יְחִידה

манжета

יָדָה
A(qal): стрелять.
C(pi): бросать, метать.
E(hi): 1. славить, хвалить, благодарить;
2. исповедовать.
G(hith): исповедовать, сознаваться.
LXX [E(hi), G(hith)]: 1843 (ἐξομολογέω), а тж. 134 (αἰνέω). Син. 01288 (‎בְּרַךְ‎), 01984 (‎הָלַל‎), 02167 (‎זָמַר‎).

יָדָהv. ידי.

ידי, יָדָה(b. h.) to point, move (cmp. b. h. הָדָה).Denom. יָד. Hif. הוֹדָה ( to raise hands, 1) to thank, acknowledge; to give praise. Taan.6b מוֹדִים … לך we offer thanks unto thee. Ber.V, 3 he who says in public prayer מודים מודים … אותו ‘we thank, we thank (as if pointing in different directions and acknowledging two divinities) must be silenced. Ib. IX, 5 (play on מ̇אד̇ך, Deut. 6:5) בכל מ̇ד̇ה ומדה … הוי מוֹדֶה לו for whatever measure He metes out to thee, give thanks to Him. Ib. 54b ארבעה צריכין להוֹרוֹת four persons are bound to offer public thanks; a. v. fr. 2) to admit, consent, to confess. Pes.IV, 9 (56a); Ber.10a על ג׳ הוֹדוּ לו concerning three of his acts they agreed with him. B. Mets.3a, a. fr. מוֹדֶה במקצת הטענה he who admits part of his opponents claim. Shebu. VI, 3; Keth.108b, a. e. טענו … וה׳ לו בשעורים, v. טָעַן I. B. Mets.12b בשחייב מודה when the debtor admits his indebtedness; a. v. fr. Tosef.Par.IX (VIII), 6 שהן מודין, v. מוֹרִיר. Hithpa. הִתְיַדֶּה, Nithpa. נִתְוַדֶּה, (denom. of תּוֹדָה, cmp. Josh. 7:19) to confess ones sins before God. Yoma III, 8 ומִתְיַרֶּה and confesses in public. Ib. 40a להגריל ולהִתְוַדּוֹת to cast lots and to make confession (on the head of the scapegoat). Y. ib. VIII, end, 45c אע״פשנ׳ בערבית צריך להתודותוכ׳ although he has made confession in the evening prayer, he must again confess ; a. fr.V. וִידּוּי.

יְדִידה

יְחִידה

единица
единица измерения
подразделение
узел
часть

отразиться
откликаться
повториться эхом
повторяться эхом
отразить эхом
звучать эхом
отдаваться эхом
прогреметь
резонировать
отражать
отражаться
повторное эхо

звучный
громкий
звучащий
звонкий