bub

יָקַר(b. h.) to be heavy; (cmp. כָּבֵד, חוּמְרָא) to be weighty, important, honored; (to be dear, precious; to hold dear, v. infra. Tanḥ. Bshall. 27 יָקְרוּ ידיו של משהוכ׳ Moses hands grew as heavy as ; Mekh. Bshall., Amalek, s.1. Ib. י׳ חטא עלוכ׳ sin weighed heavily on Moses hands. Pi. יִיקֵּר to hold dear, honor. Deut. R. s. 7, end אני מגדול ומְיַיקֵּר אתכםוכ׳ I shall make you great and honored Num. R. s. 23, end (ref. to a citation כי הנני משלחך כגבירה, found no where in the Bibleprobably a reference to Jer. 22:26 a. 29:2) מה הגבירה הזו אדם מְיַקּר אותהוכ׳ (or מֵיקַי Kal) as one (surely) holds in honor the gbirah (kings mother), so did he (Nebucadnezar) to him (Jehoiachin); Tanḥ. Massé 13; ib. ed. Bub. 10 אדם מיקר לה. (Gen. R. s. 18 מיקרת ראשה she bears her head proudly; Yalk. Gen. 24; Yalk. Is. 265 מקלת, v. קָלַל).Part. pass. מְיוּקָּר. Num. R. l. c. קשר אותו בקורכין שלו מי׳ he tied (and seated) him in his most honored (state) carriage; Tanḥ. l. c. … בקורניןוכ׳; ib. ed. Bub. l. c. קשר אותו בקרובין ומוֹקֵר לו (Ms. M. בקרונין) he tied … and paid him honor. Hif. הוֹקִיר 1) to grow dear, scarce; to rise in value. Y.Keth.XI, 34b bot. ה׳ המקח the price of the field was higher (than the amount due her for alimentation). Ib. XII, beg.34d היו בזול והוֹקִירוּ, v. זוֹל. B. Mets.V, 9 שמא יוֹקִירוּ חטים wheat may rise in value; a. fr. 2) to honor. Tanḥ. ed. Bub. l. c., v. supra. Hof. הוּקָר as Hif. 1.B. Bath.V, 8 והוּקְרוּ; B. Mets.V, 8 הוקרו (Y. ed. הוקירו). Gen. R. s. 35 ה׳ השמן oil became scarce (Yalk. Kings 228 הוקיר); a. fr.

כִּלְבִּיָּא f. (an assumed word for כַּלְבָּה, after the form of לְבִיָּא) she-dog, bitch. Midr. Till. to Ps. 39 (in an allegorical contest of the limbs) הא לך חלב כ׳ here is dog-milk for thee, ed. Bub. כלבא; Yalk. Ps. 721 כלבתא (corr. acc.). Ib. הבאת חלב כ׳ (read with Yalk. l. c. כַּלְבָּא; ed. Bub. כלבתא) thou hast brought dog-(instead of lion-) milk. Ib. ועוד ג״כ כי לבייא קורין אותח כ׳ (differ. in Yalk; ed. Bub. ועוד ללבייא … כלבתא) and furthermore a lioness may likewise be called a bitch.

עָטַףI (b. h.; cmp. עדף, a. meanings of Arab, ʿaṭafa, a. ʿaṭaba) to be lax, hang down; trnsf. to droop, faint; to lag behind, be slow. Midr. Till. to Ps. 61:3 עד חיכן … עד שיַעֲטוֹף (ed. Bub. עד שיע׳ לבו) how long must a man remain in prayer? Until he (his heart) is faint. Ib. to Ps. 73:6 ואין יעטוף אלא לשון לידה ed. Bub. (oth. ed. אלא ילוד) yaʿăṭof (ib.) has the meaning of (drooping) giving birth (by homiletical ref. to Gen. 30:42). Ib. to Ps. 102:1 ואין יעטוף אלא תפלה yaʿăṭof (ib.) means (exhaustion from) prayer (differ. in ed. Bub., v. עֲטִיפָה I. Gen. R. s. 24 (ref. to Is. 57:16) מהו יעטוף משלהי ליה what does yaʿăṭof mean? It (the wind) becomes wearied; Yalk. Kings 219; Y.Ber.IX, 13d top; a. e. Hithpa. הִתְעַטֵּף, Nithpa. תְעַטֵּף: to faint. Tanḥ. Hăaz. 8 נתע׳ רוח האב his fathers spirit fainted.

עָטַףI (b. h.; cmp. עדף, a. meanings of Arab, ʿaṭafa, a. ʿaṭaba) to be lax, hang down; trnsf. to droop, faint; to lag behind, be slow. Midr. Till. to Ps. 61:3 עד חיכן … עד שיַעֲטוֹף (ed. Bub. עד שיע׳ לבו) how long must a man remain in prayer? Until he (his heart) is faint. Ib. to Ps. 73:6 ואין יעטוף אלא לשון לידה ed. Bub. (oth. ed. אלא ילוד) yaʿăṭof (ib.) has the meaning of (drooping) giving birth (by homiletical ref. to Gen. 30:42). Ib. to Ps. 102:1 ואין יעטוף אלא תפלה yaʿăṭof (ib.) means (exhaustion from) prayer (differ. in ed. Bub., v. עֲטִיפָה I. Gen. R. s. 24 (ref. to Is. 57:16) מהו יעטוף משלהי ליה what does yaʿăṭof mean? It (the wind) becomes wearied; Yalk. Kings 219; Y.Ber.IX, 13d top; a. e. Hithpa. הִתְעַטֵּף, Nithpa. תְעַטֵּף: to faint. Tanḥ. Hăaz. 8 נתע׳ רוח האב his fathers spirit fainted.

עַנְתִּיִּיםm. pl. (dial, for גּוּנְתִּ׳) Goths. Midr. Till. to Ps. 25, end אם עשו שונא … אבל ברבריים וע׳ ושארית העמים מה עשיתי להם ed. Bub. (oth. ed. לב׳ ולענתותים מה עשה) if Esau (Rome) hates Jacob, it is because he took away his birthright, but what have I (has he, Jacob) done to the Barbarians (Germans), or to the Goths and the rest of nations?; ib. to Ps. 109 end לברבריא ולשתותיא מה עשה (missing in ed. Bub.); Ms. 3: לברברים ולכותיים, Ms. 8 ולערביים, v. ed. Bub. note 2; read: ולגוֹתִיִּים or ולענתיים); Yalk. Ps. 702 לטבריים מה עשה לגוּנְתִּיִּים מה עשה (read לברב׳), v. גּוּנְתָּאִי.

עַנְתִּיִּיםm. pl. (dial, for גּוּנְתִּ׳) Goths. Midr. Till. to Ps. 25, end אם עשו שונא … אבל ברבריים וע׳ ושארית העמים מה עשיתי להם ed. Bub. (oth. ed. לב׳ ולענתותים מה עשה) if Esau (Rome) hates Jacob, it is because he took away his birthright, but what have I (has he, Jacob) done to the Barbarians (Germans), or to the Goths and the rest of nations?; ib. to Ps. 109 end לברבריא ולשתותיא מה עשה (missing in ed. Bub.); Ms. 3: לברברים ולכותיים, Ms. 8 ולערביים, v. ed. Bub. note 2; read: ולגוֹתִיִּים or ולענתיים); Yalk. Ps. 702 לטבריים מה עשה לגוּנְתִּיִּים מה עשה (read לברב׳), v. גּוּנְתָּאִי.

Beel|ze|bub [be'ɛltsəbuːp, 'beːltsə-] Beelzebub

Büb|chen ['byːpçən]

Laus|bub rascal, scamp, scallywag; (= jungenhaftes Mädchen) tomboy

[bub'bone]

בָּסַרI (√בס, v. בסס) to tread upon; trnsf. (v. בעט) to contemn (with על); to be overbearing (with a). Ex. R. s. 42, end כך היתה בוֹסֶרֶת עלי so did she slight me. Ib. s. 3 beg.; s. 45 בּוֹסֵר הוא עלוכ׳ he will treat his prophetic mission lightly. Tanḥ. Ekeb 1 בָּסַרְתִּי בהן have I become overbearing because I observed thy commands? (Tanḥ. ed. Bub. 2 כפרתי, v. note a. l.). Ib. Mikkets 10 לא תהא בוסר בשעתוכ׳ be not haughty in happiness, so as to refuse to pray. Ib. (ed. Bub.) Emor 29 בוסר עליהן; Tanḥ. ib. 20 (some ed. בוחר, corr. acc.) thinks lightly of them.Part. pass. בָּסוּר, fem. בְּסוּרָה contemptible. Tanḥ. Shmoth 11. Pi. בִּיסֵּר same. Ex. R. s. 1 וב׳ עליה (some ed. וכופר) and he despised it (idolatry). Tanḥ. Ekeb 1 some ed. ביסרתי, v. supra.

בָּסַרI (√בס, v. בסס) to tread upon; trnsf. (v. בעט) to contemn (with על); to be overbearing (with a). Ex. R. s. 42, end כך היתה בוֹסֶרֶת עלי so did she slight me. Ib. s. 3 beg.; s. 45 בּוֹסֵר הוא עלוכ׳ he will treat his prophetic mission lightly. Tanḥ. Ekeb 1 בָּסַרְתִּי בהן have I become overbearing because I observed thy commands? (Tanḥ. ed. Bub. 2 כפרתי, v. note a. l.). Ib. Mikkets 10 לא תהא בוסר בשעתוכ׳ be not haughty in happiness, so as to refuse to pray. Ib. (ed. Bub.) Emor 29 בוסר עליהן; Tanḥ. ib. 20 (some ed. בוחר, corr. acc.) thinks lightly of them.Part. pass. בָּסוּר, fem. בְּסוּרָה contemptible. Tanḥ. Shmoth 11. Pi. בִּיסֵּר same. Ex. R. s. 1 וב׳ עליה (some ed. וכופר) and he despised it (idolatry). Tanḥ. Ekeb 1 some ed. ביסרתי, v. supra.

וָהּ(הֲוָהּ) וָוהּ (interj.; cmp. b. h. הָהּ, הֶאָח) vah (hăvah), an exclamation of pleasure; ah!, contradist. to וַוי (woe!). Lam. R. to I, 5 למה אמרת ווי אמר וה אמרי (Ar. וַאי) why didst thou exclaim, Vay (woe!)? Said he, I said Vah. Ib. בין וי לוהוכ׳ between Vay and Vah R. Joḥ. escaped.Pesik. Asser, p. 97b> בתחלה הם אומרים וה ולבסוף הם אומרים וי at first (on entering the hot and again the cold place) they say Vah (how pleasant!), but finally they say Vay (woe!); Tanḥ. Reh 13 הוה; Tanḥ. ed. Bub., ib. 10; Yalk. Deut. 892; (diff. versions: Y.Snh.X, 29b bot.; Yalk. Ps. 737). Pesik. l. c. (play on הַיָּוֵן, Ps. 40:3) ממקום שאומרים ווה וּוַי (not שאומר) from the place where they (the wicked) say Vah and (then) Vay; Tanḥ. ed. Bub. l. c.; וה וּיַיי Tanḥ. l. c. (corr. acc.); Yalk. Deut. l. c. הי ווי; (differ. vers, in Yalk. Ps. l. c. a. Y. l. c.).

וָהּ(הֲוָהּ) וָוהּ (interj.; cmp. b. h. הָהּ, הֶאָח) vah (hăvah), an exclamation of pleasure; ah!, contradist. to וַוי (woe!). Lam. R. to I, 5 למה אמרת ווי אמר וה אמרי (Ar. וַאי) why didst thou exclaim, Vay (woe!)? Said he, I said Vah. Ib. בין וי לוהוכ׳ between Vay and Vah R. Joḥ. escaped.Pesik. Asser, p. 97b> בתחלה הם אומרים וה ולבסוף הם אומרים וי at first (on entering the hot and again the cold place) they say Vah (how pleasant!), but finally they say Vay (woe!); Tanḥ. Reh 13 הוה; Tanḥ. ed. Bub., ib. 10; Yalk. Deut. 892; (diff. versions: Y.Snh.X, 29b bot.; Yalk. Ps. 737). Pesik. l. c. (play on הַיָּוֵן, Ps. 40:3) ממקום שאומרים ווה וּוַי (not שאומר) from the place where they (the wicked) say Vah and (then) Vay; Tanḥ. ed. Bub. l. c.; וה וּיַיי Tanḥ. l. c. (corr. acc.); Yalk. Deut. l. c. הי ווי; (differ. vers, in Yalk. Ps. l. c. a. Y. l. c.).

וָהּ(הֲוָהּ) וָוהּ (interj.; cmp. b. h. הָהּ, הֶאָח) vah (hăvah), an exclamation of pleasure; ah!, contradist. to וַוי (woe!). Lam. R. to I, 5 למה אמרת ווי אמר וה אמרי (Ar. וַאי) why didst thou exclaim, Vay (woe!)? Said he, I said Vah. Ib. בין וי לוהוכ׳ between Vay and Vah R. Joḥ. escaped.Pesik. Asser, p. 97b> בתחלה הם אומרים וה ולבסוף הם אומרים וי at first (on entering the hot and again the cold place) they say Vah (how pleasant!), but finally they say Vay (woe!); Tanḥ. Reh 13 הוה; Tanḥ. ed. Bub., ib. 10; Yalk. Deut. 892; (diff. versions: Y.Snh.X, 29b bot.; Yalk. Ps. 737). Pesik. l. c. (play on הַיָּוֵן, Ps. 40:3) ממקום שאומרים ווה וּוַי (not שאומר) from the place where they (the wicked) say Vah and (then) Vay; Tanḥ. ed. Bub. l. c.; וה וּיַיי Tanḥ. l. c. (corr. acc.); Yalk. Deut. l. c. הי ווי; (differ. vers, in Yalk. Ps. l. c. a. Y. l. c.).

טַכְסִיס, טַקְסִיס,m. (τάξις; inflected like a native word, formed like עָצִיץ, as if fr. טכס) order, array, order of battle; arrangement. Pesik. Vayhi, p. 66b> בט׳ מלכים Ar. (ed. בטכסיסי של …, read: בטַכְסִיסִין, pl.) in the order in which kings go to war; Tanḥ. Bo. 4 כטקסין שלוכ׳; ed. Bub. ib. 4 בטכסיס מלךוכ׳; Pesik R. S. 17 בטַכְסִיסֵי מלכים (pl. constr.). Cant. R. to IV, 12 בטק׳ המלכים in the order of a royal (regular) army. Ex. R. s. 8, end בט׳ הזה הבאוכ׳ in this consecutive order bring ; Tanḥ. Vaëra 9 בטקסין הזה הביא (corr. acc.). Midr. Till. to Ps. 90 בט׳ של נבואה under the order of prophecy. Num. R. s. 15 בט׳ גְּדוּלָּה (not בטקסים) in the array of power (arrogating power to themselves); Tanḥ. Bhaăl. 14 בטקסים גדולים (corr. acc.). Ib. Bmidb. 12 יש להם טכסין מן יעקב אביהן they have a traditional order from the way their father Jacob arranged his funeral escort; ed. Bub. ib. 12 יש בידן טכסיס אביהן. Cant. R. to II, 4 טקסים של מעלה (read … ס) the heavenly array; a. v. fr. 2) (fem.) garrison. Y.Ab. Zar. I 39c, הדא טק׳ דקסרין the garrison of Caesarea, v. דּוּקִים.Pl. טַכְסִיסִין, טַקְ׳ constr. טַכְסִיסֵי, טַקְ׳ Sabb.31a ט׳ מלכות court ceremonial. Pesik. R. s. 17, a. e., v. supra.

טַכְסִיס, טַקְסִיס,m. (τάξις; inflected like a native word, formed like עָצִיץ, as if fr. טכס) order, array, order of battle; arrangement. Pesik. Vayhi, p. 66b> בט׳ מלכים Ar. (ed. בטכסיסי של …, read: בטַכְסִיסִין, pl.) in the order in which kings go to war; Tanḥ. Bo. 4 כטקסין שלוכ׳; ed. Bub. ib. 4 בטכסיס מלךוכ׳; Pesik R. S. 17 בטַכְסִיסֵי מלכים (pl. constr.). Cant. R. to IV, 12 בטק׳ המלכים in the order of a royal (regular) army. Ex. R. s. 8, end בט׳ הזה הבאוכ׳ in this consecutive order bring ; Tanḥ. Vaëra 9 בטקסין הזה הביא (corr. acc.). Midr. Till. to Ps. 90 בט׳ של נבואה under the order of prophecy. Num. R. s. 15 בט׳ גְּדוּלָּה (not בטקסים) in the array of power (arrogating power to themselves); Tanḥ. Bhaăl. 14 בטקסים גדולים (corr. acc.). Ib. Bmidb. 12 יש להם טכסין מן יעקב אביהן they have a traditional order from the way their father Jacob arranged his funeral escort; ed. Bub. ib. 12 יש בידן טכסיס אביהן. Cant. R. to II, 4 טקסים של מעלה (read … ס) the heavenly array; a. v. fr. 2) (fem.) garrison. Y.Ab. Zar. I 39c, הדא טק׳ דקסרין the garrison of Caesarea, v. דּוּקִים.Pl. טַכְסִיסִין, טַקְ׳ constr. טַכְסִיסֵי, טַקְ׳ Sabb.31a ט׳ מלכות court ceremonial. Pesik. R. s. 17, a. e., v. supra.

טַכְסִיס, טַקְסִיס,m. (τάξις; inflected like a native word, formed like עָצִיץ, as if fr. טכס) order, array, order of battle; arrangement. Pesik. Vayhi, p. 66b> בט׳ מלכים Ar. (ed. בטכסיסי של …, read: בטַכְסִיסִין, pl.) in the order in which kings go to war; Tanḥ. Bo. 4 כטקסין שלוכ׳; ed. Bub. ib. 4 בטכסיס מלךוכ׳; Pesik R. S. 17 בטַכְסִיסֵי מלכים (pl. constr.). Cant. R. to IV, 12 בטק׳ המלכים in the order of a royal (regular) army. Ex. R. s. 8, end בט׳ הזה הבאוכ׳ in this consecutive order bring ; Tanḥ. Vaëra 9 בטקסין הזה הביא (corr. acc.). Midr. Till. to Ps. 90 בט׳ של נבואה under the order of prophecy. Num. R. s. 15 בט׳ גְּדוּלָּה (not בטקסים) in the array of power (arrogating power to themselves); Tanḥ. Bhaăl. 14 בטקסים גדולים (corr. acc.). Ib. Bmidb. 12 יש להם טכסין מן יעקב אביהן they have a traditional order from the way their father Jacob arranged his funeral escort; ed. Bub. ib. 12 יש בידן טכסיס אביהן. Cant. R. to II, 4 טקסים של מעלה (read … ס) the heavenly array; a. v. fr. 2) (fem.) garrison. Y.Ab. Zar. I 39c, הדא טק׳ דקסרין the garrison of Caesarea, v. דּוּקִים.Pl. טַכְסִיסִין, טַקְ׳ constr. טַכְסִיסֵי, טַקְ׳ Sabb.31a ט׳ מלכות court ceremonial. Pesik. R. s. 17, a. e., v. supra.

טַכְסִיס, טַקְסִיס,m. (τάξις; inflected like a native word, formed like עָצִיץ, as if fr. טכס) order, array, order of battle; arrangement. Pesik. Vayhi, p. 66b> בט׳ מלכים Ar. (ed. בטכסיסי של …, read: בטַכְסִיסִין, pl.) in the order in which kings go to war; Tanḥ. Bo. 4 כטקסין שלוכ׳; ed. Bub. ib. 4 בטכסיס מלךוכ׳; Pesik R. S. 17 בטַכְסִיסֵי מלכים (pl. constr.). Cant. R. to IV, 12 בטק׳ המלכים in the order of a royal (regular) army. Ex. R. s. 8, end בט׳ הזה הבאוכ׳ in this consecutive order bring ; Tanḥ. Vaëra 9 בטקסין הזה הביא (corr. acc.). Midr. Till. to Ps. 90 בט׳ של נבואה under the order of prophecy. Num. R. s. 15 בט׳ גְּדוּלָּה (not בטקסים) in the array of power (arrogating power to themselves); Tanḥ. Bhaăl. 14 בטקסים גדולים (corr. acc.). Ib. Bmidb. 12 יש להם טכסין מן יעקב אביהן they have a traditional order from the way their father Jacob arranged his funeral escort; ed. Bub. ib. 12 יש בידן טכסיס אביהן. Cant. R. to II, 4 טקסים של מעלה (read … ס) the heavenly array; a. v. fr. 2) (fem.) garrison. Y.Ab. Zar. I 39c, הדא טק׳ דקסרין the garrison of Caesarea, v. דּוּקִים.Pl. טַכְסִיסִין, טַקְ׳ constr. טַכְסִיסֵי, טַקְ׳ Sabb.31a ט׳ מלכות court ceremonial. Pesik. R. s. 17, a. e., v. supra.

כָּבַש(b. h.; cmp. כָּבַס) 1) to press, squeeze. Ohol. VIII, 5 כ׳ את האבןוכ׳ if one pressed a stone on (weighted) the sheet. Bets.23b שהיא כּוֹבֶשֶׂת because it (the wagon) presses (the ground) down. Sabb.XX, 5 לא כוֹבְשִׁין you must not screw down, v. מַכְבֵּש; a. fr.Part. pass. כָּביּש, f. כְּבוּשָׁה pressed, compressed; pressing. Ib. 135a; Tosef. ib. XV (XVI), 9; a. e. ערלה כ׳ היא the foreskin (which seems to be wanting) is pressed (to the membrum). Tosef.Ohol.IX, 4 כאילו אבנים כְּבוּשוֹתוכ׳ as if stones were placed tightly upon them. Ex. R. s. 15 ההר … כְּבוּשִׁין עלוכ׳ a mountain on each side pressing upon (preventing the run of) the springs; a. fr. 2) כ׳ פנים (בקרקע) to press the face into the ground, to hide ones self in fear or shame. Snh.19b כָּבְשוּ פניהם בקרקע they cast their looks down (were afraid to give an opinion). Y. ib. X, 27d (ref. to Is. 7:3) א״ת כובס אלא כּוֹבֵש שהיה כובש פניווכ׳ read not kobes, but kobesh, for he hid his face and fled before him; (Bab. ib. 104a דכבשינהו לאפי Chald.). 3) to press vegetables, meat ; to preserve, pickle. Toh. II, 1 האשה … כּוֹבֶשֶׁתוכ׳ if a woman was pressing vegetables in a pot. Ukts. II, 1 זתים שכְּבָשָׂןוכ׳ olives which one pressed with their leaves; a. fr.Part. pass. כָּביּש preserved substance, pickle. Ḥull97b, a. fr. כ׳ הרי הוא כמבושל preserved substances are in ritual law like cooked.Pl. כְּבוּשִׁין. Pes.II, 6. Y.Sabb.I, 3c bot. כְּבוּשֵׁיהֶן preserves made by gentiles; a. fr. 4) Trnsf. to store, hide. Ḥag.13a (ref. to Prov. 27:26) א״ת כבשים אלא כְּברּשִׁים Ms. M. (missing in ed.; v. Rabb. D. S. a. l. note) read not Kbasim (sheep) but Kbushim (hidden things), v. כִּבְשָׁן; Yalk. Prov. 961.Sot.10b; Macc.23b (ref. to Gen. 38:25) יצאת … ממני יצאו כבושים a divine voice went forth and said, ‘from me went forth the secret things (I declare that Judah is the father of Tamars children; Ar.: ממני היו הדברים כ׳, v. Rabb. D. S. a. l. note 6); Yalk. Gen. 145; Yalk. 1 Sam. 112. 5) to detain (cmp. עצר). Pesik. Bayom, p. 193b>; כָּבְשָׁה אותם מטרונאוכ׳ the matron detained them one day longer; כבשה אותן התורחוכ׳ the Law detained them one day longer (before the Lord); ib. 195a>, sq.; Pesik. R. suppl., s. 4. Gen. R. s. 8, end האיש כּיֹבֵשוכ׳ the man detains his wife from going out; a. e. 6) to suppress, restrain, conquer. Snh.XI, 5 (89a) הכּוֹבֵש את נבואתו (a prophet) who suppresses his prophecy (being afraid to proclaim it). Ab. IV, 1 הכיבש את יצרו who conquers his passion. Lam. R. to V, 1 כובש את הגדול (not כביש), v. זַרְזִיר I. Y.Succ.V, 55b top עד שאתה מְכַבֵּש … בוא וכְבוֹשוכ׳ instead of conquering the barbarians, come and subdue the Jews; Lam. R. to I, 16; ib. to IV, 19. Ex. R. s. 25 הוא כוֹבְשוֹוכ׳ he suppresses (withholds the evidence) and does not produce it.כ׳ עון to suppress guilt, to forgive, cause forgiveness. Pesik. Eth Korb, p. 61b>; Pesik. R. s. 16, v. כֶּבֶש; a. fr.7) to violate. Esth. R. to VII, 7 (read:) הרי הוא כּוֹבְשֵׁנִיוכ׳ behold, he is attacking me in thy presence.8) to pave, grade a road.Part. pass. כָּבוּש, f. כְּבוּשָׁה. Tanḥ. Ḥuck. 20 דרך כ׳ graded road; ib. ed. Bub. 47; Yalk. Num. 764. (Pirké dR. El. ch. 52 כובשים במזלות, read with Yalk. Josh. 22: חושבים; Yalk. Gen. 77 רוגשים. Pi. כִּיבֵּש 1) to press, squeeze.Part. pass. מְכוּבָּש, pl. מְכוּבָּשִׁים. Tosef.Mikv.VI (VII), 17 לכלוכי צואה … המ׳ (ed. Zuck. והמכושים, corr. acc.) secretory substances … which are compressed, i. e. dried up by being sat upon. 2) (cmp. סָלַל II) to press down, make even, grade. Bets.IV, 5 מְכַבְּשִׁין you may press the ashes down (make a graded surface for baking); a. e.Trnsf. to level, make plain. Cant. R. to I, 2 (play on כבשים, Prov. 28:26, v. כֶּבֶש) כְּבָשִׁים … תהי׳ מְכַבֵּש לפניהםוכ׳ it may be read Kbashim ( grades), as long as thy pupils are young, make the words of the Law plain before them; when they are older reveal to them the secrets (reasons) of the Law; Yalk. ib. 985 הֱיֵה כוֹבֵש לפניהם (another expl., v. infra).כ׳ את הריחיים ( to carve steps for the grain, to put the millstones in working order. M. Kat. I, 9; expl. ib. 10a to sharpen the millstones (v. נָקַר I), (oth. opin.) to cut the hole out for the hopper. 3) (interch. with Kal) to conquer, defeat. Y.Peah VII, 20c top שבע שכִּיבְּשוּ seven years during which they were engaged in conquering the land; Ḥull.17a שכבשו. Sifré Deut. 51 לכַבֵּשח״ל עד שלא יְכַבְּשוּוכ׳ to conquer foreign land before they shall have conquered Palestine. Pes.5b נכרי שכִּיבַּשְׁתּוֹ a gentile who is in thy power. Yeb.65b (ref. to וכבשח, Gen. 1:28) איש דרכו לכַבֵּשוכ׳ it is man who conquers (the earth) but not woman; Kidd.35a; a. fr. 4) to suppress, withhold. Cant. R. l. c. תהי׳ מכבש לפניהםוכ׳ withhold from them, i. e. teach them merely the words of the Law without arguments; (another expl., v. supra). 5) (denom. of כֶּבֶש) to storm, climb over. Tosef.Sot.VI, 6 מכבש את הגנותוכ׳ climbing over the garden fences and violating the women; Gen. R. s. 53; Yalk. Gen. 94 מַכְבִּיש Hif. Nif. נִכְבַּש 1) to be pressed down, suppressed. Pesik. Eth. Korb. p. 61b> כל דבר שהוא נ׳ סופו לצוף whatever is pressed down, is liable to come to the surface again; Pesik. R. s. 16. 2) to be submissive. Midr. Till. to Ps. 30, end when scholars sit down ונִכְבָּשִׁין אלו לאלו and are submissive (respectful) to one another; (Sabb.63a ונוחין). 3) to have surreptitious intercourse. Sifra Emor, Par. 6, ch. V נ׳ עם; Yeb.VII, 5 to נ׳ על. Hif. הִכְכִּיש to climb, v. supra. Hithpa. הִתְכַּבֵּש, Nithpa. נִתְכַּבֵּש to be conquered, be taken. Y.Shebi.VI, 36c bot. כמי שנִתְכַּבְּשוּ they are to be treated as if they had been subdued (in the days of Joshua). Ib. שמא נִתְכַּבְּשָׁהמד״ת perhaps it was to be taken by the command of the Law; Y. Yeb.VII, 8a bot. (corr. acc.). Ex. R. s. 18 עכשיו … מִתְכַּבֶּשֶׁת בידו just now Jerusalem may be taken by him (Sennacherib). (Pesik. Zutr., Ekeb, ed. Bub. p. 30 מתכבשים, מתכבשות, v. כָּתַש.