-
1 מורש
наследственный
унаследованный* * *מורשед.ч., м. р., 1,2,3 л., наст. вр./הוּרַש [-, מוּרָש, יוּרַש]был оставлен в наследство -
2 מורש
adj. bequeathed upon, inherited -
3 מורש
מוֹרָשׁ
владение, наследие, достояние.
См. также в других словарях:
מורש — adj. מועבר בירושה, מונחל, מסורתי, תורשתי, גנט … אוצר עברית
עובר בירושה — מורש, עובר מדור לדור {{}} … אוצר עברית
מונחל — adj. מועבר, מורש, מוענק, מופקד, נמסר, ניתן, מוג … אוצר עברית
רשאי — בעל רשות, בעל היתר, מותר, בעל זכות, בעל אפשרות, ראוי, יכול, מוסמך, מורש … אוצר עברית