-
1 phonic
[phon·ic || 'fəʊnɪk]◙ adj. קולי; הברוני; אקוסטי* * *◙ יטסוקא ;ינורבה ;ילוק◄ -
2 euphonic
[eu·phon·ic || juː'fɒnɪk]◙ adj. ערב לאוזן, שמתאפיין בנועם צלילים* * *◙ םילילצ םעונב ןייפאתמש,ןזואל ברע◄ -
3 homophonic
◙ adj. הומופוני, של הומופון (מילה הזהה בהגייתה למילה אחרת אך שונה ממנה בכתיב)hom·o·phon·ic || ‚hɑ;mə;ʊ;'fɑ;nɪ;k /‚hɒ;mə;ʊ;'fɒ;nɪ;k* * *◙ (ביתכב הנממ הנוש ךא תרחא הלימל התייגהב ההזה הלימ) ןופומוה לש,ינופומוה◄ -
4 polyphonic
◙ adj. פוליפוני, רב-קולי (כולל צירוף הרמוני של מספר מנגינות),pol·y'phon·ic || ‚pɑ;lɪ;fə;ʊ;nfɑ;nɪ;k /‚pɒ;lɪ;fə;ʊ;n'fɒ;nɪ;k* * *◙ (תוניגנמ רפסמ לש ינומרה ףוריצ ללוכ) ילוק-בר,ינופילופ◄ -
5 siphon
[si·phon || 'saɪfn]◙ n. סיפון (צינור כפוף המשמש להעברת נוזלים מכלי לכלי בלחץ אוויר)◙ v. לשאוב בסיפון (צינור כפוף המשמש להעברת נוזלים מכלי לכלי בלחץ אוויר)* * *◙ (ריווא ץחלב ילכל ילכמ םילזונ תרבעהל שמשמה ףופכ רוניצ) ןופיסב בואשל◄◙ (ריווא ץחלב ילכל ילכמ םילזונ תרבעהל שמשמה ףופכ רוניצ) ןופיס◄ -
6 stereophonic
◙ adj. סטריאופוני, של שמיעה תלת-ממדיתster·e·o·phon·ic || ‚stɪ;rɪ;ə;ʊ;'fɑ;nɪ;k /‚sterɪ;ə;ʊ;'fɒ;n-* * *◙ תידממ-תלת העימש לש,ינופואירטס◄ -
7 symphonic
[sym·phon·ic || sɪm'fɑnɪk /-'fɒnɪk]◙ adj. סימפוני (של סימפוניה, כתוב לתזמורת סימפונית)* * *◙ (תינופמיס תרומזתל בותכ,הינופמיס לש) ינופמיס◄ -
8 syphon
[sy·phon || 'saɪfn]◙ n. סיפון (צינור כפוף המשמש להעברת נוזלים מכלי לכלי בלחץ אוויר)◙ v. לשאוב בסיפון (צינור כפוף המשמש להעברת נוזלים מכלי לכלי בלחץ אוויר)* * *◙ (ריווא ץחלב ילכל ילכמ םילזונ תרבעהל שמשמה ףופכ רוניצ) ןופיסב בואשל◄◙ (ריווא ץחלב ילכל ילכמ םילזונ תרבעהל שמשמה ףופכ רוניצ) ןופיס◄ -
9 telephonic
[tel·e·phon·ic || ‚telɪ'fɑnɪk /-'fɒn-]◙ adj. טלפוני (של טלפון, הנעשה באמצעות הטלפון)* * *◙ (ןופלטה תועצמאב השענה,ןופלט לש) ינופלט◄
См. также в других словарях:
phon — phon·as·the·nia; phon·au·to·graph; phon·ic; phon·ics; phos·phon·ic; poly·phon·ic; poly·si·phon·ic; psy·cho·phon·asthenia; sax·o·phon·ist; si·phon·aceous; si·phon·age; si·phon·al; si·phon·ales; si·phon·anth; si·phon·aptera; si·phon·ap·ter·ol·o·gy; … English syllables
phon- — phon(o) , phone, phonie ♦ Éléments, du gr. phônê « voix, son », ou des comp. gr. en phônos et phônia : aphone, cacophonie, phonographe, saxophone. phon , phono , phone, phonie. éléments, du gr. phônê, voix, son . ⇒PHON(O) , (PHON , PHONO )élém.… … Encyclopédie Universelle
Phon — bedeutet: als Wortbestandteil aus dem Griechischen Stimme , Klang ; siehe Liste griechischer Wortstämme in deutschen Fremdwörtern in der Akustik ist das Phon eine Maßeinheit für den Lautstärkepegel, siehe Phon (Einheit) in der Linguistik ist ein… … Deutsch Wikipedia
Phon- — Phon : ↑phono , ↑Phono . pho|no , Pho|no , (vor Vokalen:) phon , Phon [zu griech. phōne̅] <Best. in Zus. mit der Bed.>: Laut, Ton, Schall; Stimme (z. B. phonologisch, Phonograph, Phoniatrie) … Universal-Lexikon
phon- — Phon : ↑phono , ↑Phono . pho|no , Pho|no , (vor Vokalen:) phon , Phon [zu griech. phōne̅] <Best. in Zus. mit der Bed.>: Laut, Ton, Schall; Stimme (z. B. phonologisch, Phonograph, Phoniatrie) … Universal-Lexikon
-phon — phon: ↑ fon. * * * phon [↑Phon] <bei Substantiven u. Adjektiven auftretendes Suffix mit der Bed.>: Laut, Ton; einen Laut, Ton betreffend (z. B. Grammophon, Saxophon, monophon) … Universal-Lexikon
phon... — phon..., ...phon, Wortbildungselement, phono … Universal-Lexikon
Phon — 〈n.; Gen.: s, Pl.: ; Zeichen: phon〉 Maßeinheit der Lautstärke; oV [Etym.: <grch. phone »Stimme, Laut, Ton«] … Lexikalische Deutsches Wörterbuch
Phon — Phon, auch Fon das; s, s (aber: 50 ) <aus gr. phōne̅ »Laut, Ton; Stimme«> Maß der Lautstärke; Zeichen phon … Das große Fremdwörterbuch
phon... — phon..., Phon... vgl. ↑phono..., Phono … Das große Fremdwörterbuch
...phon — fon <zu ↑Phon> Wortbildungselement mit der Bedeutung »Laut, Ton; Stimme; Sprache«, z. B. polyphon, Xylophon, Telefon, anglophon … Das große Fremdwörterbuch
