מופקר

См. также в других словарях:

• מופקר — נטוש, עזוב, נשאר לבד, בודד; לא הגון, לא מוסרי, לא מנומס, פורע חוק, שיצא לתרבות רע …   אוצר עברית

• אדם מופקר — sss{{}} …   אוצר עברית

• רכוש מופקר — רכוש נטוש, נכסים שבעליהם לא ידועים {{}} …   אוצר עברית

• נטול עכבות מוסריות — מופקר, שטוף זימה, פרובוקטיבי, גס …   אוצר עברית

• אנרכי — adj. חסר סדר, מופקר, שיש בו אנרכיה, מבולגן, פרוע, ללא ארגון, ללא שליט …   אוצר עברית

• הולל — 1 v. להשתולל, להתפרע, להשתגע, לצאת מהדעת, להתנהג כמטורף, להתרוצץ, להרעיש; להשתובב, להשתעש 2 מופקר, מתהולל, משתולל, קפריזי, מתפרע, שובב, שובבני, לא מוסרי, בזבזן, חי בלי חשבו …   אוצר עברית

• הינטשות — היעזבות, היות מופקר, היות נטוש, היות עזוב, הימצאות במצב נטוש; התפשטות, התרחבו …   אוצר עברית

• היעזבות — הינטשות, היות נעזב, היעשות עזוב, היות נטוש, היות מופקר, הימצאות במצב נטוש, הישארות לב …   אוצר עברית

• הנטשות — היעזבות, היות מופקר, היות נטוש, היות עזוב, הימצאות במצב נטוש; התפשטות, התרחבו …   אוצר עברית

• העזבות — הינטשות, היות נעזב, היעשות עזוב, היות נטוש, היות מופקר, הימצאות במצב נטוש, הישארות לב …   אוצר עברית

• הרוס — adj. שנהרס, חרב, מושחת, מקולקל, מצוי בהריסות, מושמד, מוחרב, מוזנח, מופקר, נטו …   אוצר עברית