דאסיותא

מִילְתָא, מִלְּתָאf. = מִילָּא II, word; thing, affair Targ. Prov. 25:15. Targ. Y. Num. 31:8 מ׳ דקוסמין (not מִלְתָּא) some sorcery; a. fr.Bets.38a דאימא מ׳ דתתקבל that I may gay something acceptable.Gitt.23a לאו מ׳ היא דאמריוכ׳ what I said that …, was nothing (was not correct).Tem.4b, a. fr. כל מ׳ דאמרוכ׳ anything that the Law says not to do, if done, v. חֲנִי. Shebu.34b, a. fr. כל מ׳ דלא רמיאוכ׳ a thing in which one has no interest, is not noticed exactly. Ab. Zar.18a זילא בי מ׳וכ׳ it is something disgraceful to me that B. Mets. 114b; Taan.21b, v. דָּחִיק Sabb.81b אמדה איהי מ׳ she spoke a word (magic spell). Gitt.30a, v. אֲקַן. Ab. Zar.66b; a. e. ריחא מ׳ היא the flavor (of a forbidden thing) is something substantial (fit to affect ritually the substance receiving it). Gitt.52b מ׳ בעלמאוכ׳ it is merely a favor he does the court; a. v. fr.מנא הא מ׳ = מנהני מילי, v. מְילָּא II. Ḥull.10b; a. fr.Esp. עביד מ׳ (euphem., sub. דאסיותא) to let blood; to be bled. Taan.21b כי הוה עביד מ׳ when he (the surgeon) bled a person. Ḥull.111a ביומא דעביד מ׳ on the day he was bled (Rashi: ביומא דמ׳). Sabb.129a sq.; a. e.Pl. מִילָּתָא, v. מִילָּא II.

מִילְתָא, מִלְּתָאf. = מִילָּא II, word; thing, affair Targ. Prov. 25:15. Targ. Y. Num. 31:8 מ׳ דקוסמין (not מִלְתָּא) some sorcery; a. fr.Bets.38a דאימא מ׳ דתתקבל that I may gay something acceptable.Gitt.23a לאו מ׳ היא דאמריוכ׳ what I said that …, was nothing (was not correct).Tem.4b, a. fr. כל מ׳ דאמרוכ׳ anything that the Law says not to do, if done, v. חֲנִי. Shebu.34b, a. fr. כל מ׳ דלא רמיאוכ׳ a thing in which one has no interest, is not noticed exactly. Ab. Zar.18a זילא בי מ׳וכ׳ it is something disgraceful to me that B. Mets. 114b; Taan.21b, v. דָּחִיק Sabb.81b אמדה איהי מ׳ she spoke a word (magic spell). Gitt.30a, v. אֲקַן. Ab. Zar.66b; a. e. ריחא מ׳ היא the flavor (of a forbidden thing) is something substantial (fit to affect ritually the substance receiving it). Gitt.52b מ׳ בעלמאוכ׳ it is merely a favor he does the court; a. v. fr.מנא הא מ׳ = מנהני מילי, v. מְילָּא II. Ḥull.10b; a. fr.Esp. עביד מ׳ (euphem., sub. דאסיותא) to let blood; to be bled. Taan.21b כי הוה עביד מ׳ when he (the surgeon) bled a person. Ḥull.111a ביומא דעביד מ׳ on the day he was bled (Rashi: ביומא דמ׳). Sabb.129a sq.; a. e.Pl. מִילָּתָא, v. מִילָּא II.

מִילְתָא, מִלְּתָאf. = מִילָּא II, word; thing, affair Targ. Prov. 25:15. Targ. Y. Num. 31:8 מ׳ דקוסמין (not מִלְתָּא) some sorcery; a. fr.Bets.38a דאימא מ׳ דתתקבל that I may gay something acceptable.Gitt.23a לאו מ׳ היא דאמריוכ׳ what I said that …, was nothing (was not correct).Tem.4b, a. fr. כל מ׳ דאמרוכ׳ anything that the Law says not to do, if done, v. חֲנִי. Shebu.34b, a. fr. כל מ׳ דלא רמיאוכ׳ a thing in which one has no interest, is not noticed exactly. Ab. Zar.18a זילא בי מ׳וכ׳ it is something disgraceful to me that B. Mets. 114b; Taan.21b, v. דָּחִיק Sabb.81b אמדה איהי מ׳ she spoke a word (magic spell). Gitt.30a, v. אֲקַן. Ab. Zar.66b; a. e. ריחא מ׳ היא the flavor (of a forbidden thing) is something substantial (fit to affect ritually the substance receiving it). Gitt.52b מ׳ בעלמאוכ׳ it is merely a favor he does the court; a. v. fr.מנא הא מ׳ = מנהני מילי, v. מְילָּא II. Ḥull.10b; a. fr.Esp. עביד מ׳ (euphem., sub. דאסיותא) to let blood; to be bled. Taan.21b כי הוה עביד מ׳ when he (the surgeon) bled a person. Ḥull.111a ביומא דעביד מ׳ on the day he was bled (Rashi: ביומא דמ׳). Sabb.129a sq.; a. e.Pl. מִילָּתָא, v. מִילָּא II.

מִילְתָא, מִלְּתָאf. = מִילָּא II, word; thing, affair Targ. Prov. 25:15. Targ. Y. Num. 31:8 מ׳ דקוסמין (not מִלְתָּא) some sorcery; a. fr.Bets.38a דאימא מ׳ דתתקבל that I may gay something acceptable.Gitt.23a לאו מ׳ היא דאמריוכ׳ what I said that …, was nothing (was not correct).Tem.4b, a. fr. כל מ׳ דאמרוכ׳ anything that the Law says not to do, if done, v. חֲנִי. Shebu.34b, a. fr. כל מ׳ דלא רמיאוכ׳ a thing in which one has no interest, is not noticed exactly. Ab. Zar.18a זילא בי מ׳וכ׳ it is something disgraceful to me that B. Mets. 114b; Taan.21b, v. דָּחִיק Sabb.81b אמדה איהי מ׳ she spoke a word (magic spell). Gitt.30a, v. אֲקַן. Ab. Zar.66b; a. e. ריחא מ׳ היא the flavor (of a forbidden thing) is something substantial (fit to affect ritually the substance receiving it). Gitt.52b מ׳ בעלמאוכ׳ it is merely a favor he does the court; a. v. fr.מנא הא מ׳ = מנהני מילי, v. מְילָּא II. Ḥull.10b; a. fr.Esp. עביד מ׳ (euphem., sub. דאסיותא) to let blood; to be bled. Taan.21b כי הוה עביד מ׳ when he (the surgeon) bled a person. Ḥull.111a ביומא דעביד מ׳ on the day he was bled (Rashi: ביומא דמ׳). Sabb.129a sq.; a. e.Pl. מִילָּתָא, v. מִילָּא II.