-
1 седловина
אוכףערמומי קימור קימורת קמרון קשת -
2 sidesaddle
◙ n. אוכף צד, אוכף-נשים◙ adv. ברכיבה על אוכף צד* * *◙ םישנ-ףכוא,דצ ףכוא◄◙ דצ ףכוא לע הביכרב◄ -
3 packsaddle
◙ n. אוכף משא; אוכף עליו מעמיסים דברים* * *◙ םירבד םיסימעמ וילע ףכוא ;אשמ ףכוא◄ -
4 saddle
[sad·dle || 'sædl]◙ n. אוכף◙ v. לשים אוכף על-; להטיל על-; להשתלט על-* * *◙ ףכוא◄◙ -לע טלתשהל ;-לע ליטהל ;-לע ףכוא םישל◄ -
5 седло
-
6 aparejo
◙ n. אוכף משא עשוי עור עליו מעמיסים דברים להובלה על בהמות משא* * *◙ אשמ תומהב לע הלבוהל םירבד םיסימעמ וילע רוע יושע אשמ ףכוא◄ -
7 bareback
['bare·back || 'bɑː(r)bæk(t)]◙ adv. ללא אוכף* * *◙ ףכוא אלל◄ -
8 barebacked
['bare·backed || 'bɑː(r)bæk(t)]◙ adj. ללא אוכף* * *◙ ףכוא אלל◄ -
9 bumbailiff
◙ n. פקיד אוכף חוק* * *◙ קוח ףכוא דיקפ◄ -
10 catchpole
◙ n. פקיד אוכף חוק; סגן-שריף הממונה על עצירת בעלי חוב* * *◙ בוח ילעב תריצע לע הנוממה ףירש-ןגס ;קוח ףכוא דיקפ◄ -
11 cinch
[sɪntʃ]◙ n. חבק, חגורת האוכף; (בעגה:) דבר בטוח◙ v. להדק אוכף; לתפוס בחוזקה* * *◙ חוטב רבד (:הגעב) ;ףכואה תרוגח,קבח◄◙ הקזוחב סופתל ;ףכוא קדהל◄ -
12 col
[kɒl]◙ n. מעבר, אוכף-הרים◙ Col. (colonel)◙ n. (קיצור של:) קולונל, דרגה צבאית* * *◙ םירה-ףכוא,רבעמ◄ -
13 enforcer
◙ n. אוכף, כופה* * *◙ הפוכ,ףכוא◄ -
14 saddleback
◙ n. גב-אוכף, בעל-חיים (דג, ציפור או בעל חוליות אחר) או חפץ בעל גב נמוך וחלול הדומה לאוכף* * *◙ ףכואל המודה לולחו ךומנ בג לעב ץפח וא (רחא תוילוח לעב וא רופיצ,גד) םייח-לעב,ףכוא-בג◄ -
15 saddlebag
◙ n. שק-אוכף, שק המונח מאחורי אוכפו של סוס; תיק המונח מאחורי מושב אופניים; אזור בשרני שומני בגב הירכים של אדם (סלנג)* * *◙ (גנלס) םדא לש םיכריה בגב ינמוש ינרשב רוזא ;םיינפוא בשומ ירוחאמ חנומה קית ;סוס לש ופכוא ירוחאמ חנומה קש,ףכוא-קש◄ -
16 saddled
◙ adj. מאוכף, בעל אוכף (סוס וכו')* * *◙ ('וכו סוס) ףכוא לעב,ףכואמ◄ -
17 surcingle
[sur·cin·gle || 'sɜr‚sɪŋgl /'sɜː-]◙ n. אבנט; רצועת אוכף* * *◙ ףכוא תעוצר ;טנבא◄ -
18 unsaddle
◙ v. להסיר אוכף* * *◙ ףכוא ריסהל◄ -
19 Col. (colonel)
◙ n. (קיצור של:) קולונל, דרגה צבאיתcol[kɒl]◙ n. מעבר, אוכף-הרים
См. также в других словарях:
אוכף-נשים — אוכף צד, אוכף אשר בו יושב הרוכב כאשר שתי רגליו בצד אחד של הסוס {{}} … אוצר עברית
אוכף — כר רכיבה, מושב (על בהמה, אופניים וכו ) ; שקע באזור הררי, מעבר בין הרי … אוצר עברית
אוכף-הרים — מעבר בין שני הרים {{}} … אוצר עברית
חבש — 1 n. שם מדינה, אתיופי 2 v. להיעטף בתחבושת, לקבל טיפול (פצע) ; להיאסר, להיכלא; להיקשר (אוכף) ; להיות מושם על הרא 3 v. ללבוש כובע, לשים כיסוי ראש; להניח אוכף; לשים תחבושת, לכרוך, לטפל בפצע; לאסור, לכלו … אוצר עברית
אכוף — adj. מאוכף, שהונח עליו אוכף, ששמו עליו אוכ … אוצר עברית
חבישה — כריכת תחבושת, הצמדת תחבושת לפצע; הרכבת אוכף; כליאה, מאסר, מעצר; הלבשה (של כובע) , שימת כובע על הרא … אוצר עברית
מדוכה — מכתש, כלי כתישה, קערית, קערה, התקן טחינה; מטול רימונים, רנה ירי; אוכף לנשי … אוצר עברית
