דוכא

См. также в других словарях:

• בלג — 1 v. אופק, דוכא, נעצר, נבלם, נכבש, הושם לו רסן, רוסן, הודח 2 v. להתאפק, להתגבר, לדכא, לעצור, לבלום, לכבוש, לשים רסן, לרסן עצמו, להימנע מלהגיב, להדחי …   אוצר עברית

• בס — 1 v. הונחלה לו תבוסה, נוצח, יצא כשידו על התחתונה, הוכרע, הוכנע, גברו עליו, הונס, הוכשל, הופל, דוכא, נכבש, הודב 2 v. להנחיל תבוסה, לגרום מפלה, לנצח, לגבור על, להתגבר על, להכריע, לצאת כשידו על העליונה, להניס, להכשיל, להכניע, להפיל, להשתלט, לדכא,… …   אוצר עברית

• דכדך — 1 v. דוכא, נעשה מדוכדך, ליבו נשבר, נעצב, נגרם לו סבל, נגרם לו כאב, עונה, יוסר, הוכנס למועק 2 v. לדכא, לעשות למדוכדך, לשבור לב, להעציב, לגרום סבל, להעיק, להכאיב, לענות, לייס 3 v. להיעשות מדוכדך, להיעשות מדוכא, להישבר, להתענות, לסבול, להתייסר,… …   אוצר עברית

• כנע — 1 v. הוכרע, נוצח, הובס, הודבר, גברו עליו, הובא לידי כניעה; נכבש, דוכא, השתלטו עלי 2 v. להיות כנוע, לנהוג כעבד נרצע, להפגין כניעות, להתרפס, להיות צייתן; להיכנע, להשתעב 3 v. להכריע, לנצח, להביס, להדביר, להתגבר, לגבור, לגרום כניעה; להשתלט, לכבוש,… …   אוצר עברית

• כרע — 1 v. הוחלט, נפסק, נגזר, נחרץ, נקבע; הוטה (כף מאזניים) ; הופל, הובס, הוכנע, דוכא, גברו עלי 2 v. להחליט, לפסוק, לגזור, לחרוץ, לקבוע, להטות כף; להכניע, להפיל, להביס, להתגבר, להשתלט, לדכ 3 v. להשתחוות, לרדת על הברכיים, לשבת בתנוחת כריעה; ליפול, לצנוח …   אוצר עברית

• ען — 1 v. לגרום עינוי, להתעלל, לייסר, להציק, להתאכזר, להתעמר, לרדת לחיי , לנהוג בגסות, לדכא, לגרום צרות, להכאיב, לגרום סבל, לרדות, לנגוש, להכביד עולו, להכות, להטריד, להעיק, לצלוב; לאנו 2 v. להעיד, לתת עדות, להצהיר בשבועה, להביא ראיות, לשמש כעד, למסור… …   אוצר עברית

• צברח — 1 v. לגרום למצב רוח רע, לקלקל את מצב הרוח, להעכיר, לדכא, לדכדך, לדפרס, להעציב, לצער, להעיב על האווירה, לבאס, לאכזב, לגרום למפח נפ 2 v. צברחו אותו, נגרם לו מצב רוח רע, קלקלו את מצב רוחו, מצב רוחו הועכר, דוכא, נעצב, ציערוהו, דוכדך, דופר …   אוצר עברית

• רסן — 1 v. הושם לו רסן, נבלם, נעצר, נחסם, עוכב, דוכא, נכבש, הוגבל, הושם לו סייג, צומצם, נמנעה התפשטותו, נמנעה התקדמות 2 v. להשתלט על עצמו, להתגבר על עצמו, לשים רסן לעצמו, לבלום עצמו, לחסום עצמו, לעצור עצמ 3 v. לשים רסן, לבלום, לעצור, לחסום, לעכב, לדכא …   אוצר עברית

• תסכל — 1 v. לרפות ידיים, לגרום תסכול, לגרום מפח נפש, לייאש, לעצבן, לעשות לממורמר, להעציב, לדכא, לדכד 2 v. נעשה מתוסכל, ריפו את ידיו, נגרם לו תסכול, נגרם לו מפח נפש, ייאשו אותו, עוצבן, נעשה ממורמר, דוכא, דוכד …   אוצר עברית