מאובן

См. также в других словарях:

• מאובן — שרידי חי וצומח שנתקשו כאבן, עקבות שנותרו באבן; נוקשה, מוקשה, שהתקשה; משותק, נדהם, נחר …   אוצר עברית

• מאובן חי — אורגניזם חי שהמינים הקרובים לו ביותר נכחדו וקיימים רק כמאובנים {{}} …   אוצר עברית

• מנגנון מאובן — מערך פקידים מושחת, ליקויים בניהול הביורוקרטי {{}} …   אוצר עברית

• ממוסמר למקומו — מאובן, לא יכול לזוז, נכנס להלם {{}} …   אוצר עברית

• חנוט — adj. מומיה, גווייה משומרת, מאובן, גופה מיובשת שאינה מרקיבה; קפוא, חסר חיים, משות …   אוצר עברית

• לשם — 1 prep. למען, עבור, בעבור, כדי ש , בכדי ש , למטרת ; בזכות, בשביל, לטוב 2 שרף, חומר שרפי מאובן וקשה, אבן טובה, ענבר, אבן חוש …   אוצר עברית

• משותק מאימה — מבוהל, היסטרי, מאובן מרוב פחד …   אוצר עברית

• נטוע במקומו — לא מש ממקומו, קפוא, מאובן, לא נע ולא זע {{}} …   אוצר עברית

• נטוע כמסמר — לא מש ממקומו, קפוא, מאובן, לא נע ולא זע {{}} …   אוצר עברית

• תקוע כמסמר — לא מש ממקומו, קפוא, מאובן, לא נע ולא זע {{}} …   אוצר עברית