זואולוגיה

См. также в других словарях:

• זואולוגיה — תורת החי, חקר בעלי חיים, ענף ביולוגי העוסק בבעלי חיי …   אוצר עברית

• רידג'בק רודזי — (זואולוגיה) כלב צייד אפריקאי בעל פס שערות הפוכות בולט לאורך גבו {{}} …   אוצר עברית

• אומטידיום — (בזואולוגיה) מרכיב בעין אצל פרוקי רגליים (זואולוגיה) …   אוצר עברית

• איזוטרופי — adj. שתכונותיו ומאפייניו אינם משתנים בכל הכיוונים, שתכונותיו זהות בכל נקודה במרחב (פיזיקה) ; (זואולוגיה) בעל צורה סתמית (בה אין עדיפות לציר מסוים) ובלתי מוגדרת במרחב (למשל בע ח כדורי) …   אוצר עברית

• איזוטרופיזם — (פיסיקה) אחידות של תכונות או מאפיינים לאורך כל הצירים (למשל מוליכות) ; (זואולוגיה) היות בעל צורה סתמית (בה אין עדיפות לציר מסוים) ובלתי מוגדרת במרחב (למשל בע ח כדורי) …   אוצר עברית

• זנבן — סוג של ציפור ממשפחת הדרוריים (זואולוגיה) …   אוצר עברית

• חלצה — פסי חלבון מפותלים העוברים לאורך הביצה בין החלמון והקליפה המחזיקים את החלמון במרכז חלבון הביצה (זואולוגיה) ; בסיס הביצית (מול המיקרופילה) אליו מחובר הגבעול (בבוטניקה) …   אוצר עברית

• סמור — 1 (זואולוגיה) בעל חיים יונק אוכל בשר בעל גוף בצבע חום ארוך וצר רגליים קצרות וזנב ארוך (זנים מסוימים של הסמור השוכנים באזורים הצפוניים הופכים לצבע לבן במהלך החורף) 2 adj. זקוף, עומד, נוקשה כמסמר, סומר, זיפי, קוצנ 3 מסמור, תקיעת מסמרים, חיבור,… …   אוצר עברית