וקומין

(אֶגְמוֹן) הֶגְמוֹן m. (ἡγεμών) general. Targ. Is. 9:13; 19:15 (ed. Lag. הֶיגְ׳; h. text זנב).Sabb.145b א׳ וקמטון ed. (Ms. O. ה׳; Ms. M. א׳ וקמוטרי, Ar. ה׳ וקומין, read וקמיטיו) a general with his suite (comites). Taan.29a Ms. M. (ed. אָדוֹן). Y.Snh.I, 19b top; a. fr.Pl. הֶגְמוֹנִים, הֶגְמוֹנִין. Targ. II Esth. 8:7.Ex. R. s. 31, end. Tanḥ. Yithro 5 הגמונות, v. הֶגְמוֹנְיָא.Ch. form הֶגְמוֹנָא. Ab. Zar.11a.