וברבר

בַּרII, בְּרָא m. ch. (b. h. בַּר poetic; ברי) son, offspring. Targ. Gen. 4:25; a. v. fr.ב׳ שמואל son of Sam.; … בְּרֵיה דר׳ son of … Ber.3a. Ḥull.11a; a. v. fr.B. Mets. 110a … בְּרָהּ דבת the son of the daughter of … Sabb.116b במקום ברא ברתאוכ׳ where there is a son, the daughter cannot inherit. Y.Shebi.IX, 39a bot. אמה דהן ילדת ב׳ this nans mother has born a son, i. e. she may be proud of him; Y.Ab. Zar. IV, 43d אית לאימיה ב׳ (not ואית); a. v. fr.Pl. בְּרִין, בְּרֵי. Targ. Y. Ex. 10:9 (some ed.). Targ. Ps. 127:5 Ms. בְּנִין, בְּנֵי, בְּנַיָּא. Targ. Gen. 5:4 בְּנִין וּבְנָן sons and daughters; a. fr.Keth.IV, 10 (in a marriage contract) בנין דכרין male issue, opp. בְּנָן נוקבין, ib. 11.Ber.10a ב׳ דמעלו good children. Y.B. Bath.VIII, 16b bot. אין הוון בנוי דהנייה (read בָּנַיי) if my children turn out well; a. v. fr. בר בר, בר בת grandson. Esth. R. introd. (expl. נין ונכד) בר ובר בר (not וברבר) son and grandson; a. fr. Fem. v. בְּרַת. (The meaning of בר in compounds is generally the same as of בן a. בעל, e. g. ב׳ אולפן a scholar, ב׳ אמודאי a diver, ב׳ שטיא a maniac, ב׳ דעת a rational being. בר בי רב, v. בֵּי. For compounds which are not self-evident, see the respective determinants.

בַּרII, בְּרָא m. ch. (b. h. בַּר poetic; ברי) son, offspring. Targ. Gen. 4:25; a. v. fr.ב׳ שמואל son of Sam.; … בְּרֵיה דר׳ son of … Ber.3a. Ḥull.11a; a. v. fr.B. Mets. 110a … בְּרָהּ דבת the son of the daughter of … Sabb.116b במקום ברא ברתאוכ׳ where there is a son, the daughter cannot inherit. Y.Shebi.IX, 39a bot. אמה דהן ילדת ב׳ this nans mother has born a son, i. e. she may be proud of him; Y.Ab. Zar. IV, 43d אית לאימיה ב׳ (not ואית); a. v. fr.Pl. בְּרִין, בְּרֵי. Targ. Y. Ex. 10:9 (some ed.). Targ. Ps. 127:5 Ms. בְּנִין, בְּנֵי, בְּנַיָּא. Targ. Gen. 5:4 בְּנִין וּבְנָן sons and daughters; a. fr.Keth.IV, 10 (in a marriage contract) בנין דכרין male issue, opp. בְּנָן נוקבין, ib. 11.Ber.10a ב׳ דמעלו good children. Y.B. Bath.VIII, 16b bot. אין הוון בנוי דהנייה (read בָּנַיי) if my children turn out well; a. v. fr. בר בר, בר בת grandson. Esth. R. introd. (expl. נין ונכד) בר ובר בר (not וברבר) son and grandson; a. fr. Fem. v. בְּרַת. (The meaning of בר in compounds is generally the same as of בן a. בעל, e. g. ב׳ אולפן a scholar, ב׳ אמודאי a diver, ב׳ שטיא a maniac, ב׳ דעת a rational being. בר בי רב, v. בֵּי. For compounds which are not self-evident, see the respective determinants.