 5 {{}}C 6 כלי חפירה,… … אוצר עברית
כלם — 1 v. בויש, הובך, ביזו אותו, גונה, הולבנו פניו, הומט עליו קלון, הומטה עליו חרפה, עלבו בו, פגעו ב 2 v. לבייש, להביך, לגרום כלימה, להמיט חרפה, לבזות, להמיט קלון, להעליב, לפגוע, להלבין פני 3 v. להתבייש, להיות נבוך, לחוש כלימה, להתמלא בושה, להיות… … אוצר עברית
סטר — 1 v. לקבל סטירה, לחטוף סטירה, לקבל מכה על הלחי, לקבל מכה בפנים; להיעלב, להיפגע, להינז 2 v. לתת סטירה, להחטיף סטירה, להכות בכף היד, להכות על הלחי; להעליב, לפגוע, לאכזב, לנזו … אוצר עברית
עלב — 1 v. העליבו אותו, גרמו להעלבתו, הוכלם, בויש, פגעו בכבודו, הכאיבו לו, נגרם לו ביזיון, הושפ 2 v. להיות קרבן להעלבה, להיכלם, לספוג עלבון, להיפגע, להתבזות, להיות מושפ 3 v. להעליב, להכלים, לבייש, לגרום עלבון, לפגוע בכבוד, להכאיב, לפגוע ברגשות, לבזות,… … אוצר עברית
עקץ — 1 v. לדקור, לנעוץ עוקץ, לתקוע חוד, לבצע עקיצה, להכאיב, להכיש, לנשוך; לדקור בדברים, לנהוג בעוקצנות, להעליב, לפגוע, לקנטר, להתגרות, להקניט, להציק, ללגלג, לנהוג בציניות, לנהוג בסרקז 2 v. להידקר, להיפגע מעקיצה, להינשך, לעבור הכשה; היות קרבן לעוקצנות … אוצר עברית
פגע — 1 v. היות קרבן לפגיעה, לקבל מכה, להיפצע, להינזק, להיחבל, להיכשל, להיפגם, להיעכר, להתערער, להתקלקל, להיהרס, להידפק , להישח 2 v. לגרום פגיעה, לתת מכה, לנגוע לרעה, לפצוע, להכות, להכאיב, להזיק, לחבל, לערער, להעיב, להעכיר, לפגום, לגרום נזק, לקלקל,… … אוצר עברית